מסך מחשב שחור-לבן. זוג עיניים מרצדות. המזגן דולק והקור מקפיא, אבל החיילים שבוהים במסך בכל זאת מזיעים. על המסך מרצדים מבנים צפופים כמעט זהים, שמקשים מאוד על מפעיל כלי הטייס הלא מאויש בזיהוי "המטרה". לפעמים זה מבוקש שמסתתר בחדר צדדי, ואולי מנהרה סודית, או חמוש שנע במהירות בלב מחנה פליטים צפוף.
בתוך פרק זמן קצר יידרש המפעיל להפגין מיומנות רבה וחדות, אחרת המטרה תיעלם. זהו למעשה האתגר האמיתי של הפעלת כלי טיס לא מאויישים. צה"ל מבקש להיענות לו באמצעות פיתוח יכולות חדשות אך גם האויב לא קופא על שמריו. ארגוני טרור משקיעים בשנים האחרונות משאבים רבים ברכישת כלי טייס לא מאוישים, בהשגת תכניות הנדסיות ובייצור והפעלה. חיזבאללה הקים זרוע חשאית העוסקת בתחום באינטנסיביות רבה. משנה לשנה, הזרוע הצבאית של חמאס מציגה לראווה עוד מודלים של כלי טייס לא מאוישים, חלקם אפילו השתתפו בטיסות ניסוי בשטח סיני.
שדה הקרב העתידי יהיה עמוס ברובוטים מעופפים או כפי שמכנים אותם - כלי טייס לא מאוישים. הרובוטים יטוסו למרחקים ארוכים יותר מבעבר, יישאו יותר אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לאסוף מודיעין מגוון ויוכלו לשהות זמן ממושך יותר באוויר. כשברקע כולם חוגגים את קליטת מטוס ה-F35, בצבא האמריקאי מעוניינים להגיע עד סוף העשור למצב שבו מחצית מהמערך האווירי יתבסס על כלי טייס לא מאוישים.
קפיצת דרך משמעותית נעשתה בסוף שנות ה-90, כשהאמריקאים דיווחו כי מזל"ט "האנטר", תוצרת התעשייה האווירית (תע"א) הופעל בשמי קוסובו בתנאי מזג אוויר קשים עם עננות נמוכה בשטח רווי סוללות הגנה אוויריות, אפילו המפתחים בתע"א הופתעו. את הקפיצה הבאה ביצע הצבא הגרמני, שעשה שימוש במל"טים של תע"א בקאבול שבאפגניסטן. ההכרה בכוחו של המל"ט הביאה לשינוי: לא יוצאים לפעילות מבצעית דוגמת פתיחת ציר ללא סיור אווירי מוקדם. השילוב של איסוף מודיעין ממגוון חיישנים עם מכונה שפועלת במרום ובמהירויות גבוהות יחסית גרמה לירידה של עשרות אחוזים בהיקף החיילים ההרוגים ממטענים וממארבי מחבלים. מודל שכזה הועתק לאחר מכן לפעילות הצבא הגרמני שהשתלב בכוח האירופי במאלי שבמערב אפריקה, בה פועלים מורדים איסלמיסטיים. מיקום המל"טים בשדה הקרב הופך למשמעותי מאוד ובעל השפעה רבה אך גם כיום, כלי הטיס הם חלק ממערך הכולל גם כלי טיס מאוישים באוויר, בקרקע, ובים. חלק מהצבאות המערביים העריכו כי הרובוטים הם פתרון לכל איום ואתגר והתבדו. המוטיבציה להקדים את העתיד הפכה לחרב פיפיות.
אבי בלסר, מתמטיקאי, בעברו בין קבוצת מפתחי המזל"טים הראשונים במדינת ישראל וכיום ראש מנהל השיווק של מל"ט בתעשייה האווירית, מסביר שהעתיד כבר כאן. "כיום אנחנו מפתחים מכונת מודיעין מלאה שתדע לזהות מטרות אסטרטגיות במהירות רבה ולהעביר מודיעין שיסייע להשמיד אותן תוך פרק זמן קצר. זו תהיה מכונה להשמדת מטרות עם בינה מלאכותית שמתפקדת כמעט ללא מגע יד אדם. אנחנו ממש בפתח הדלת הטכנולוגית. זה יקרה ממש בעוד כמה שנים. העולם חותר לשם והתעשייה האווירית בחזית".
אך לפעמים הטכנולוגיה מקדימה את זמנה. במלחמת לבנון השנייה נראו מטוסים לא מאוישים מרחפים באוויר, פורצים מעטפת מבצעית ומסייעים לכוחות בקרקע. ועדיין, היו מפקדי גדודים ומפקדי חטיבות שהסתובבו עם תחושת מרירות. הם ציפו שחיל האוויר יעשה עבודה טובה יותר. הביקורת, חלקה לא מוצדקת, הפכה לתמרור אזהרה עבור הכוחות ביבשה ובאוויר.
מבצע "צוק איתן" הוכיח כי נעשתה קפיצת דרך גדולה בשיתוף הפעולה בין צוותי הקרב המשולבים למפעילי כלי הטייס הלא מאוישים (כטב"מים). קצין בכיר בחיל האוויר התייחס השבוע בריאיון לוואלה! NEWS לרמת האמון בין הצדדים: "אסור שמה שקרה אז יחזור על עצמו ואסור להגיד שמערכת היחסים טובה מאוד. צריך להיזהר מזה". מנגד, פרש הקצין הבכיר את ההתקדמות העצומה שנעשתה בעשור האחרון בתחום: "אימון מייצר אמון. ככל שנעשו יותר אימונים האמון גבר ורמת המחויבות עלתה. המשימה כיום היא משותפת. מאז 'עופרת יצוקה' נעשה מאמץ גדול מאוד לחבר בין הגדודים לטייסות השונות. בעבר הם כלל לא הכירו שמות בקשר, וכשאתה יודע מה השם זה אחרת. כיום, הניתוח שלפני המבצע נעשה זמן רב מראש ונשאלות שאלות כמו: איך לתרגם את המטרה של היחידה? מה התכלית המבצעית שלה? איך אנחנו משתלבים בהישג הנדרש של המבצע או המשימה? לדוגמה, ממה הגדוד חושש - מצלפים? או אולי מטענים? איך אני עוזר לו? מה מעניין את הכוח על הקרקע? מה הוא רוצה לאתר? לפעמים זה קורה באמצעות כוחות במטה ולפעמים הם מדברים יחד. זו שפה משותפת שצריך לעבוד עליה כל הזמן".
במסגרת ההתמודדות עם האיומים העכשוויים, פיתחו כוחות היבשה והאוויר מושג שמכונה "אחיזת שטח". החלום של כל מפקד פלוגה הוא לפעול בשטח עם גיבוי של מל"ט, באופן קבוע וללא מגבלות. עין ביונית שמשוטטת בשמים ומחפשת עבורו את "האויב הנעלם".
לדבריו של בלסר, "בעבר יצאו הכוחות 'על עיוור' אל שטח האויב. כיום מלווה אותם כלי שאוחז בשטח ותר אחר כל סוגי האיומים. מה השתנה? אמצעי האיתור שנושא כלי הטיס השתכללו ובהתאמה, השטח שעליו הוא אחראי הולך ומתרחב. כיום לא נעזרים רק במודיעין חזותי אלא גם במודיעין אותות, ויש אפשרות לפעול בתנאי מזג אוויר שונים ומורכבים".
כתבה שפורסמה השבוע ב"בלומברג" אודות שיתוף פעולה בין מצרים לישראל, שכלל לפי הפרסום תקיפת יעדי דעאש בסיני על ידי מל"טים של חיל האוויר הישראלי, קיבלה ביטוי נרחב גם בכלי התקשורת בישראל, והציתה מחדש את הדמיון על שדה הקרב המתחדש והכלים להתמודד עמו.
אל מול איומים משתנים, משתנה תורת הפעלת המל"ט, ואפילו המושגים משתנים. חיל האוויר מנסה להטמיע לאחרונה את ההבנה כי מאחורי הפעלת המל"ט פועלת שרשרת אנושית השולטת במערכת, ולכן יש לקרוא לרובוט "כלי טיס מאויש מרחוק" (כטמ"מ). גם תנאי השירות של מפעילי הכטמ"מ נמצאים בבחינה מתמדת. לאחרונה החלה עבודת מטה בחיל האוויר שמטרתה לבחון השוואה בין תנאי שירות של איש צוות אוויר כגון טייסי קרב, טייסי מסוקי קרב וטייסי תובלה, למפעיל כטמ"מ. נשקלת אפילו החתמתם על חוזה ארוך טווח בן תשע שנות שירות, שבסיומו יגיחו המפעילים עם תואר ראשון. זו מהפכה של ממש. שיפור מעמדם של מפעילי הכטמ"מ ימנע מהתעשיות הביטחוניות בארץ ובעולם לחטוף אותם ולהציע להם תפקידים במשכורות גבוהות במיוחד.
מערך הכטמ"מים בצה"ל גדל בצורה דרמטית בשנים האחרונות ובהתאמה גם היקף המפעילים. מנתוני חיל האוויר עולה כי קורס מפעילי כטמ"ם מסתיים פעמיים בשנה (מתחילת 2014 הסתיימו חמישה קורסים). בקורס שהסתיים בחודש יוני 2016 ניתן לזהות צמיחה של 20% בהשוואה ליוני 2014. טייסות הכטמ"מ עדיין פועלות תחת תקרת זכוכית. עד כה הצליחו קצינים מבין המפעילים להגיע רק לדרגות סא"ל בניגוד למערך ההגנה האווירי בו הצליחו שורה ארוכה של קצינים להתפתח לדרגות תא"ל. אם בעולם התעופה הצבאית יש מי שמעריך כי האף-35 יהיה אחרון מטוסי הקרב המאוישים נכון לחשוב כיצד להגביר את שילוב מפעילי הכטמ"מ 'בצבא הגדול' מתוך שאיפה להיערך לאפשרות שיבוא יום ומפקד חיל האוויר יצמח משורותיהם.
לדברי הקצין הבכיר, עד שנת 2020 תקום טייסת נוספת של מטוסים לא מאוישים בחיל האוויר והיא כבר משולבת בתקציב בתכנית הרב שנתית "גדעון". "בנוסף לכך, בארבע השנים הקרובות יכפיל מערך הכטמ"מ את המשימות שהוא ממלא בשגרה". אחת הדוגמאות לכך הוא מטוס "שחף", סי-סקאן, שמשרת בחיל האוויר למעלה מ-20 שנים, ויסיים בקרוב את שירותו. את מקומו יתפוס כטמ"מ מסוג "שובל ימי", שלהערכת הקצין היקף המשימות שלו יגבר בשנים הקרובות ככל שתתעצם הפעילות הימית סביב אסדות הגז.
לדברי אבי בלסר, יש יתרון עצום לכטמ"מ בסיור ימי על פני מטוס מאויש: "שהייה ממושכת בשטח, רענון הכוח שאוסף את המידע; ושילוב גורמים רבים יותר בניתוחו. זה רק הולך ומשתכלל".
חיל האוויר כבר נערך לקליטת כטמ"מים נוספים ובהתאמה מרחיב את בית הספר למפעילי כטמ"מ. "נגדל בהיקף כוח האדם והכלים ונבצע את ההתאמות והשינויים. נרכוש סימולטורים לכל סוגי הכטמ"מ. כיום נתח האימונים באוויר הוא 90% ועשרה אחוזים בסימולטור. אנחנו רוצים שזה יהיה הפוך; רוצים להגיע ל-90% ו-10% נתח אימונים באוויר", אמר הקצין הבכיר.
הכטמ"מים משתלבים בכל מעגלי הפעילות של צה"ל - בשגרה ובחירום - וככל שעולה היקפם כך מתגבר האיום עליהם. לאחר בחינה קפדנית, אושרה לאחרונה תכנית אב סודית לכטמ"מ, הכוללת רכישת מערכות, מטוסים, תשתיות ומאמנים כדי להקדים את איומי העתיד. אין זה סוד שחיזבאללה מתחמש בטילים ארוכי טווח מדויקים בעלי ראש נפץ קרבי במשקל של מאות ק"ג, ובצה"ל נערכים לאפשר רציפות תפקודית ושרידות של מערך הכטמ"מים 'הרמס' 'איתן', 'כוכב' ו'שובל'.
"לתעשייה האווירית יש יכולת ייחודית שאין לאף צבא: הצלחנו להרכיב על המל"ט מערכות קרקעיות המסוגלות לאתר אוייב על היבשה באמצעות אותות שהוא פולט, אפילו אם אין תמונה חזותית של השטח, ולקבוע את המיקום המדויק שלו", חושף בלסר, ומסכם: "זו עוד הוכחה לכך שאנחנו לא מגרדים את קצה היכולת של הטכנולוגיה. אין תקרת זכוכית בתחום הפיתוח. עכשיו הכול זה עניין של כסף".