חמאס עם הגב לקיר: ההשלכות של הסכם הפיוס עם טורקיה

הסכם הפיוס בין ירושלים לאנקרה שעליו הוכרז אתמול (שני) יוביל את חמאס בעל כורחו לבידוד, וכתוצאה מכך מצמצם באופן משמעותי את המרחק בין גבו של הארגון הסוני ברצועת עזה לקיר. המצב הזה טומן בחובו סיכויים וסיכונים - אך בעיקר הזדמנויות.

זה זמן רב מנסים הטורקים לחזר אחר ישראל כדי להגיע להסכמות ולא מעט פעמים הם חזרו בהם ברגע האחרון. גם כשנשיא ארצות הברית ברק אובמה הניח את כובד משקלו על הסוגיה, אילץ את ראש הממשלה בנימין נתניהו להתנצל בפומבי והיה נדמה כי המשבר מאחורינו – נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן סחט את ההתנצלות ונסוג.

הפעם נראה שכל הצדדים היו צריכים כולם את ההסכם. טורקיה, שמשוועת להיחלץ מהלחץ המדיני שאליו נקלעה בשנים האחרונות; ישראל, שאיבדה בעלת ברית אסטרטגית במזרח התיכון ומנסה להניע מהלכים כלכליים עם אנקרה; וארצות הברית שמנהלת את התקיפות האוויריות שלה בסוריה מבסיס אינג'ירליק הטורקי.

בשנים האחרונות שיחקה טורקיה משחק כפול. מחד, היא ניסתה להיכנס לאיחוד האירופי ולהתקרב אל המערב, ומאידך המשיכה לתמוך בטרור, לקלוט את משוחררי עסקת גלעד שליט ולארח את בשטחה את מפקדת חמאס בחו"ל, בראשותו של סלאח אל-ערורי. כעת, משהחליטו הצדדים על חתימת הסכם, יהיו הטורקים מחויבים להראות לטרור את הדלת החוצה ולהכביד את ידי חמאס.

בנוסף לכך, לפי ההסכם, תהיה טורקיה מחויבת לתאם כל פעילות ברצועת עזה מול הרשות הפלסטינית על חשבון חמאס. בפועל, אנקרה תנסה לקדם כמה שיותר פרויקטים כלכליים לשיקום רצועת עזה שיישאו בגאון את טביעת האצבע המובהקת של טורקיה. כדי לעמוד במדיניות הישראלית, הטורקים יהיו חייבים לפעול בתיאום עם אבו מאזן.

מהלך זה צפוי להגביר את כוחה והשפעתה של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה. תיאום כזה יפגע במעמד ממשלת חמאס, אף שיביא לפריחה כלכלית והאצת תהליך השיקום. לדוגמה, כיום ישנם יותר ממאה אלף פלסטינים שחיים ללא קורת גג בעקבות מבצע "צוק איתן", שחיים במבנים ציבוריים, בבתים של בני משפחה, מוסדות חינוך ופחונים. כעת, בעזרת הסיוע הטורקי, ייתכן שיימצא משכן עבורם.

חמאס רואה בטורקיה סוג של פטרון. כזה שיודע להעביר לידיו כספים בעת מצוקה בצורה מתוחכמת, לקדם פרויקטים בעזה ולהוות עבורו שער מדיני למערב. בעקבות ההסכם הוא ייוותר מבודד. המהלך הראשון שינסו הטורקים לעשות הוא להראות שחמאס נשלט או לפחות מצמצם את הצעדים המתריסים שלו כלפי ישראל, הרשות הפלסטינית ומצרים.

השאלה המתעוררת היא כיצד מהלך זה יתקבל בתוך חמאס, שגם בימים כתיקונם חי במתח בין הזרוע הצבאית שלו לזרוע המדינית, זו שכפתה על לוחמיו להגיע להפסקת אש לאחר 52 ימי לחימה במבצע "צוק איתן" ללא הישג. מאז היא סוחבת עמה את הוויכוחים בנושא כמשא כבד על כתפיה.

במצב כזה, שהמרחק בין הגב של חמאס לקיר הצטמצם משמעותית, יכולה לפרוץ הזדמנות לשינוי בשטח אך היא בהחלט נושאת עמה גם אפשרות לנפיצות. חמאס מחפש זה תקופה ארוכה כסף מפטרון חדש והעיניים נשואות לא רק לטורקיה ולקטאר, אלא גם לאיראן. על רקע מאבקי שליטה אלה, עשוי הסכם הפיוס להכניס יותר מתח לאזור. לכן, בסיטואציה שבה ירגיש חמאס כי הזמן משחק לרעתו וכוחו בירידה הוא עשוי לצאת בשלבים למערכה נגד ישראל.

סוגיה נוספת שאסור להתעלם ממנה היא מצרים – שרואה בטורקיה כמו בחמאס – אויב מר. ישראל תצטרך להוכיח במעשים ולא רק בדיבורים שההסכם הטרי לא פוגע בהשפעת קהיר על האזור במקביל להתחזקות מעמדו של אבו מאזן.

בינתיים, במערכת הביטחון בישראל מנסים להרגיע ומצביעים על קטאר כדוגמה חיובית – מדינה שנופפה בכסף רב, ניסתה להזרים אותו לעזה בדלת האחורית ונאלצה לבסוף לתאם את הפרויקטים שלה ברצועת עזה עם מצרים, ישראל והרשות הפלסטינית. השאלה כעת היא איך יתורגם ההסכם בשטח: מה יהיו הפרשנויות לסעיפים הקטנים והאפורים? נדמה שהאבק צריך לשקוע כדי שיהיה ניתן להבין את התמונה המלאה.

(עדכון ראשון: 22:46)