בווידאו: יואב סגלוביץ' מודיע על הצטרפותו ליש עתיד, בחודש שעבר
המפלגות הדמוקרטיות ראש בראש נגד המפלגות "הדיקטטוריות": ועדת שרים לענייני חקיקה תדון היום (ראשון) ביוזמה משולבת של הליכוד, המחנה הציוני והבית היהודי שמטרתה להבטיח מימון מפלגות גדול יותר למפלגות עם בחירות דמוקרטיות לראשות המפלגה ולרשימה לכנסת על פני רשימות שבהן ראש הרשימה קובע את הרכבה.
לפי הצעת החוק, "תמרוץ הליכים דמוקרטיים פנים מפלגתיים", שאותה יזמו ח"כ דוד ביטן (ליכוד), עמר בר-לב (המחנה הציוני) וניסן סלומינסקי (הבית היהודי), המדינה תגדיל את המימון היחסי למפלגות המקיימות הליכי פריימריז, על ידי מתן תוספת תקציב במסגרת חוק מימון מפלגות לקיום הבחירות המקדימות.
מלבד ארבע מפלגות דמוקרטיות - הליכוד, מפלגת העבודה, הבית היהודי ומרצ במערכת הפוליטית הישראלית הולכות ונפוצות בשנים האחרונות מפלגות שבהן הליך הבחירה של הנהגתן ורשימותיהן אינו דמוקרטי. מלבד המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - גם יש עתיד, ישראל ביתנו וכולנו אינן מקיימות הליך בחירות דמוקרטי פנימי.
תהליך הבחירות המקדימות, כך טוענות המפלגות היוזמות, דורש השקעת כספים רבים, חובות פיקוח ודיווח, והקמת ותחזוקה של מנגנונים בירוקרטיים לקיום ההליך הדמוקרטי. "פער זה מהווה נטל כספי כבד על המפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים, שלא קיים במפלגות אשר לא עושות כך", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "למעשה, חוק המפלגות בישראל כפי שקיים היום פוגע במפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים, ומציב אותן בעמדת נחיתות מבחינה כלכלית ורגולטורית לעומת מפלגות שאינן מקיימות דמוקרטיה פנים-מפלגתית". מטרת הצעת החוק, כך לפי דבר ההסבר, היא לצמצם את הפער ולתת תמריץ לקיום הליכים דמוקרטיים פנים-מפלגתית בכלל המערכת המפלגתית בארץ.
ההצעה החדשה קובעת מנגנון תקצוב המתחשב בגודל המפלגה מספר החברים הרשומים בה ומספר הח"כים שנבחרו בפועל. כך, אם במפלגה המקיימת הליך בחירות מקדימות רשומים עד 50 אלף חברים, היא תקבל מענק של מאה אלף שקלים עבור כל ח"כ; במפלגה שבה רשומים בין 100-50 אלף חברים, גובה המענק עבור כל ח"כ יהיה 200 אלף שקלים; ובמפלגה עם יותר מאלף חברים גובה המענק יהיה 300 אלף שקלים לכל ח"כ.
הצעת החוק מבחינה בין "מפלגה השתתפותית", שמקיימת הליכי פריימריז שבו זכאים להשתתף כל חברי המפלגה כמו הליכוד, הבית היהודי ומפלגת העבודה - ו"מפלגה השתתפותית חלקית", שבה מוסד מייצג הכולל לפחות אלף חברים הוא המקיים את הליך הבחירות. לפי נוסחה זו, מפלגות אלו, מהסוג האחרון, יקבלו 20% משיעור המימון.
"זה לא סוד שהדמוקרטיה הישראלית רחוקה מלהיות אידאלית ויש בה שני סוגי מפלגות", אמר ח"כ בר לב. "במפלגות הללו - הדיקטטוריות יש מנהיג שמציב אחריו אנשים המחויבים בעיקר לו ואלו אומרים 'אמן' למוצא פיו. בקצה של התהליך שמובילות מפלגות אלו יש מנהיג אחד, ריכוזי, כזה שיכריע בהתייעצות מתמדת עם עצמו מה יתרחש במדינת ישראל. ומה נשאר לאזרח הישראלי? מעט מאוד השפעה על המערכת הפוליטית ועל עתידה של מדינת ישראל".
לדבריו, "צ'רצ'יל אמר כי 'דמוקרטיה היא שיטת הממשל הכי פחות גרועה'. ב-2016 הדבר הזה רלוונטי מאי פעם, ועל אחת כמה וכמה במדינת ישראל. אם לא נמשיך לתמוך בדמוקרטיה, בשילוב עם התהליכים שמתרחשים היום לצערי בחברה הישראלית, העתיד נראה מטריד מאוד".
לקראת הישיבה, שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת התומכת בחוק וקוראת לשרים להביע תמיכה בהצעה. "חוק זה הנו פיצוי הולם על הוצאות המוטלות על המפלגות כתוצאה ממימושם של ערכים דמוקרטים שעל ישראל לעודד ולקדם, כל זאת תוך אי פגיעה בסדרי עולם של מפלגות שלשיטתן מנגנון הבחירה הדמוקרטי הפנימי מתנגש בערכים אחרים, כמו סמכותם של רבנים", נכתב בחוות הדעת שכתבו פרופ' גדעון רהט וד"ר עפר קניג.
עם זאת, מדגישים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי לצד ההכרה העקרונית שמעניקה המדינה על ידי התמיכה הכספית לדמוקרטיה הפנימית במפלגות, יש לפעול גם להחלשת תופעות שליליות אחרות הנוצרות כתוצאה משיטת הפריימריז, על ידי חיזוק כוחם ויכולתם של יותר אזרחים להשתתף בהליכים הפנימיים והגדלת הפיקוח עליהם כפי שמופיע בהמלצות המכון.
הממשלה צפויה לאשר פטור מתור לאזרחים מעל גיל 80
ועדת שרים לחקיקה צפויה לדון גם בהצעת חוק ממשלתית הקובעת כי אזרחים ותיקים מעל גיל 80 יקבלו שירות במקומות ציבוריים ללא המתנה בתור. הצעת החוק, שאותה יזמה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, תאפשר לאזרחים ותיקים מעל גיל 80 לקבל מגוון שירותים ציבוריים ברשות הדואר, בנקים, בתי קולנוע, אצטדיונים, גנים לאומיים ושמורות טבע - ללא הצורך להמתין בתור ככלל האזרחים.
כיום, רק מקומות מסוימים מאפשרים אי-המתנה בתור, אך אין חוק בנושא המקבע זכות זאת. בממשלה טוענים כי החוק יחסוך לאזרחים אלו זמן רב בעמידה בתור, ולא פחות מכך, יקל עליהם פיזית את המאמץ הכרוך בעמידה בתור, שיכולה לעתים להתארך זמן רב.
"אין בישראל אדם שלא נתקל בתופעה המבישה בה אזרחים ואזרחיות ותיקים שהגיעו לגבורות נאלצים לעמוד ולהשתרך בתורים ארוכים בבואם לקבל שירות במקומות ציבוריים", אמרה גמליאל. "חוק זה יאפשר לאזרחים מעל גיל 80 לקבל פטור מלא מעמידה בתור במקומות שבהם ניתן שרות לכלל הציבור. הפתגם 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן' צריך להיות נר לרגלה של חברה בריאה וסובלנית, חברה שיודעת לכבד ולהוקיר את אזרחיה הוותיקים, ופטור מעמידה בתורים הוא המינימום שאנו יכולים לעשות למענם".
(עדכון ראשון: 21:30)