לא היה פשוט למצוא חנות נשק שבעליה יסכימו לדבר למצלמה. התחושה של רבים מתומכי התיקון השני לחוקה האמריקנית, לפיו רשאי כל אזרח להחזיק נשק, היא כי מאז הטבח באורלנדו בשבוע שעבר הם נמצאים בעין הסערה. ג'וש קאריץ', בעליה של חנות נשק בעיירה פולס צ'רץ' שבמדינת וירג'יניה, דווקא הסכים להתראיין ולשתף בנקודת מבטו, לפיה החוקים הנוכחיים בנוגע להחזקת נשק בארצות הברית הם, בסך הכול, הגיוניים וסבירים.
קאריץ' יושב במרפסת של בית העסק שלו, חנות רובים המשמשת גם כבית קפה בשם "The Dude", ומדליק סיגריה. החנות מלאה בלקוחות שהגיעו לקנות נשק או להזמין אספרסו, חלקם יושבים על הספות וצופים בטלוויזיה, בעוד שברקע מתנגן אלבום של להקת "פינק פלויד". "כשפתחתי את העסק בשנת 2013, מכרתי נשק מתוך הבית שלי, זה היה עסק קטן", נזכר קאריץ' בהחלטה לעזוב את מקום עבודתו הקודם בפנטגון ולצאת לדרך עצמאית.
עוד בנושא:
דיווח בארה"ב: היורה מאורלנדו הסתמס עם רעייתו במהלך הטבח
ה"פיליבסטר" הדמוקרטי הצליח? הסנאט יצביע על החמרת תקנות הנשק
חקירת הטבח באורלנדו: "ליורה לא הייתה אף מטרה מלבד המועדון"
"מהר מאוד הבנו שאנשים מחפשים סביבה לא מאיימת כשהם מגיעים לחנות נשק. אנשים היו באים אליי הביתה, ולאט לאט הם התחילו לשבת יחד במטבח ולשתות קפה", סיפר. "אני בא מהכפר. כשאתה בא לבנאדם הביתה, אתה מקבל קפה. העסק התחיל לצמוח במהירות והחלטתי לפתוח את העסק הזה, ועכשיו יש לנו מותג קפה משלנו. הלקוחות שלנו מחפשים את הקהילה. זו גם חנות נשק וגם בית קפה".
כשהוא מתבקש לאפיין את קהל הלקוחות שלו, מסביר קאריץ' כי הוא פונה לפלח שוק מסוים. לדבריו, "אני פונה למיעוטים, אנשים שלא ירגישו בנוח להיכנס לחנות נשק רגילה שנשלטת על ידי גברים לבנים בגיל העמידה. יש לנו הרבה לקוחות מקהילת הלהט"ב, הרבה נשים, הרבה קונים שזה הנשק הראשון שלהם".
הטבח במועדון הגייז "פולס" בפלורידה העלה שוב לכותרות את הוויכוח החריף בציבור האמריקני סביב הזכות של כל אזרח להחזיק בנשק. הפעם, בעקבות ההיקף העצום של ההרוגים והפצועים, הנושא לא יורד מהכותרות כבר שבוע ברציפות, ונמצא בלב הדיון הפוליטי במרוץ לנשיאות ארצות הברית בין הילרי קלינטון ודונלד טראמפ. הנשיא ברק אובמה, שכבר באירועי טבח קודמים התבטא בצורה חריפה נגד חוקי הנשק הקיימים במדינה, ביקר ביום חמישי באורלנדו ותקף את מכירתם של רובי סער בחנויות כלי נשק. "הטבח הזה מזכיר לנו עד כמה קל למישהו לשים את ידו על נשק, ולתת לו לירות בבית ספר, בבית תפילה, בתיאטרון או במועדון לילה", אמר אובמה. "אנחנו חייבים להחליט איזה סוג של מדינה אנחנו רוצים להיות. לשבת בצד ובאופן אקטיבי לא לעשות כלום, זו גם החלטה".
הלילה נערכה בסנאט הצבעה על ארבע הצעות חוק להגבלת נשק, אך כולן נדחו. את ההצבעה יזם כריס מרפי, הסנאטור הדמוקרטי מקונטיקט. מרפי ביקש להכניס שני שינויים עיקריים בחוק הקיים. האחד, שמטרתו להרחיב את בדיקות הרקע הנערכות למי שמבקש לרכוש נשק מאחד המשווקים המורשים בארצות הברית, והאחר הוא למנוע מכירה של נשק למי שכלולים ברשימות החשודים בטרור.
בצאתו מאולם ההצבעה למסדרונות הסנאט, השיב סנאטור מרפי לשאלות וואלה! NEWS. בין היתר הוא נשאל מהי המשמעות של ההצבעה שתוצאותיה היו ידועות מראש. "עד עכשיו לא הייתה ברורה מה עמדתם של הסנאטורים הרפובליקנים", ענה. "מה שקרה בהצבעה הערב היה הצלחה במובן הזה שכעת יש לנו תיעוד של עמדותיהם של כל הסנאטורים, ועכשיו לציבור האמריקני ברור מי הצביע איתו, ומי הצביע בעד להמשיך ולתת נשק לטרוריסטים".
עמדתו של קאריץ' לגבי התיקונים המוצעים היא ש"החוקה לא נותנת לך זכויות. הזכויות הן טבעיות, הן מולדות". לדבריו, "יש לך זכות לחופש ביטוי, להגנה עצמית. זה חלק מלהיות אדם. החוקה נועדה להגן על הזכויות האלה, לא להקנות אותן. כחיה, יש לך זכות להגנה עצמית, ובסופו של דבר אנחנו חיות. בארצות הברית, הזכות לנשק מייצגת את הזכות להגנה עצמית. אני מאמין שהתיקון השני מושרש בזכות הזו. אני באמת תומך בזה בכל לבי. ברור שזה צריך להיות קשור לאחריות, ושיש לזה קשר לאלימות, אבל שיעורי הפשיעה המזוינת נמצאים בירידה. אנחנו עושים משהו שהוא עובד. אני מאמין שאם נמשיך לנהל שיח על הפחתת האלימות בכלליות, נפחית גם את האלימות הקשורה בנשק. זה לעולם לא יגיע לאפס. כי בני אדם, זה חלק מהטבע שלהם להיאבק".
בדיקת רקע של 15 דקות - ויש לך רובה או אקדח ביד
הדרישה השנייה של הסנאטור מרפי ושל סנאטורים אחרים נגעה, כאמור, לבדיקות הרקע הנערכות לפני קניית הנשק. כיום, תהליך רכישת הנשק משתנה ממדינה למדינה בארצות הברית. בווירג'יניה, מספר קאריץ', "אתה יכול לבוא, לבחור רובה, למלא טפסים לבדיקת רקע, להציג שני מסמכים שיראו שאתה גר במדינה, ואז אנחנו מריצים עליך את בדיקת הרקע". לדבריו, "זו בדיקה בסיסית בעזרת מאגר המידע הממוחשב, שבודק אם יש לך רישום של המחלקה לבריאות הנפש, אם יש לך עבר פלילי, אם ביצעת פשעים מסוימים בתחומי האלימות, הסמים, או סעיפים נוספים. אם המדינה אומרת שאתה רשאי לרכוש נשק, אנחנו מקבלים מספר אישור, ואז אנחנו יכולים למכור לך את הנשק".
הוא הסביר כי הבדיקה אורכת "15 עד 20 דקות" מאחר שהחנות מחוברת למאגר הממוחשב. "רק בעיירות מאוד קטנות ורחוקות, שהנתונים בהן לא ממוחשבים, זה ייקח יותר זמן, וגם אז ניתן לפתור את זה בשיחה טלפונית עם המשטרה. גיל המינימום לרכישת נשק הוא 18 לרובה ו-21 לאקדח", הוסיף.
לטענתו, הוא מסכים לכך שצריך למנוע ממי שנחשד בטרור לקנות נשק, אך הוא מוטרד מכך שהמגבלה הזו תוביל למגבלות אחרות. "אם אתה ברשימות המעקב, כנראה שיש לזה סיבה. בעבר עבדתי בפנטגון, אני מבין את זה. אבל צריך להיזהר כשלוקחים למישהו את הזכות החוקתית שלו ללא תהליך", הסביר. "אני מסכים שלא תוכל לקנות נשק מידית אם אתה ברשימה, אבל מצד שני, אם אתה ברשימה הזו בטעות, יהיה לך קשה מאוד להסיר את שמך משם. רק לומר שאתה ברשימה והזכות הזו נלקחה ממך, זה מדרון חלקלק, כי בקלות אפשר לומר שאם את הזכות הזו לוקחים ממך רק על בסיס חשד, אולי גם את חופש הביטוי יהיה אפשר לקחת על אותו בסיס. צריך לעשות את זה בצורה חכמה. אי אפשר לתת לממשלה כוח שלא בטוח שהוא חכם".
"אם יש מקרה חירום - לא יהיה לי זמן לחכות למשטרה"
בעודנו נכנסים פנימה לחנות, קאריץ' מתחיל לסקור את שלל כלי הנשק. רובי ספורט, רובי צייד, רובים חצי אוטומטיים שאותם הוא מציג כ"רובים להגנה עצמית", רובי אספנות מתקופת מלחמת העולם השנייה ועד היום, ושלל אקדחים. המחיר של רובה הציד, ה"שוט-גאן", מתחיל ב-200 דולר ומאמיר עד 1,500 דולר לכלי נשק. הבעלים מסביר כי הוא לא ממליץ ללקוחותיו לקנות את הדגם הזול: "אתה לא רוצה לקנות אקדח ב-200 דולר. הוא לא מאיכות טובה. אקדח טוב יעלה בין 400 ל-600 דולר".
לשאלה מדוע אדם זקוק לרובה חצי אוטומטי בבית, עונה קאריץ' כי המטרה היא הגנה עצמית. "אם יש מקרה חירום, לא יהיו לי חמש עד עשר דקות לחכות למשטרה. אני אצטרך לטפל בזה בעצמי", הסביר. "מאותה הסיבה גם למדתי לבצע החייאה ואני פרמדיק. אם יש מקרה חירום, אני רוצה לדעת לבצע החייאה ולא להיות תלוי באמבולנס שיכול לקחת לו זמן רב להגיע".
קאריץ' מסכים עם הקביעה כי יש אירועי ירי המוניים בארצות הברית, אך לדידו, עדיין יש פחות הרוגים ממדינות אחרות בעולם. "אל קאעדה, למשל, עודדו את תומכיהם בארצות הברית לעשות פיגועי דריסה בעזרת רכבים מסחריים. התוצאה היא דומה לירי בנשק. כלומר, כשאדם ממש רוצה להרוג ולפגוע, יש לו דרכים אחרות מלבד נשק", סיכם.