נושאים חמים

ינסה לעשות יותר ולדבר פחות: השיעור שהפיגוע בתל אביב לימד את ליברמן

שבוע לאחר שנכנס לתפקיד שר הביטחון החדש כבר הבין שכדי לדחות הסלמה יש ללכת בין הטיפות. הפיגוע בתל אביב חשף את עצביו של הסכסוך, וכעת, גם אם יחול שינוי אמיתי בעקבות מינויו – הוא יגיע דווקא מהרשות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: דובר צה"ל, עריכה: אוהד פיטר

שר הביטחון הטרי אביגדור ליברמן הבין מהר מאוד שמערכת הביטחון הולכת בין הטיפות כדי לדחות הסלמה ונמנעת מהמלצות על ענישה קולקטיבית של תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים בתגובה לפיגוע הרצחני במתחם שרונה בתל אביב. ולכן, כל הרעיונות של גורמים במערכת הפוליטית לפעול באגרסיביות ולשתק מערכות וארגונים נדחקים הצידה. רעיונות אחרים, כמו הריסת בתי מחבלים תוך 48 שעות נדחים על הסף בגלל מגבלה משפטית. המערכת הביטחונית חייבת לאפשר לבני המשפחה לעתור לבג"ץ. גם ההחלטה שטרם הגיעה לדרגי השטח, המנחה למנוע את החזרת גופות המחבלים לידי הפלסטינים, תתברר מהר מאוד כטעות וכמהלך מתסיס שמחמם את האווירה.

הפרגמטיות והשכלתנות שמפגינים בכירי מערכת הביטחון בחצי השנה האחרונה נחוצים במיוחד כשהעיניים נשואות כעת לגבול לבנון המתוח והאוזניים של המודיעין הישראלי בוחנות בקפידה את נאומיו הקיצוניים של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שמסתתר בבונקר מאז מלחמת לבנון השנייה. המתח מצוי בשני צדי הגבול ולראייה, השבוע הופצה התמונה שבה נראה ליברמן מתבונן במשקפת לעבר מעוזי חיזבאללה בדרום לבנון כשלצדו הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, ואלוף פיקוד צפון, אלוף אביב כוכבי.

פיגוע ירי במתחם שרונה, תל אביב. יוני 2016 (מגד גוזני)
זירת הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב, ביום רביעי (צילום: מגד גוזני)

המסר ברור: צה"ל ערוך ודרוך לקראת כל התפתחות, למרות שברור כי לשני הצדדים אין כל רצון בהסלמה. חיזבאללה ששקוע עד צוואר בסוריה וכוחותיו נמצאים גם בעיראק ותימן לא מעוניין לחמם זירה נוספת. בצה"ל לא היו רוצים לחמם זירה שקטה באופן יחסי, במיוחד כשקיים מתח ביהודה ושומרון, כשגבול רצועת עזה עשוי להתעורר בעקבות איתור מנהרות נוספות בטווח הנראה לעין וכשדאעש עלול להתעורר ולפעול בגבול סיני ורמת הגולן כתוצאה ממצבו ההולך ומחמיר.

לכן, בהמשך למדיניות המכילה, הונחה על שולחנו של ליברמן סכין מנתחים בעקבות הפיגוע בתל אביב. המשוואה מאוד פשוטה: טיפול כירורגי ולא עונש קולקטיבי והתלהמות תקשורתית. ליברמן בחוכמה הורה על הטלת כתר סביב העיירה יטה שממנה יצאו המחבלים, שלילת היתרי עבודה בישראל לכלל בני החמולות של המחבלים, והקפאת 84 אלף היתרי כניסה לישראל לרגל חג הרמדאן, שכן בתקופה שכזו רצוי למנוע חיכוך המוני שכזה. חג הרמדאן נמצא בראשיתו ואם יישמר שקט ההחלטה להקפיא את האישורים עשויה להתהפך.

שר הביטחון אביגדור ליברמן בסיור ראשון מאז כניסתו לתפקיד, פיקוד צפון. 7 ביוני 2016 (משרד הביטחון , אריאל חרמוני)
דאעש עלול להתעורר ולפעול. ליברמן בסיור בצפון, השבוע (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

שר הביטחון הקודם משה יעלון אישר לראשונה זה שנים את המשך מרקם החיים, בהמלצת השב"כ וצה"ל, וזאת למרות גל הטרור. בתקופתו לא הוטל סגר קולקטיבי אלא "כתרים נושמים" על מוקדי הטרור שמהם יצאו מחבלים, ובכך התאפשר המשך הכנסת פועלים לישראל. במערכת הביטחון סבורים כי מדיניותו של יעלון היא זו שהביאה בין היתר לירידה בטרור ומנעה אינתיפאדה שלישית.

מגרש המשחקים שבו ישחק בשגרה ליברמן צר מאוד. הוא יכלול בעיקר סיכול ישראלי נרחב של תשתיות טרור באמצעות איסוף מודיעין, חקירות ומעצרים, ושיתוף פעולה הדוק בין מערכת הביטחון הישראלית למנגנוני הביטחון הפלסטיניים.

הרשות הפלסטינית שומרת על דממת אלחוט

אך עדיין, הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב חשף את העצבים המתוחים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לכאורה הגרפים בצה"ל ובשב"כ הצביעו על ירידה בהיקף הטרור בפרט ובאלימות בכלל ביהודה ושומרון. אך בפועל, אנשי השטח והמודיעין הזהירו גם בחודשים האחרונים כי גלי הטרור הבאים הם עניין של זמן, במיוחד כשאין באופק תהליך מדיני ותקווה לדור הצעיר.

מתחת לפני השטח יש זרמי עומק בלתי נשלטים והם רק מחכים להזדמנות לפרוץ החוצה. המאבק נגד שינוי הסטטוס קוו בהר הבית חי ונושם, הפערים הסוציו-אקונומיים בין מזרח ירושלים ויהודה ושומרון לישראל גורמים למתח בלתי פוסק, הצבא והמשטרה מתקשים לממש אחריות מלאה בעוטף ירושלים ואם בעבר האלימות הייתה זולגת מיהודה ושומרון למזרח ירושלים, היום המגמה היא דו-סטרית וביכולתם של תושבי מזרח ירושלים להבעיר את יהודה ושומרון. לכן, קשה לצפות מה יוליד יום. במיוחד בתקופת כמו הרמדאן שידוע כמועד נפיץ.

כוחות צה"ל חוסמים את הכניסות לכפר יטא לאחר הפיגוע בתל אביב. 9 ביוני 2016 (מערכת וואלה! NEWS)
כוחות צה"ל חוסמים את הכניסה לכפר יטא, משם יצאו המחבלים, שלשום

בנוסף לכך, אסור להתעלם ממעמדו החלש של אבו מאזן. בחלקים גדולים באוכלוסייה הפלסטינית יש תחושה של איבוד הרסן מאז נאומו באו"ם, שבמהלכו איים להניח את המפתחות וללכת הביתה. מאבקי הירושה על כיסא היו"ר פגעו בדימוי של הרשות הפלסטינית שעסוקה בין היתר בניסיון לשמר את משילותה ולהמציא את עצמה מחדש. מצד אחד היא משלמת משכורות לאזרחיה הכלואים בישראל בגין עבירות ביטחוניות, למרות המצוקה הכלכלית שבה היא שרויה, ופועלת לשמר בתודעה הבינלאומית את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ומנגד, מנסה הרשות למנוע טרור ולצמצם את ההסתה נגד ישראל.

לכן, אם יש שינוי אמיתי מאז כניסתו של ליברמן לתפקיד שר הביטחון הוא בהחלט לא כרוך בשינוי המדיניות בתגובה לטרור הפלסטיני, אלא בעיקר בהתנהלות של הצד השני. הרשות הפלסטינית שומרת על דממת אלחוט. עדיין עסוקה בלבחון את צעדיו של השר החדש. האם יממש את איומי העבר שלו ויכביד את ידי הפלסטינים או יפתח ערוץ חדש להידברות ולשינויים חיוביים בשטח ובערוץ המדיני. ליברמן לא צריך להיות גאון כדי להבין כי יש ביכולתו להביא לשינויים מרחיקי לכת ופורצי דרך במערכת היחסים השברירית בתחום הביטחוני והמדיני. פעילות אגרסיבית וקולקטיבית עשויה לשמוט את האפשרות לכך. לכן, בינתיים הוא מעדיף לעשות יותר ולדבר פחות.

(עדכון ראשון: 17:58)