בווידאו: דיון על השגחה פרטית בוואלה! מקומי
מונופול הרבנות הראשית לישראל בתחום הכשרות קיבל חיזוק משמעותי מבג"ץ: הרכב של שלושה שופטי עליון אימץ היום (שני) את עמדת הרבנות הראשית לישראל סביב הפרשנות לחוק איסור הונאה בכשרות, וקבע כי על פי החוק, עסק לא יוכל להציג עצמו ככשר בכתב, בין שתוך שימוש במילה כשר ובין שלאו, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק הרבנות הראשית לישראל. הרבנות היא הגורם היחיד שמוסמך כיום בישראל להעניק תעודות כשרות לבתי עסק.
ההחלטה מהווה מכה קשה לגופי הכשרות האלטרנטיביים שפועלים בשנים האחרונות בירושלים, בתל אביב ובערים נוספות שלא מחזיקים בתעודות כשרות של הרבנות הראשית אך שומרים עדיין על כשרות בבית האוכל. העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות מירושלים, שי גיני ויהונתן ודעי, שטענו כי המזון המוגש בהם כשר אף שהם אינם מחזיקים בתעודות כשרות מטעם הרבנות המקומית.
השניים טענו כי אף שהם אינם מחזיקים בתעודות כשרות אין בעיה בכך שיציגו עצמם ככשרים. בעלי המסעדות פנו לבית המשפט לאחר שיחידת האכיפה ברבנות הטילה עליהם קנסות כספיים, בהתאם לפרשנות המקובלת עד היום לפיה, בית עסק לא יוצג בכתב ככשר אם הוא אינו מפוקח על ידי הרבנות.
לקריאה נוספת:
מהפך: גוף פרטי יוכל לתת תעודת כשרות למסעדות
מהפכת הכשרות בירושלים: בתי העסק שמאסו ברבנות
בג"ץ נגד משפחת הרב הראשי יוסף: כוחה בתחום הכשרות יוגבל
בעקבות העתירה, היועץ המשפטי לממשלה היוצא יהודה וינשטיין העניק פרשנות חדשה לחוק וקבע כי המדינה לא תקנוס עוד בעלי מסעדות המציגים עצמם "מושגחים" על ידי גופי כשרות פרטיים, ואף תבטל קנסות שכבר הוטלו עליהם בגין הונאת הצרכנים. עם זאת, הדגיש וינשטיין כי על בתי האוכל להבהיר כי המסמך שיוצג במסעדות מטעם גופי הכשרות הפרטיים אינו מהווה "תעודת הכשר" מטעם הרבנות הראשית ולא תיכתב בו המילה "כשר".
עמדת היועץ המשפטי לא התקבלה על ידי השופטים והרבנות, שבג"ץ אפשר לה באופן חריג להציג את עמדתה בנפרד, קיבלה כאמור חיזוק למדיניותה לפיה, עסק לא יוכל להציג עצמו ככשר בכתב, בין תוך שימוש במילה "כשר" ובין שלאו, אלא אם ניתנה לו תעודת כשרות מטעמה. "פסק דין זה לא נועד לתת גושפנקה למערך הכשרות הקיים", כתב השופט נעם סולברג בהחלטה. "אין להבין מדבריי כאילו דווקא זהו המנגנון הנכון והראוי. פסק הדין עניינו בבחינה פרשנית וחוקתית של החוק הקיים. הוא עוסק במצוי, לאו דווקא ברצוי".
החלטת בג"ץ התקבלה ברוב של שני שופטים, אליקים רובינשטיין וסולברג. דעת המיעוט במשפט הייתה של השופט אורי שוהם, שסבר כי יש לאמץ את הפרשנות המקלה יותר של החוק, בדומה לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.
עם זאת, השופטים החליטו להגביל את תחולת פסק הדין לשנתיים. הגבלה תחולת פסק הדין כפופה לשינוי מערכתי שדרש בג"ץ במערך הכשרות של הרבנות הראשית, שיכלול בין היתר את בחינה מחדש של הזיקה שבין המשגיחים לבתי האוכל שהם משרתים, כך שלא יהיו עוד כפופים אליהם. השופט רובינשטיין ציין כי "ככל שדבר זה לא יושג, לפחות במידה משמעותית ורצינית, עשוי הנושא להיפתח מחדש".
הרב הראשי לישראל דוד לאו בירך על החלטת בג"ץ ואמר: "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את 'תו התקן' לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעיה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע". עמיתו, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, הוסיף כי "יש לברך על ההחלטה שנועדה למנוע הטעיית ציבור שומרי הכשרות. אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יומיומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוח דהיתרא (בכוח ההלכתי להקל) יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' התייחס לפסיקת בג"ץ ומסר: "מרענן לראות שמרנות בשורות בג"ץ. פסק הדין היום של השופט סולברג, שנצמד ללשון החוק ולכוונת המחוקק ונמנע מחקיקה שיפוטית אקטיביסטית הוא ראוי וצודק. כל פסיקה אחרת שהייתה מאשרת לבתי עסק להציג עצמם ככשרים אף שהם לא, הייתה מנוגדת לכוונת המחוקק ומפרה שוב את האיזונים הראויים בין הרשויות. אני מברך את השופט סולברג על פסק הדין ומייחל לימים מאוזנים יותר ביחסים בין הרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת".