בעלי המסעדות בשוק מחנה יהודה קיבלו השבוע בשורה עצובה: מאפיית הפיתות "עבאדי" הוותיקה, שנפתחה בשנות ה-30 ועברה למיקומה הנוכחי ברחוב הדקל בשוק לפני כ-50 שנה, תיסגר לצמיתות בעוד יומיים. המסעדות שרכשו בכל בוקר פיתות "מאה גרם בדיוק, עבודת יד" מהמאפייה, מחפשות ספק חדש.
"העניין הוא כמה שוקלת הפיתה", הסביר יאיר עבאדי, בן 48, דור שלישי למייסדי המאפייה. "פעם היו עושים 150 גרם, ולפני הרבה שנים אבא שלי מצא את הנוסחה המדויקת עם מאה גרם. לפחות 50 שנה רצים עם המשקל הזה שמצאנו. מאז שנולדתי. הייתי פה ילד קטן, בא ויושב על שקי הקמח ומסתכל".
עבאדי הסביר על עסקי הפיתות שבהן מעורה משפחתו זה שנים רבות. "אתה יכול לעשות אותן גדולות או קטנות. עסק ששם סלט רוצה פיתה גדולה אבל מי ששם בשר יקר רוצה קטנה", אמר. עבודת היד מאפשרת לבני המשפחה להוציא מהתנור, שבהתחלה פעל על עצים ובהמשך הוסב לגז, פיתות לחות ועסיסיות: "מאפיות אחרות עושות את הבצק יבש כי הכול במכונה, ואם רטוב זה נדבק. אז פה זה חצי ידני, הבצק רטוב והפיתה יוצאת יותר לחה וטרייה".
עוד בוואלה! NEWS:
הפרטת מבחני הנהיגה הוקפאה: הבוחנים יחזרו לעבודה מחר
נקניקיות לצד אקסטזי: כך נלחמים השוטרים הסמויים במפיצי סמים בתל אביב
נתניהו בגילוי מפתיע: "ה-DNA מוכיח אני ממוצא ספרדי"
האחים שאולי ויאיר ניהלו והפעילו את המאפייה בשנים האחרונות לאחר שאביהם בן ה-80, שירש אותה מאביו ומחותנו, פרש לפני כמה שנים. סיפורה של המאפייה החל בשנות ה-30, אז פתחו שני ירושלמים צעירים, יאיר ויעקב, מאפיות בגבעת שאול ובשכונת הבוכרים. לימים, נישאו ילדיהם שהכירו בעבודתם המשותפת ב"סופרגז", וחיים לקח על עצמו את ניהול המאפיות - שהתאחדו ועברו לשוק מחנה יהודה. אגב, עוגיות "עבאדי" המפורסמות מיוצרות על ידי בני דודים של המשפחה.
לפני כמה שבועות החליט יאיר לפרוש מהעבודה הקשה ושאול, בעקבותיו, החליט שסוגרים את העסק. "השוק היה הומה פעם ובשנים האחרונות יש גסיסה", הסביר. הוא מאשים דווקא את הפריחה התרבותית באזור, ולדבריו, "תהליך של גסיסה של שוק מתחיל דווקא כשנכנסים אליו בתי הקפה. תראה את הרחוב, הוא ריק מת". באופלן כללי, הוא מפקפק ב"פריחה התרבותית" של ירושלים: "יש לך שבעה אחוז חילונים בירושלים. זה כלום".
עם זאת, הסיבה העיקרית לסגירת המאפייה המיתולוגית היא עייפות. "העבודה היא מאוד קשה, צריך להתעורר בארבע לפנות בוקר ואז אתה מגיע לכאן, לש את הבצק, מחכה שיתפח ומסיים בחמש-שש בערב", סיפר. "אתה בא הביתה, רואה קצת טלוויזיה והולך לישון. אין חופשות. אז עייפות החומר זו אחת הסיבות. גם הרכבת הקלה חסמה את התנועה לשוק, ואני מדבר עם אנשים שאין להם איך להגיע. הפיגועים כמובן גם משפיעים, אתה רואה ירידה בכמות האנשים. אני לא עשיתי סקר, אבל מהראייה האישית שלי אנשים פחות באים לשוק".
אביהם חיים הצטער לשמוע את הבשורות. "יש בזה כאב אבל אולי מהשינוי הזה יצאו דברים יותר טובים. ברגע שאתה משקיע כל החיים שלך, ואבא שלי 'נולד' במאפייה, יש קצת עצב. זה סיום של דרך ולמרות שזה התחלה חדשה יש מין עצבות כזו", סיפר יאיר.