סבל ממחלת ALS והחליט לוותר על החיים כדי לא להיות עול המשפחה: גל סונט, בן 38 ואב לשתי בנות מאלפי מנשה, חלה במחלת ניוון השרירים. לאחר מאבק ממושך הוצבה בפניו הבחירה להתחבר לצמיתות למכונת הנשמה או למות. למען משפחתו החליט גל לוותר על החיים, ולפני מותו הוא כתב פוסט מרגש בפייסבוק וצבר מאות לייקים ושיתופים. הלווייתו של גל נערכה ביום שני האחרון.
"חברים יקרים, אם אתם קוראים את זה, אני מת", פתח גל את הפוסט. "אני יודע שזה שוק גדול, בעיקר בגלל כל הפוסטים האופטימיים, השמחים, המעודדים, כל ההצלחות, השבחים, העזרה וכו'. אז חשוב שתדעו שכל מה שכתבתי אי פעם, כל מילה, אני עומד מאחוריה במאה אחוז". גל, שהיה חובב פעילות אתגרית, התראיין לא פעם יחד עם אשתו, אביבית, על האופן שבו תקפה אותו מחלת ניוון השרירים ועל המאבק שהוא מנהל כדי להמשיך בחיים.
עם זאת, בפוסט שהעלה ברגעיו האחרונים הוא הסביר כי למרות המאבק וניסיונות להתגבר על הקשיים הפיזיים, את הפגיעה בקרוביו ובמשפחתו הוא לא יכול לנצח. "אחד הדברים הנוראים שהמחלה הזו עושה זה לפגוע באנשים שאוהבים אותך ונמצאים איתך יום-יום, וזו המשפחה שלך", הסביר. "כל הקטע הפיזי של להפסיק לזוז, זה החלק 'הקל', וזה מגיע בשלבים, כל פעם עוד משהו מפסיק לזוז. ההשלכות הנפשיות עולות אלפי מונים על הפיזיות. מגיע שלב שאתה כבר לא יכול לעשות כלום בלי שני מטפלים בבית שנמצאים 24 שעות, עם השפה שלהם והאוכל שלהם. חשבתם איך זה משפיע על בני הבית? כל הבית הופך לבית חולים כשאתה שם".
עוד בוואלה! NEWS:
יעלון בהתבטאות ראשונה: "מנהיגות אמיתית לא הולכת אחרי עגל הזהב"
ברגע האחרון: קצב ערער על ההחלטה לא לנכות שליש מעונשו
70 שנה אחרי: תכשיטים שהחביאו קורבנות אושוויץ נמצאו בספל ישן
גל התייחס גם להשלכות של מחלתו על בנותיו ותיאר איך השתנו היחסים בינו לבינן לאורך מאבקו. "אני לא אתחיל לתאר את הבעיות הנפשיות שנגרמות לילדות שלך כשהן רואות את אבא שלהן, שעד לא מזמן היה מעיף אותן גבוה בבריכה יושב בכיסא הגלגלים ונחנק ומשתעל, והנשמה וסקשן, מוזן בצינור לבטן".
"זוגיות? מה זה? אינטימיות? ליטוף? נשיקה? מגע?", המשיך בנושא היחסים עם אשתו. לדבריו, החברות נשארה אך האהבה הפכה לאהבה אחרת אהבה התלויה בדבר. "אז כן, בן הזוג הבריא יכול ללטף, לתת נשיקה. אבל עם כל המכונות והצינורות וההפרשות והצפצופים, זו לא זוגיות. זו חברות, דאגה, מסירות. אהבה. לא אהבה של בני זוג. אהבה אחרת. וכל פעם שאת רואה את בעלך מובל במנוף, יושב בכיסא ולא זז, בקושי מצליח לחייך, הלב נקרע כל פעם מחדש, כל יום, כל שעה. אותו סיפור עם הילדים. איך אפשר לשחק, להשתובב, להיות אבא לילדים? אי אפשר".
הרגע המשמעותי עבור גל היה האולטימטום שהוצב בפניו, לבחור אם להתחבר למכונת הנשמה מלאכותית בלי יכולת לנתק אותה ולחיות כך שנים ארוכות או שלא. "אני בחרתי במשפחה", כתב. "אני מקווה שבמעשה שאני עושה ומסיים את חיי, אחזיר את החיים של המשפחה למסלול קצת יותר נורמלי, קצת יותר שפוי, אם כי מלא בכאב בהתחלה. אבל כמו רבים אחרים לפנינו, חוזרים לשגרה, מתקדמים בחיים, מגיעים להישגים ומצליחים. אפילו עם הכאב שתמיד יהיה שם".
אשתו של גל, אביבית, ביקשה בשיחה עם וואלה! NEWS להודות לסביבתה על התמיכה שקיבלה ממנה בימים הקשים של המחלה ואחריה. "תודה על כל החיבוק והאהבה שאתם מרעיפים. אפילו אלו שלא הכירו אך שיתפו את תחושותיהם, מרגשים עד היום", מסרה אביבית. "חברה נמדדת ביחסה לחלשים שבה, ובזכותכם גל תמיד הרגיש חזק". רעייתו של גל התייחסה גם לחולי ALS אחרים הזקוקים לעזרה ולתמיכה דומה. "אני רוצה לקוות שגם מוסדות המדינה, והמחוקק בראשם, העוזרים בצד הכלכלי והטכני של הפיכת חיינו לנסבלים במקצת, ייטו אוזן קשבת וינסו להבין את גודל המצוקה שבה אנו חיים", אמרה. "אין טוב ממראה עיניים, שכן הוא קשה מנשוא".