וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לסרב להכיר בנזקים הסביבתיים של תעשיית הבשר זו הכחשת מדע

דדי שי

25.4.2016 / 16:11

כדור הארץ לא צריך מחוות ריקות מתוכן כמו להקדיש לו יום מיוחד בלוח השנה. אם אנחנו רוצים לקבל החלטה לגבי אורח החיים שלנו כדי להפוך אותו ליותר ידידותי לסביבה, כדאי שנבין כמה תעשיית המזון מן החי תורמת לזיהום העולם - ולפעול בהתאם. או שנמשיך לשקר לעצמנו

תמונת הלוויין של כדור הארץ מינואר 2012. נאס"א, אתר רשמי
כוכב יקר, החלטנו לכבות את האור למענך לשעה!/אתר רשמי, נאס"א

היום מצוין בישראל יום כדור-הארץ (לאחר שנדחק מהתאריך המסורתי של ה-22.4 בגלל שנפל השנה על ליל-הסדר) -- עוד אחד מסדרה של ימים מיותרים שנוצרו במטרה להעלאת מודעות לאיזו סוגיה חשובה, אבל בפועל מסתכם לרוב במחוות ריקות-מתוכן, שההשפעה המעשית שלהן אפסית, כמו כיבוי האור לשעה. כן ברצינות: ישנם אנשים שמשתפים פעולה ברצינות עם השטות הזו מתוך מחשבה שהם עושים משהו חשוב למען איכות הסביבה. הקדשת ימים מיוחדים בשנה היא בדרך-כלל אמצעי די חלש להגברת המודעות לסוגיות חברתיות: היא בפרט לא יכולה לסייע כשחלק גדול מחוסר-המודעות הזה נובע מבורות מרצון. לגבי אחת הבעיות המרכזיות הנוגעת להרס הסביבה, זהו בדיוק המצב.

שני מחקרים שפורסמו בשבועות האחרונים מצביעים על היתרונות הסביבתיים של העדפת מזון מהצומח על-פני מזון מהחי: המחקר הראשון, שפורסם בפברואר בכתב-העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות-הברית, מצביע על כך שמעבר להסתמכות על מזון מהצומח במקום מזון מהחי יכול להביא לצמצום של עד 70% מגזי-החממה הנפלטים מתעשיות המזון (שהם כ-17.5% מסך-כל גזי החממה הנפלטים על-ידי פעילות אנושית). המחקר השני, שפורסם רק לפני כשבוע בלבד בכתב-העת Nature Communications, בוחן את השפעת בחירות המזון על ניצול קרקעות והשמדת שטחי חורש טבעי, ופעם נוספת: מצביע על יתרון ברור לבחירה של מזון מהצומח על-פני מזון מהחי.

פרה ברפת. רויטרס
רגע, גם הפרות מזהמות?/רויטרס

המחקרים הללו לא מהווים חידוש רדיקלי בתחום: העובדה שתעשיות המזון מהחי הן בעלות השלכות שליליות על הסביבה ידועה כבר מזה זמן רב, והביקורת הסביבתנית על תעשיית הבשר נשמעת כבר מאז ראשית שנות השבעים לכל המאוחר (מאז פרסום הספר "Diet for a Small Planet" של פרנסס מור לאפה, שהצביע על הבזבזנות בהאבסת בעלי-חיים בתעשיית הבשר בדגנים וקטניות). בעשרות השנים שחלפו מאז, הביקורת הסביבתנית על תעשיות הבשר זכתה לעוד ועוד חיזוקים נוספים - שני המחקרים שפורסמו לאחרונה הם רק קצה הקרחון של ביקורת סביבתית כל תעשיות המזון מהחי. חשוב לא פחות - במשך עשרות השנים שחלפו, לא התפרסמו מחקרים המערערים את ההכרה שיש יתרונות סביבתיים ברורים להעדפה של מזון מהצומח על-פני מזון מהחי. העובדה הזו אינה שנויה במחלוקת מדעית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

אף אחד לא רוצה לקחת חלק במאבק של טבעונים

איך זה שעדיין הביקורת הסביבתית על תעשיות המזון מהחי נדחקת לשולי השיח הסביבתי? למה כשכבר מזמן התקבלה בתודעת הציבור העובדה שהבחירה בתחבורה ציבורית עדיפה סביבתית על-פני רכב פרטי, או שהשימוש בנורות חסכניות עדיף על-פני נורות הליבון המסורתיות, עדיין לא קיימת הכרה זהה בכך שצריכת מזון מהצומח עדיפה על-פני מזון מהחי - על-אף שהיתרון בצמצום במזון מהחי הוא משמעותי לא פחות? למה אנחנו מתרכזים ביום כדור-הארץ כל-כך במחוות חסרות כל ערך כמו כיבוי האור לשעה, כאשר עידוד הציבור להכניס שינויים בתפריט יכול להיות משמעותי הרבה יותר?

ייתכן מאוד שחלק גדול מהסיבה לכך היא הסתייגות כללית מביקורת על תעשיות המזון מהחי, וחוסר נכונות להיות מזוהים עם "מאבקים של טבעונים". אבל זהו עושה עוול לביקורת הסביבתית על תעשיות הבשר אם מציגים אותה כ"מחלוקת בין אוכלי-בשר לטבעונים". זהו עוול בגלל שעובדות הן עובדות בלי קשר לשאלה מי משמיע אותן. גם אם הצד של הטבעונים הוא לא הצד שאנחנו מעדיפים - מחקרים שמצביעים על נזקים של תעשיות הבשר אינם הופכים לפחות תקפים בהתאם לאיזה צד אנחנו מעדיפים. אין כאן עניין של השקפה אישית כלל, כאשר כל מה שרלוונטי הוא מה שנכון במציאות.

באותה צורה זו טעות, למשל, לדבר על מחלוקת לגבי נכונותה של תיאוריית האבולוציה בתור "מחלוקת בין דתיים לחילוניים". המחלוקת היא אך ורק בין הכרה בעובדות המדעיות לבין הכחשה של העובדות המדעיות. זו טעות לדבר על המחלוקת לגבי השאלה "האם חיסונים גורמים לאוטיזם?" היא לא "מחלוקת בין מתנגדי-חיסונים לבין תומכי-חיסונים", אלא שוב, מחלוקת בין מי שמוכן להכיר בעובדות המדעיות לבין מי שמכחיש אותן. באותה צורה, זה גם לא נכון לדבר על חילוקי-דיעות לגבי "מחלוקת בין אוכלי-בשר לבין טבעונים": גם כאן, המחלוקת היא רק בין הכרה בעובדות המדעיות לבין הכחשה שלהן. בימינו להתעקש ולסרב להכיר את הנזקים הסביבתיים של תעשיות המזון מהחי - או לסרב להכיר עד כמה הם חמורים - זו פשוט הכחשת-מדע לכל דבר ועניין, שלא שונה בכלל מהכחשת תיאוריית האבולוציה, מהכחשת שינוי האקלים, או מהשמעת טענות פסבדו-מדעיות לגבי נזקים כיבכול של חיסונים. כל המקרים הללו הם דוגמאות של אותה התופעה: חוסר-נכונות לקבל עובדות מדעיות, גם כשאינן שנויות במחלוקת אמיתית, רק בגלל שהן אינן תואמות לאינטרסים שמקדם אחד הצדדים. הכחשת-מדע בתחום הנזקים הסביבתיים של תעשיות הבשר לא שונה מכל סוג אחר של הכחשת מדע - ואין סיבה להתייחס אליה באופן שונה: הכחשת-מדע היא צורה של בורות מרצון, וצריך להצביע עליה ככזו.

אם אנחנו רוצים ביום כדור-הארץ הזו לקבל החלטה אחת לגבי אורח-החיים שלנו כדי להפוך אותו ליותר ידידותי לסביבה, אין שום החלטה יותר חשובה לקבל מאשר להכיר בנזקים הסביבתיים של תעשיות המזון מהחי, ולפעול בהתאם. זה לאו דווקא אומר לעשות את כל הדרך לטבעונות: גם להתחיל עם לצמצם באופן משמעותי בצריכה של בשר, ביצים ומוצרי-חלב זה כבר צעד חשוב. אם אפילו זה נראה קשה מדי, תוכלו לנסות את "אתגר22+", התכנית של עמותת אנונימוס להיכרות עם תזונה מהצומח למשך 22 ימים בליווי צוות מדריכים. ההשתתפות ב"אתגר22+" לא בהכרח תגרום לכל אחד להתמיד ולהישאר טבעוני גם מעבר ל-22 הימים הללו, אבל היא ללא ספק יכולה לעזור לכל אחד לשלב בתזונה שלו יותר מזון מהצומח, ולהפחית במזון מהחי. עובדה זו לבדה היא סיבה טובה מספיק לתת הזדמנות לאתגר.

דדי שי הוא פובליציסט ופעיל לזכויות בעלי-חיים.
בואו לעקוב אחריו גם בפייסבוק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully