בית המשפט העליון ידון מחר (רביעי) בערעורה של נערה בת 13, שאמה הגישה בשמה תביעה למזונות לאחר שהיא ויתרה עליהם. האם, פ', היא זו שחתומה על התביעה נגד האב, ר', משום שהבת היא קטינה. לטענת ארגונים חברתיים להחלטת העליון יהיו השלכות על מעמדם המשפטי של ילדים להורים פרודים אם הערעור יידחה הם לא יוכלו לתבוע מזונות מאחד ההורים במקרה שהשני ויתר עליהם.
במקרה הנוכחי פ' ור' ניהלו מערכת יחסים ובשנת 2002 נולדה בתם המשותפת. לאחר מכן חזר האב לבריטניה, ניתק קשר עם השתיים ובית המשפט פסק כי הוא חייב בתשלום מזונות. במהלך שנת 2013 הגיעו האב והאם להסכם, לפיו אם יתברר בבדיקת רקמות שר' הוא אכן האב, הוא יהיה בקשר רציף עם הילדה אך לא ישלם דמי מזונות.
ההסכם קיבל תוקף של פסק דין אולם לאחר שהבדיקות אכן הוכיחו כי ר' הוא אבי הילדה, לטענת פ' הוא לא עמד בהתחייבותו. עקב כך הגישה הילדה באמצעות אמה פ' תביעה לחידוש תשלומי המזונות לילדה, בטענה כי אינה כפופה להסכמים בין הוריה. מנגד טען האב כי לנוכח ההסכם שערך עם האם, בתו אינה יכולה לתבוע אותו משום שהאם היא המייצגת את הילדה.
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
בלחץ המשפחה: הוחמר האישום נגד הפלסטיני שדרס למוות את אברהם חסנו
200 מיליון דולר: עשרות חשודים במעורבות ברשת הלבנת הון חובקת עולם
"הכתובת הייתה על הקיר": ישי שליסל הורשע ברצח במצעד הגאווה
בית המשפט המחוזי מרכז שנמצא בלוד דחה את טענות הבת וקבע כי מאחר שהאם והאב היו חופשיים לחתום על ההסכם ביניהם, ולאחר שקיבל תוקף של פסק דין, אין מקום להיענות לבקשת הבת לקבלת מזונות מאביה. בין נימוקיו של בית המשפט הייתה העובדה כי במהלך כל השנים האם הצליחה לכלכל את בתה ללא עזרת האב, ובפועל ההסכם קבע כי האב לא יהיה חשוף לחידוש התביעות נגדו.
השבוע ידונו שלושת שופטי בית המשפט העליון, מני מזוז, עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז, בערעור על ההחלטה. לעתירה הצטרף גם מרכז "רקמן" מאוניברסיטת בר אילן כידיד בית המשפט, ולטענתו אם בית המשפט העליון לא יהפוך את ההחלטה, תהיה לכך משמעות מרחיקת לכת עבור ילדים של הורים פרודים, במקרים בהם ינסה האב לסחוט ויתור על מזונות תמורת גט. זאת משום שאז הילדים לא יוכלו להגיש תביעה עצמאית למזונות בניגוד למצב כיום, המאפשר לילדים לתבוע מזונות ללא תלות בהוריהם.
פ', בת 43 מתל אביב, היא אם חד הורית ומגדלת את בתה לבד. "בתי נרשמה כבתו בשנת 2005, וכבר משנת 2004 היה לי פסק דין למזונות שלא גביתי, מהטעם היחיד שרציתי שיהיה קשר בין הילדה לאבא. על אף שגידלתי אותה לבד ואפילו נכנסתי לחובות, הדבר היחיד שרציתי הוא קשר בין הילדה לאבא. לכן לא רציתי שהוא יהיה לחוץ בכל הקשור למועקות של הוצאה לפועל", הסבירה פ'.
"הוא כתב לה שהוא לא יכול להיות בקשר"
למרות כוונותיה של פ', האב לא רצה לפגוש את הבת - עד שיום אחד משהו השתנה. "לפני שלוש שנים כשהיא הייתה בת 11, עורכת הדין שלו פנתה אליי וביקשה לעשות איתי הסכם כדי שהוא יוכל לראות את הילדה. כל מהות ההסכם הייתה הסדרי ראייה בין האבא לילדה, הוא כן רצה להכיר אותה. הוא ביקש לעשות בדיקת אבהות ואני כמובן הסכמתי, אבל התנאי שלו היה שאוותר על המזונות, שבהם זכיתי בשנת 2004 אבל מעולם לא גביתי.
הייתי מוכנה להסכם הזה רק כדי שהוא יראה את הבת שלי", אמרה. פ' חתמה על ההסכם, אך לדבריה "הוא כמובן לא עמד בהסדרי הראייה". לדבריה, כוונותיו לפגוש את בתה נמשכו "בדיוק שבועיים". "היא הייתה בעננים עד שיום אחד הוא כתב לה בהודעת טקסט שהוא לא יכול להיות איתה בקשר, ואם היא רוצה שתיצור איתו קשר בעצמה בגיל 18", אמרה"
עו"ד מיכאל גבור, המייצג את פ', מסר כי "המשמעות של פסק הדין של בית המשפט המחוזי היא אפליה חמורה בין ילדים להורים שנישאו לבין ילדים להורים שלא נישאו ומתעתדים להתגרש. מצב זה נוגד את טובת הקטין, משום שבמידה שלא נפסקים לטובתו מזונות, לא ניתן יהיה לדאוג לטובתו והוא עלול לסבול ממחסור אמיתי, על לא עוול בכפו".