ימים אחדים לאחר שאישרה הממשלה את התכנית להעלאת 1,300 בני הפלשמורה מאתיופיה, נשמע ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) מפציר באנשי העדה האתיופית בישראל להתפקד לליכוד ולחזק את כוחו במפלגה. נגוסה, יחד עם חברו לסיעה ח"כ דוד אמסלם, החרימו בשבועות האחרונים את הצבעות הקואליציה במטרה להעלות את בני הפלשמורה, עד שהשבוע נמצא פתרון.
"נצליח להתחזק אם כל האנשים ייכנסו לליכוד ויהיו שם כשנתמודד ויבחרו בנו. לא רק בקולות, אלא בעשייה. התרגום של להתחזק הוא להתפקד לליכוד. בכל מקום ביחד", נשמע נגוסה אומר בכנס של בני העדה, בהקלטה שהגיעה לידי וואלה! NEWS. "אם דודי אמסלם יהיה שר הפנים ואני שר הקליטה, אף אחד לא יישאר אפילו יום אחד שם (באתיופיה - ד"י). לכן עלינו להתחזק. זו מדינה דמוקרטית, ולדאוג לאינטרסים שלנו".
גורמים בעדה המעורים בפעילותו של נגוסה הסבירו כי חבר הכנסת עושה מאמצים נרחבים להעלות את בני הפלשמורה על מנת לחזק את כוחו הפוליטי, ובאמצעותם קורא תיגר על שר העלייה והקליטה הנוכחי, חבר מפלגתו זאב אלקין. "הוא מעולם לא התערב בנושאי קליטה, לא בנושאי חינוך, לא בנושאי תעסוקה ולא בנושאי המשטרה", אמר גורם המעורה בפרטים לוואלה! NEWS. לצד זה, בני העדה טוענים כי נראו לאחרונה מסמכים המעידים על כך שנגוסה פעל לכאורה תחת ארגון המיסיון "The church ministry among the jews".
עם זאת, לא רק בני העדה מותחים ביקורת על פועלם של נגוסה ואמסלם. גם בקרב חברי מרכז הליכוד הביעו אי שביעות רצון מהמלחמה שניהלו השניים, בעיקר לנוכח היעדרותם מהצבעות. לדבריהם, בני הפלשמורה כלל לא נחשבים יהודים ולכן יש לנהוג עמם כמו עם כל העולים שנדרשים להוכיח את יהדותם. "התנהגותם של חברי הכנסת נגוסה ואמסלם לא תיסלח", נכתב בקבוצת ווטסאפ של חברי מרכז הליכוד. "מקווה שזו תהיה הקדנציה האחרונה של דודי ונגוסה", כתב אותו חבר.
בהתכתבות נוספת בין חברי הקבוצה נכתב כי "אמסלם טוען שזו גזענות לא להעלות את שארית הפלשמורה, אך טענה זו לא נכונה. בממשלה השנייה של נתניהו היה הנושא הזה על סדר היום, וגם אז נגוסה היה זה שניהל משא ומתן עם השרים שהיו ממונים על הנושא, בני בגין ודן מרידור. אז השניים סיכמו שמעלים את הקבוצה האחרונה וזהו, לא יהיו תביעות נוספות, ונגוסה הסכים. עכשיו נגוסה חבר כנסת, והוא ממשיך לנסות להביא עוד מבני הפלשמורה, אף שברור כי חלק גדול מהם כלל לא יהודים. מדוע להמשיך ולהעלות אותם ללא סיבה? מדוע לא לנהוג בהם כמו בכל העולים? מי שיוכיח כי יש לו משפחה בארץ, יגיש בקשה לאיחוד משפחות בשגרירות, כמו בכל העולם".
בניגוד לבני העדה האתיופית שעלו לארץ בשנות ה-70 מקהילת ביתא ישראל שבאתיופיה, בני הפלשמורה עולים לא מכוח חוק השבות אלא מחוק הכניסה. עם הגעתם, הם צפויים לקבל מעמד תושבות ולא אזרחות, עד שיעברו גיור לחומרה. לאחריו יקבלו את האזרחות. בדוח של מרכז ליב"ה, ארגון לחיזוק צביונה היהודי של ישראל, על החלטת הממשלה להעלות את בני הפלשמורה בדצמבר 2015 נכתב כי "אחת הבעיות העיקריות בהעלאתם היא שבין העולים שעלו בעבר ישנם רבים שאינם חיים כיהודים לאחר העלייה. חמור מכך, רבים מהם חיים בישראל כנוצרים לכל דבר, וחלקם אף עוסקים במיסיון בתוך הקהילה. המיסיון פועל במחנות באתיופיה, והעולים מושפעים ממנו בצורה משמעותית". עוד נכתב כי הארגונים השונים הפועלים למען העלייה טוענים בכל פעם שמדובר בקבוצה האחרונה, אך "דחפו שוב ושוב להעלאת קבוצות נוספות תוך הפרה בוטה של התחייבויותיהם, גם שחתמו על הסכמים והתחייבו בהחלטת ממשלת בשנת 2010". בין היתר, מי שהתחייב אז היה נגוסה עצמו.
גם בקרב העדה האתיופית בישראל דנים בסוגיית יהדותם של בני הפלשמורה. פעילים בולטים הצביעו על אי-סדרים במחנה המעבר בעיר גונדר שבאתיופיה, ולטענתם הקשר של השוהים בו ליהדות לא ברור. זאת משום שהקייסים המנהיגים של קהילת יהודי אתיופיה לא נמנים עם העולים הנותרים.
"1,300? יש במחנה המעבר יותר מ-18 אלף איש"
הצעירים שהנהיגו את המחאה במאי 2015 מסתייגים גם הם, בחלקם, מצעדיו של נגוסה. אחד ממובילי המחאה התייחס להחלטת הממשלה בשיחה עם וואלה! NEWS ואמר כי מאז המחאה לא עשה נגוסה דבר למען קידום הצעירים. "עלייה היא דבר חשוב, חשוב לאחד בין המשפחות שנמצאות בארץ. עם זאת, תמוהה בעיניי העובדה שחבר הכנסת נגוסה לא מייחס חשיבות לעוול שנעשה לישראלים ממוצא אתיופי, ושם את כל כובד משקלו על עלייה, בזמן שבעיותיה של הקהילה בארץ רק הולכות וגדלות. חשוב לציין שהבעיה המהותית היא לא נושא העלייה, אלא הזנחת הקהילה מצד נגוסה בארץ".
העיתונאית והסופרת צגה מלקו סיפרה בשיחה עם וואלה! NEWS על אי-הסדרים בנוגע לבני הפלשמורה. "אף אחד לא באמת יודע כמה אנשים מגיעים למחנה בגונדר ומי הם האנשים שמגיעים לעלות. אין רשימה מסודרת, אין מספר מדויק. מי עורך את הרשימה הזאת?", תהתה מלקו. "מי שצריך לבדוק את היהדות של אותם אנשים שרוצים לעלות הם המנהיגים הרוחניים, הקייסים, והם לא בתמונה. הקייסים הם אלו ששמרו על היהדות בקנאות והם יודעים מי יהודי ומי לא".
מלקו סיפרה כי בתכנית הרדיו שלה ברשות השידור היא שוחחה עם תושבי המחנה בגונדר, ואלה סיפרו לה על המצב. "אנשים משם מספרים שלא מדובר ב-9,000, אלא בהרבה יותר", סיפרה. "מרואיין אמר שמדובר ביותר מ-18 אלף איש, ומתחילים להגיע אל המחנות אנשים מהכפרים שלא קשורים בכלל. בכל פעם מעלים לארץ, ואז המחנה בגונדר מתמלא". מלקו תולה את האשמה בטיפול לקוי של הממשלה בכל הקשור להגדרת העולים מאתיופיה. "לאורך השנים טיפול הממשלה היה לקוי. איש אינו יודע מי יהודי ומי לא. הקייסים לא משותפים בהליך העלייה והבחירה, והממסד לא בדק ולקח את נושא העלייה ברצינות".
לדברי מלקו, לאחר שקיימה את אותם ראיונות קיבלה איומים מאנשיו של נגוסה. "קיבלתי איום על חיי משום שאני מעלה אנשים לרדיו שמספרים איך עובדת השיטה. משום שאמרו לי את זה בשידור חי. פניתי ביום שישי למשטרה. כעיתונאית, אני מאוימת", סיפרה.
העיתונאי איינאו פרדה סנבטו התייחס גם הוא להחלטה ואמר כי לא מדובר אלא ב"נוצרים המתחזים ליהודים". "ממשלה שמדברת על חוק הלאום החליטה לעלות נוצרים המתחזים ליהודים. ישנם נתונים שלפיהם ארגון מיסיונרי מארצות הברית ומישראל מביא את אותם אנשים לגונדר, ושם תופר להם חליפה יהודית", אמר. "לצערנו, ממשלת ישראל שוב מצפצפת על המנהיגים הרוחניים של יהדות אתיופיה, שבידם תיעוד על משפחות שהתנצרו לפני כמה דורות והם יכלו לנצל את זה ולמנוע עלייה נוצרית נוספת לישראל במסווה של פלשמורה. אם הם באמת יהודים - למה שלא שיעלו לארץ מכוח חוק השבות?"
נגוסה מסר בתגובה כי לא הוא שקובע את יהדותם של שארית יהודי אתיופיה אלא אנשי ההלכה. "באשר לאי-מעורבות הקייסים בבדיקת זכאי העלייה - אני לא קובע מי בודק וקובע את זכאות העלייה. משרד הפנים הוא המשרד האחראי לכך", הסביר. בנוגע לטענה שאיננו עוסק ביוצאי אתיופיה הנמצאים בישראל אמר ח"כ נגוסה כי הטענה "מצוצה מהאצבע" וכי רובן המוחלט של הצעות החוק שהגיש עסקו במאבק באפליה ובגזענות. "יזמתי את הקמת ועדת השרים בראשות ראש הממשלה לקידום שילוב יוצאי אתיופיה, ואני משתתף בדיונים שלה. כיו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ניהלתי כמאה דיונים בנושאים שונים, ובין היתר עסקנו רבות בקליטתם של העולים מאתיופיה", הוסיף.
"בני הקהילות היהודיות באדיס אבבה ובגונדר ובני משפחותיהם בישראל סובלים קרוב לשני עשורים בגלל אי-העלאתם של שארית יהודי אתיופיה. ראוי להתייחס למצוקתם ולא להפוך את הסיפור הערכי הזה לעיסוק כפייתי ברכילויות אישיות"", ציין נגוסה. הוא התייחס גם לטענותיה של צגה מלקו בנוגע לאיומים מצד אנשיו ואמר: "מלקו הסיקה שהאנשים שתקפו אותה הם 'אנשיי'. לא היה ולא נברא. מובן שאני מגנה כל איום על כל אדם שהוא, וזאת מעולם לא הייתה דרכי", הדגיש.