"רוזנשטיין מעורב בפרשייה 512 ובכך יש כדי להעיד על מעמדו העברייני הבכיר". אלו היו חלק מטענות שירות בתי הסוהר שביקש לא לאפשר להוריד את רמת סיווגו של מי שהיה בעבר יעד המודיעיני מספר 1 של המשטרה, וכיום כבר לא. כבר שלוש שנים שרוזנשטיין נלחם על שינוי סיווגו מעבריין בכיר לאסיר שהשתקם כמעט לחלוטין. לעתירה האחרונה ביום שני השבוע הגיע רוזנשטיין כבוי. אם בעבר כניסתו של רוזנשטיין לבית המשפט העליון לוותה בעשרות סוהרי יחידת נחשון ועוד בלשי יחידת להב 433, הפעם פסע רוזנשטיין מלווה בשני סוהרים בלבד. כאסיר שנראה תשוש יחסית, מעבר לגיל 60, וכאחד שנאבק מתאו בסרטן העור, נראה רוזנשטיין כאיש מבוגר שלמד את הלקח.
ובכל זאת, למרות החלטת בית המשפט המחוזי בלוד כי הידיעות המודיעיניות של שירות בתי הסוהר הן ישנות ולא אמינות והוא כבר אינו בקריטריון של בעל סיכון, ניכר היה בדיון כי השופט מני מזוז, שחתם על צו ההסגרה נגד ה"זאב" בימיו כיועץ המשפטי לממשלה, מתנגד לכך. וכך, למרות שמידע מודיעיני על שמו של זאב רוזנשטיין מצביע כי הוא נעדר לחלוטין מרשימת ארגוני הפשיעה העדכניים בישראל, עדיין המדינה אינה רוצה לראותו ברחובות ישראל.
"חומר מפליל" משרטט את הדרך הארוכה שעבר רוזנשטיין, מאז היותו עבריין יפואי, דרך להפיכתו לראש ארגון פשע ועד לימיו כאסיר כמעט משוקם, שמתחנן לצאת לחופשה, בניסיון להוכיח לבית המשפט שהוא כבר יצא ממעגל הפשיעה. חומרים מהחקירה שניהל בעבר תת-ניצב אפרים ברכה המנוח, הגיעו לידי וואלה! NEWS ומצביעים על הדרך הארוכה שהובילה למחיקת שמו מרשימת ראשי הארגונים.
"אותה כריזמה, אותו פאסון, אותו מבט", נשמעו החוקרים מחמיאים לרוזנשטיין בחקירותיו במסגרת פרשת 512. "אותו חיוך, אותו שיער, קיבינימט, אותו שיער, רק אני מרגיש חרא עם הסיפור הזה. אבל זאביק, אתה דינוזאור". בתגובה רוזנשטיין ענה בנונשלאנטיות המאפיינת אותו: "אתם סתם טוחנים מים עכשיו. מדברים, מדברים... כל מה שהיה לי מסרתי בעבר. אני 11 שנה בלי חופש, אחרי מאסרי עולם יוצאים לחופשות, אבל זה, אסור. זה מקומם. העבירה הראשונה שלי הייתה בגיל 20. עכשיו אני בגיל 60, אז יש הבדל, בין 20 ל-60, אני כבר סבא לשמונה נכדים ועוד שלושה בדרך".
הנפילה ההדרגתית של רוזנשטיין החלה לאו דווקא עם מעצרו בחשד להברחת כדורי אקסטזי לארצות הברית. ביולי 2002, ממש בעת שארגון הפשע האימתני של יצחק אברג'יל קרא תיגר על זאביק, נרצח יעקב אברג'יל בביתו לעיני ילדיו. עבור אחיו של הבוס הגדול, הגובה בבתי הקזינו של ארגון הפשיעה של אברג'יל בהם הזרים כספי ענק המהמר הכפייתי עופר מקסימוב, הרצח היה בבחינת פתיחת מלחמה עקובה מדם בין שתי קואליציות מרכזיות.
בדיוק באותה העת, יצחק אברג'יל חזר מדרום אפריקה לאגד סביבו קואליציה רחבת היקף, כדי לחסל את הקואליציה הנגדית: זו של רוזנשטיין וזו של פליקס אבוטבול המנוח. "נודע לי ממאיר (אברג'יל, י"א) שיצחק חושד שזאביק, יחד עם הקואליציה של פליקס (אבוטבול, י"א) ומשפחת אוחנה והם אלו שחיסלו את יעקב אברג'יל", זימר עד המדינה המרכזי בפרשת 512 את הרקע המרכזי למלחמה שבוא תבוא. אותו עד המדינה היה אחד החברים הקרובים והטובים של מאיר אברג'יל, והיה אחד המנגנונים המרכזיים במכונה המשומנת של ארגון אברג'יל. "מאיר אמר לי שמבחינתו הוא רוצה למות והוא הולך איתם עד הסוף, הכוונה, נגד הקבוצה של זאביק".
הנקמה לא איחרה לבוא. כעבור שנה בלבד, ב-30 ביוני 2003, הגיע רוזנשטיין בכלי רכבו לגני התערוכה הישנים בנמל תל אביב. על המדרכה הונח מטען חבלה רב עוצמה בסמוך לכלי רכבו איתו הגיע רוזנשטיין למקום, למשרד המסייע למהמרים לטוס לחו"ל. כתוצאה מן הפיצוץ של מטען במשקל של שלושה קילוגרם, נפצעו 10 אזרחים תמימים. רוזנשטיין נפצע באורח קל בלבד.
פרשת 512 חשפה בעיקר כי הפיצוץ הראשון היה הקדימון הקטן. מי שהיה אחראי על הפיצוץ הוא יניב בן סימון, שליחו של אברג'יל בישראל, בעת שזה שהה שהייה ארוכה בקו דרום אפריקה ובלגיה, כחלק מבניית אימפריית אקסטזי שלימים תזכה אותו כעבריין בעל שם עולמי, ויצואן האקסטזי הגדול בעולם. מתברר כי בן סימון החליט לנסות לחסל את רוזנשטיין לבדו, מבלי הוראה ישירה של הבוס יצחק, דבר ש"מבאס" את אברג'יל, אך עובר בשתיקה יחסית, בעיקר לאור יריבות הקשה בין הקבוצות.
"אחרי הפיצוץ, אני נוסע לארצות הברית", המשיך "בואינג" לספר בחקירתו. על פגישתו עם אברג'יל. "השיחה הייתה בדירה בג'קוזי", נזכר עד המדינה. "המאבטחים עפו באוויר", התרברב אברג'יל בפני "בואינג" על אותו הפיצוץ בנמל תל אביב. "אתה מתאר סיטואציה של אדם שיושב בג'קוזי, עם ראש ארגון פשע, כמה אנשים מגיעים למעמד כזה שיושבים איתו בג'קוזי ומדברים איתו על עבירות פליליות?".
בואינג: "כל מי ששייך לקבוצה, זה כמה אנשים, כולל אני. אני הייתי מסתובב עם מאבטחים. אני ידעתי שאני לא יכול לסמוך על זאביק, אם הוא יקרא לי בלילה, אני לא אבוא". אותו המפגש בג'קוזי של אברג'יל, ניבא את הבאות.
חצי שנה לאחר ניסיון החיסול שלא צלח, החוזה על רוזנשטיין גבה גם קורבנות של אזרחים תמימים. ב-11 בדצמבר, 2003, הגיע רוזנשטיין לחלפן כספים. כשיצא, הופעל מטען רב עוצמה. שלושה אזרחים נהרגו מהמטען ויותר מ-40 אזרחים נוספים נפצעו. עד לחשיפת פרשת 512, ידעו החוקרים כי לאברג'יל ואנשיו יש חלק בפיצוץ. אולם כאשר הגיע עד המדינה עם ידיעות הזהב, רק אז, אפשר היה לתפוס את ראש הנחש, שנתן את ההוראה בפגישה בבלגיה ובג'קוזי בלוס אנג'לס, להוריד סופית את רוזנשטיין. משם, כך מאמינים במשטרה, דרכו של רוזנשטיין בעולם התחתון של ישראל הייתה לכיוון אחד. בתוספת גזר הדין על קשירת קשר להברחת אקסטזי לארצות הברית, וגזר הדין ששלח אותו למאסר ממושך בן 14 שנים, רוזנשטיין איבד את אחיזתו, מה שהפך את אברג'יל למלך הפשע הישראלי.
"אני מכיר את אברהם מדר (חלפן הכספים שנפצע גם הוא בפיצוץ ביהודה הלוי, י"א) כמה שנים", סיפר רוזנשטיין לחוקריו בעדות הנדירה שהגיעה לידי וואלה! NEWS זמן קצר לאחר הפיצוץ. בין החוקרים המרכזיים וראש צוות החקירה שהוביל את ניסיון פיענוח הפרשה היה אפרים ברכה, שבעצמו שאל את השאלות את רוזנשטיין. "הייתי פורט אצלו ביהודה הלוי בצ'יינג'", אמר בעדותו, וניכר היה כי רוזנשטיין מביע את יגונו על האירוע שגבה את חייו של נפתלי מגד, ורצה לנסות להנציח את זיכרונו.
העבריין גולן אביטן, שסר למרותו של אברג'יל, היה בין המבצעים של הפיגוע הפלילי ביהודה הלוי. כאשר נשאל רוזנשטיין על מעורבותו או היכרותו עמו, ענה: "אני מכיר אותו כמו שאני מכיר הרבה אנשים, לא זוכר כמה שנים". בשלב זה נשאל רוזנשטיין את עומק ההיכרות עם אביטן.
ברכה: "אם אתה טוען שגולן אביטן ידיד שלך, אז איך אתה מסביר את זה שבידי המשטרה חומר ראיות הקושר אותו לשני ניסיונות החיסול האחרונים שלך?"
רוזנשטיין: "תשאל אותו"
ברכה: "האם בשלב כלשהו חששת מגולן אביטן?"
רוזנשטיין: "אני לא חושש מאף אחד. אלא רק מבורא עולם. ואין לי סכסוך עם אף אחד, ככה שאין לי ממה לחשוש".
ברכה: "אם אין לך סכסוך עם אף אחד, אז איך אתה מסביר ששבע פעמים, כפי שידוע לי עד כה, ניסו להתנקש בך, איך אתה מביר שעל פי חומר ראיות, ניסיון החיסול האחרון והלפני אחרון ביהודה הלוי וגני התערוכה, עומדים גולן אביטן ומשפחת אברג'יל?".
רוזנשטיין: "אין הסבר".
ברכה: "האם מאז חקירתך האחרונה, בעניין הפיצוץ, פנו אליך מי ממשפחת אברג'יל באופן ישיר או דרך מתווכים כלשהם?"
רוזנשטיין: "לא, התשובה היא לא".
בשלב כלשהו של החקירה, הטיחו חוקרי המשטרה וברכה עצמו בפני רוזנשטיין את הפגישה שערך עם אביטן במלון הילטון, ככל הנראה ניסיון להגיע לפשרה עם הצדדים. "לשם מה נועדה הפגישה?"
רוזנשטיין: "לא זוכר"
חוקר אחר: "מדוע אתה מתחמק מלענות על שאלות מסוימות, ועל אחרות עונה בהרחבה. אני מזכיר לך שמדובר בחקירה רגישה בה נרצחו אזרחים, כאשר אתה מטרת המפגעים, שיתוף פעולה שלך הוא חיוני. האם בכוונתך לשתף פעולה, לסייע לצוות החקירה?"
רוזנשטיין עונה בתשובה אלגנטית: "אני לא מתחמק, אני פשוט לא זוכר".
כחצי שנה לאחר החקירה הנוכחית, רעדה האדמה בעולם הפשע הישראלי. לאחר בקשת ההסגרה של ארצות הברית, ובשיתוף פעולה מחלקת ה-DEA האמריקאית, הוסגר רוזנשטיין לידי ארצות הברית. 12 שנות מאסר נגזרו על "זאב" בבית המשפט במיאמי, כשהוא הורשע בקשירת קשר להברחת 700 אלף כדורי אקסטזי מאירופה לארצות הברית. אותה ההרשעה סתמה את הגולל על רוזנשטיין. שהותו בין כותלי הכלא בארצות הברית, בתוספת חיסולו של שותפו פליקס אבוטבול ופירוקה של משפחת אבוטבול, מוססה כמעט לחלוטין את הקואליציה האימתנית בראשה עמד רוזנשטיין, וסללו את דרכו של אברג'יל להפוך לראש הקרטל הבינלאומי ולראש ארגון הפשיעה הכבד ביותר בישראל.
מאז שחזר לריצוי עונשו בישראל ועד היום, נלחם רוזנשטיין בעיקר לטובת טיהור שמו כאסיר נקי. בקשות חוזרות ונשנות על שינוי קריטריון מאסיר במעמד א', קרי אסיר מאוים ומאיים, נדחו פעם אחר פעם. עד לאותה ההחלטה בבית משפט המחוזי לפני כחודש וחצי, כאשר נקבע כי הוא יכול לקבל חופשות ולהפוך אותו לאסיר בקטגוריה ב/1. בערעור שהגישה הפרקליטות נטען כי "המידע המודיעיני הקיים בעניינו של המשיב, מצביע על מסוכנותו וסיכון עליו. אודות המשיב מידע מודיעיני עשיר בנוגע לסכסוכים, כוונות פגיעה בו וממנו ופעילות פלילית מבין כתלי הכלא. משטרת ישראל, אשר נושאת באחריות לשלום הציבור ולביטחונו, כמו גם שירות בתי הסוהר, מתנגדים נחרצות לשינוי הסיווג כמו גם להוצאתו של המשיב לחופשה".
למרות שבדוחות המודיעיניים של להב 433, שמו של רוזנשטיין מופיע כראש ארגון פשיעה בפיקוח - ארגון שאין לו פעילות אקטיבית אם כי יש לפקח עליו שלא יחזור לפעילות זו, בהסברים שניתנו לבית משפט העליון נכתב עוד: "רוזנשטיין משמש כמנהיג פשיעה ולו מספר לא מבוטל של אנשים עושי דברו הסרים למרותו", הדוח אף משרבב את פרשת 512 ככזו שיש לתת בה שיקול, למרות זמן הרב שעבר ממנה ולמרות שרוזנשטיין שימש כקורבן כי "המשיב מעורב בפרשייה 512 ובכך יש כדי להעיד על מעמדו העברייני הבכיר".
לסיכום פרשת 512, הגיעו החוקרים לתאו של רוזנשטיין, להשלים את החקירה מן הקורבן האולטימטיבי של הפרשה. רוזנשטיין, אסיר למופת, התוודה בפניהם על מחלת הסרטן העור עמה מתמודד בשנים האחרונות. "אתה יוצא לטיולים?", שאל החוקר, שהוביל את פרשת 512. "לא חשוף לשמש?"
רוזנשטיין: "אני יוצא לטיולים, צריך ויטמין די".
החוקרים ניסו להוציא מרוזנשטיין הודעות מפורטות. למרות השנים הארוכות, רוזנשטיין עדיין היה נחוש שלא לשתף את החוקרים בכלום. "כל מה שהיה אז, אני מסרתי, אין לי מה להוסיף".
החוקר: "זאביק, שנייה, אתה טיפה מתוח. אני בא עם מטרה מאוד ספציפית. מה שמסרת לאורך הימים, ניסיונות רצח וכאלה, עד לפיצוצים, לא יודע מה, אין לי אויבים, אני לא יודע מה רוצים ממני".
רוזנשטיין: "זה נכון. עד עכשיו אני אומר את זה".
בתגובה, ביקשו החוקרים לפחות את הווידוי של רוזנשטיין שסגר את סיפור הסולחה, שהתקיימה ברבות השנים במלון בים המלח, שם, לפי המידע המודיעיני, שילם רוזנשטיין כסף רב, כדי לסגור את החוב עם אברג'יל, בדרישה שיניחו לו.
החוקר: "אז אני אומר לך שאתה משקר. אני אומר שזה לא נכון. אני אומר שמהחקירה שלנו עולים דברים אחרים, כמו סולחות שנעשו, כסף ששולם, מפגשים, שלך עם דמויות. אני לא מצפה להיות מופתע פה בחקירה, אבל יכול להיות, בחלוף הזמן, בן אדם יושב עם עצמו, חושב, איפשהו מגיע למסקנות ותובנות שמגיעים אחרי שעובר המון המון זמן, שאנשים נפצעו, שאנשים נהרגו. כתוצאה מאיזה מלחמה דמיונית ופנטזיות של אנשים, שאם יפגעו בך, אז או שהם יהיו עשירים, או שהם יהיו יותר שמחים, אני לא יודע מה. אני חושב שזה הזמן וזה המקום לבוא ולשים את הקלפים על השולחן, בלי פחד, עם כל המשמעויות ולספר על הסכסוך שלך עם ארגון אברג'יל".
למרות השנים הארוכות, רוזנשטיין המשיך לשמור על הקודים הנהוגים בעולם הפשע. "מה שמסרתי אז, זה מה שיש".
החוקר לא הירפה. "אני רוצה שתבוא תספר סיפור. אני רוצה שתספר על הסולחה בים המלח. אני רוצה שתספר על הכסף, רוצה שיהיה לי את הקורבן את זה שעומד מאחורה ומספר ויגיד לכל המזדיינים האלה, יא חתיכת כלבים, לאן הלכתם? אתם רוצים לפרק אותי? אני בטוח שהמעמד הוא פחות עכשיו בעולם הזה. יאללה, חלאס, אין בעיה, אני הולך להפתיע אתכם, לבוא ולספר על הסכסוך מהתחלה ועד הסוף... אין כבר ארגון אברג'יל. לא יישאר ארגון אברג'יל. נשאר לסגור מעגל... שיהיה יאללה אני רוצה להכניס לאנשים האלה בפרצוף ולהגיד להם: אתם באתם על הראש שלי, אתם הרגתם אנשים חפים מפשע, אני עוד נאלצתי לשלם לכם כסף, פיצויים, על מה?"
על אותה הסולחה, שדבר קיומה מתפרסמת כאן לראשונה, ומגלה כיצד ניצלו חייו של רוזנשטיין ולמעשה, הוציאה אותו מחוץ ללופ הפשע, סיפר אחד המאבטחים. לפי עדותו, בשלהי 2004, ממש זמן קצר לפני מעצרו של "הזאב", הגיעה הקבוצה של רוזנשטיין יחד עם הקבוצה של אברג'יל לפגישה במלון הילטון. שורה של מאבטחים, המצוידים ב-M16, הסתובבו במלון כשבמקום היה גם יצחק אברג'יל בכבודו ובעצמו, ואחיו מאיר. כאשר רוזנשטיין הגיע הוא התיישב בסמוך לשולחן בו ישבו האחים אברג'יל וגם גולן אביטן. בפגישה, כך מעריכים במשטרה, נאלץ רוזנשטיין לסגור על סכום כסף אסטרונומי בסך של שני מיליון אירו, כדי לסיים את סכסוך הדמים בין השניים, לאחר ש"הזאב" לא הסכים להכניס את אברג'יל בשותפות לעסקי הימורים. "נכנסנו פנימה לתוך הלובי, היו מאבטחים", סיפר המאבטח, "ראיתי לפחות חמישה. אתה קולט אותם. חלקם חמושים. עם חולצות רחבות שמכסים אקדח. זאביק יצא לדבר בחוץ, ישבו שולחן מחוץ ללובי. אני מחבר פרצופים לפי העיתונות".
בתגובה לפרטים, כמו אז, גם היום, מכחיש רוזנשטיין את קיום הפגישה: "אוסיף עוד מילה אחת: אני מעודי לא שילמתי לאף אחד אגורה, ומי שאמר לכם את זה שקרן, אוקיי?"
החוקר: "אני לא אומר שאתה פירקת את יעקב (אברג'יל, י"א) אני אומר למה הם באו אליך. הם חושדים שפירקת את יעקב. אני רואה את זה בעיניים שלך של 'מה אני עושה פה', למה הבאתם אותי. זאביק, אתה דינוזאור. אתה כבר לא שם. אתה כל כך הרבה זמן בבית סוהר, אתה כבר לא אטרקטיבי. נשאר דבר אחד, לעשות צדק. אם אתה בן אדם ערכי, זה אומר לך משהו".
למרות הפסימיות בתיק החופשות של רוזנשטיין, ממשיכים פרקליטיו, עו"ד מיקי חובה ומתמחה ממשרדו, יואב ויטריאול, להיאבק על חופשותיו. גם אם יידחו בבית משפט העליון, כעבור מספר שבועות, יוגש ערער גם על החלטה זו.