נושאים חמים

"הכפייה הדתית מפריעה לי": כשהרבנית מעבירה שיעורי יהדות בחמ"ל

"העירו אותנו, ואמרו שאנחנו חייבות לבוא לשיעור של הרבנית. איך היא יכולה להיכנס לחמ"ל וההורים שלנו לא?". למרות תפקידן הרגיש, תצפיתניות בצה"ל עוברות שיעורי יהדות תוך כדי פעילות מבצעית. איך השתרשה התופעה, ומה חושבות על כך החיילות? צה"ל: "הנושא בתהליך הסדרה"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
פלוגת תצפיתניות, בסיס נחל עוז, יולי 2015 (לירון מולדובן)
"זה לא הדבר היחיד שיכול להסיח את דעתי – תמיד יש כאן רעש, תמיד יש דיונים. אבל זה שונה". חמ"ל תצפיתניות (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: לירון מולדובן)

"זה מפריע לי בגלל הכפייה הדתית. מפריע לי שזה לא דיון, לא שיחה, זו פעילות שבמהלכה הרבנית מעבירה את הערכים והכוונות הטובות לכאורה דרך ציטוטים מהתנ"ך, והבנות משתתפות. היא קנתה לנו לחמ"ל ספר על אישה וצניעותה. זה חורה לי".

תצפיתניות נוספות מעמדות שונות ברחבי הארץ סיפרו על חוויות דומות. כולן מתארות את הכניסה של הרבניות לחמ"ל, כאילו היה זה עוד חדר. ערנות וריכוז הם שני הכלים המרכזיים במשחק, כשמדובר בתצפיתניות. ואולם, לוואלה! NEWS נודע כי בבסיסים ברחבי הארץ, תצפיתניות רבות מקבלות בתוך החמ"לים שיעורי יהדות. תפקיד התצפיתנית נודע כאחד החשובים והשוחקים עבור חיילות. הוא עלה לכותרות לא אחת, בעיקר בשל תנאי השירות שלהן, ברקע העבודה מסביב לשעון. "עיניים למסך", מבהירים להן במהלך הכשרה כבת חודשיים, וכיום גם הן העיניים של המדינה. חדירה, חשש לחדירה, תנועה בלתי רגילה על הגבול או באחד מהצירים בתוך המדינה – לאלה אסור לחמוק מהרדאר האנושי. בחדר סטרילי, הן מול המסך, צריכות להיות מוכנות לסכל פעילות עוינת.

בשלב מסוים הופכות המשמרות הארוכות למשעממות ומתישות, וכל שבירת שגרה מתקבלת בברכה. מסיפור הבריאה, דרך ערכי הזוגיות בדת היהודית ועד לחמ"ל עצמו ולאופן שבו הוא מושפע מעקרונות היהדות, מקבלות התצפיתניות שיעורים מאזרחיות שגויסו למשימה על ידי ענף תודעה יהודית בצה"ל. "כל מה שנכנס לחמ"ל מעביר את הזמן. הכול. המשמרות ארוכות ומתישות והרבנית מביאה אוכל, אז אנחנו שמחות על זה. אני מסתכלת על המסך ולא מגיבה, אבל אמורה להיות פעילה בדיון. בסדר. זה לא הדבר היחיד שיכול להסיח את דעתי – תמיד יש כאן רעש, תמיד יש דיונים. אבל זה שונה. אני לא רוצה להיות שם", מספרת תצפיתנית.

טבעי שהחיילות ייחלו לשבירת שגרה, אך מציאות זו מעלה מספר שאלות מטרידות: מהו הקו העובר בין חינוך לכפייה דתית? עד כמה פוגע שיעור התורה בריכוז ובקשב של התצפיתניות במהלך משמרת בחמ"ל? האם לרבניות יש סיווג ביטחוני המאפשר להן להיחשף למכשור הצבאי ולאופן הפעילות?

חמ"ל הסייבר בחיל התקשוב (דובר צה"ל)
"עשו לנו מן יישור קו והבהירו שזה לא חובה, אבל השיעורים המשיכו להתקיים בתוך החמ"ל" (צילום: דובר צה"ל)

"הרבנית מגיעה פעם בשבוע-שבועיים, מביאה עוגות ומטעמים שהיא מכינה", מספרת תצפיתנית שמשרתת בבסיס בדרום הארץ. "יושבים בחמ"ל כדי שגם התצפיתניות שבמשמרת יצטרפו, והיא מספרת לנו על דברים מהתנ"ך ועל איך שהם משפיעים עלינו כאן, בחמ"ל. זה מן חוסר אונים של תצפיתנית שרוצה להעביר את הזמן. יש מי שרוצה לשמוע, והיא במשמרת".

במסגרת תפקידן, צריכות התצפיתניות לעתים להיות בכוננות מבצעית – מצב שבו הן ערוכות לעלות לחמ"ל ולסייע לתצפיתניות אם קורה אירוע בגזרתן. בגלל ששעות הכוננות לא מוגדרות כשעות שינה, חלק מהמפקדות מצאו לנכון להקפיץ את התצפיתניות שלהן לחמ"ל – אך למטרת שיעור יהדות. "הכריחו אותנו. העירו אותנו, ואמרו לנו שאנחנו חייבות לעלות לשיעור של הרבנית שאורך 40 דקות", מספרת התצפיתנית מהדרום. "אמרו לי לבוא, כי זה לא בשעות שינה", הסבירה. "זה קרה לעוד בנות. אבל אני כוננית ברמה המבצעית – אם יש אירוע אני אמורה לבוא ולעזור לתצפיתנית שבחמ"ל, הם לא יכולים לכפות עליי להגיע לפעילות בזמן הזה". כמו כן, התרעמה אותה חיילת בנוגע לסיווג הביטחוני הסלקטיבי. החמ"ל הוא צינור המידע הביטחוני המרכזי בבסיס, ועל המסך רואים כל פעילות חשודה. "איך היא יכולה להיכנס לחמ"ל וההורים שלנו לא?", תמהה.

תצפיתנית שמשרתת באזור הגבול המזרחי של ישראל ניסתה לשפוך אור על הנושא, והסבירה כי "אם קורה משהו, מוציאים את כל מי שלא שייך החוצה והחמ"ל סטרילי לחלוטין". בהמשך, סיפרה התצפיתנית כי באחת החופשות נאלצו התצפיתניות להקדים ביום את חזרתן לבסיס, לטובת טקס דתי משותף. בשלב זה החליטה לערב את אביה כדי שידבר עם המפקדות שלה. "מאז, עשו לנו מן יישור קו והבהירו שזה לא חובה, אבל השיעורים המשיכו להתקיים בתוך החמ"ל – ואם את במשמרת, את לא יכולה לעזוב אותו אם את לא רוצה לקחת חלק", הסבירה. לאחר כמה חודשים, סיפרה כי מי שהעבירה את השיעורים הוצאה מהחמ"ל בנסיבות אחרות, והם המשיכו להתקיים מחוצה לו.

חמ"ל התצפיתניות של חיל האיסוף הקרבי בכיסופים (דובר צה"ל)
"בתור קצינה הייתי צריכה לתאם אותה. אף אחד לא הכריח אותי, אבל בכל שבוע מחדש היא התקשרה" (צילום: דובר צה"ל)

אותו חוסר אונים מאפיין תצפיתניות רבות ברחבי הארץ, ולא מעט מהן מוצאות את עצמן משתתפות – מבחירתן או בלית ברירה – בשיעורי דת במסגרת תפקידן. תצפיתנית נוספת, שמשרתת בבסיס במרכז הארץ, הסבירה שגם במקרה שלה איש לא הגדיר לחיילות שחובה לנכוח בשיעורים, אך הן מסיקות שאם זה חלק מלוח הזמנים שלהן – עליהן להגיע. "בעיקרון זה חובה, אבל זה לא בדיוק ככה", ניסתה להסביר. לדבריה, יש ימים מרוכזים ובהם מעבירים לתצפיתניות בלבד שיעורים בחמ"ל וכולן צריכות להיות בהם. לרוב, המערכים בעלי זיקה דתית. היא הוסיפה כי היא מאמינה שמי שלא רוצה לנכוח בשיעורים בזמן החמ"ל לא חייבת – אך הדבר מעולם לא הובהר לה ולחברותיה.

קצינה לשעבר מבסיס בדרום הארץ הבהירה כי מדובר בתחום מאוד פרוץ, מאחר שהאחריות היא בסופו של דבר על הקצינות בשטח, שמתאמות את התכנים מול נשים שהרבנות הצבאית מחברת אליהן. בנוגע לסיווג הביטחוני, טענה כי היא מניחה שהן מקבלות אותו, אחרת היא לא מאמינה שהיו נכנסות לליבת המידע הרגיש. היא סיפרה כי הייתה מכניסה את הרבניות לחמ"ל כי לא היו לה די תצפיתניות ערות למלא את השיעור – והיא לא רצתה לזמן את האזרחיות בשביל כמה חיילות בודדות. "זה היה בתוך החמ"ל בגלל שלא היו לי מספיק בנות ערות שישתתפו בשיעורים", הסבירה. "היא הייתה מעבירה תכנים שלא קשורים בהכרח בדת, אבל עם נגיעה בדת. לא הטיפה לחזור בתשובה, אלא זה היה מאוד רוחני".

לדבריה, הרבנות הצבאית מבצעת את התיאום מול הקצינות בחמ"לים, ואלה צריכות ליצור קשר עם אותן רבניות או נשים דתיות שמגיעות לבסיסים כדי להעביר את השיעורים. "בתור קצינה הייתי צריכה לתאם אותה. אף אחד לא הכריח אותי, אבל בכל שבוע מחדש היא התקשרה ואמרו לי שהיא צריכה לבוא". לטענתה, אם היו עוברים כמה שבועות שבהם לא הייתה מצליחה לשבץ את הרבנית בלוח הזמנים, הייתה מתבקשת מגורם מטעם הרבנות או מהמפקדת שמעליה, שתעשה מאמץ לשם כך.

גורם צבאי שמעורה בפרטים הבהיר כי כניסתן של הנשים לחמ"לים השונים מתבצעת "בכפוף לאישור גורמי ביטחון המידע ביחידה". כמו כן, הסביר כי הן עושות זאת בהתנדבות.

אחת הנשים הדתיות שמגיעות לבסיסים ושוחחה עם וואלה! NEWS סיפרה כי מי שעומד בקשר עם אותן נשים הוא אגף תודעה יהודית. לעתים הוא פונה אליהן פרטנית ולעתים, לדבריה, הוא עומד בקשר עם ארגונים. האגף הועבר רק לפני כחודש מהרבנות הצבאית לאגף כוח האדם בצה"ל. לפי החלטת הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, מפקד אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף חגי טופולנסקי, אחראי על פעילותו של האגף שהועבר. ואולם, טרם ברור לאן ינשבו הרוחות בנושא תחת המפקד החדש ואם פעילויות שנויות במחלוקת בקרב החיילים והציבור יקבלו משנה תוקף, או שמא יוסדרו חדש והנהלים לגביהן ישתנו.

חמ"ל התצפיתניות של חיל האיסוף הקרבי בכיסופים (דובר צה"ל)
"זה היה בתוך החמ"ל בגלל שלא היו לי מספיק בנות ערות שישתתפו בשיעורים" (למצולמת אין קשר לכתבה. צילום: דובר צה"ל)

באתר של חיל הרבנות הצבאית, מתואר תחום תודעה יהודית כתחום ש"שם לעצמו כמטרה לחזק בקרב החיילים והלוחמים את רוח הלחימה ותחושת השליחות מתוך אוצרות הרוח של מקורות היהודית". עוד מתואר כי מדור תושי"ה (תכנון, שליטה ייעוץ והזמנות), הוא האחראי על הרצאות ומערכים למיניהם. "המדור אחראי על ימי העיון של תודעה יהודית, שבתות תודעה יהודית וימי ישיבה, 'מדרשה ניידת', הרצאות בבסיסים ובמוצבים וכן ארגון ההופעות של להקת הרבנות הצבאית".

"יש פה איזשהו עניין של כפייה דתית כביכול", הסבירה הקצינה לשעבר, "כמו שהן צריכות להיות בשיעורים חינוכיים ומקצועיים, הן צריכות להיות בשיעורים האלה. אם למישהי יש איזה עניין אישי, אז כל קצינה מחליטה לעצמה", וזאת אף שאין חובת השתתפות מוגדרת. כך, למעשה, ההחלטה אם להשתתף בשיעורים או לא הייתה תלויה קודם כל ביוזמת התצפיתנית, שהייתה צריכה להכריז שהיא לא מעוניינת להשתתף ולנמק את החלטתה, ולאחר מכן – בהיענות של הקצינה. "אבל בגיל הזה יש בנות שזה לא מעניין אותן. זה עניין של מי הקצינה ואיך היא מתפקדת. אני התנגדתי שזה יהיה קשור נטו לדת. אני לא מוכנה שזה יהיה בחמ"ל שלי. אבל יש קצינות שהן כאלה, וקצינות שסתמו את הפה והלכו על הדרך הקלה".

התצפיתניות צריכות למעשה לקבל את השיעורים האלה כאילו היו חלק מתכני ההעשרה שמועברים להן במסגרת הצבא. "החיילות שלי לא תמיד אהבו את זה, והיו מי שזה היה עול בשבילן, להיות שם, אבל זה בדיוק כמו כל תוכן אחר", אמרה. אבל אותה קצינה לשעבר גם מבינה מדוע זה מצטייר מעט אחרת משאר התכנים. "היא מתקשרת והיא דתייה, אז זה יכולה להיראות אחרת – אבל זה רוחני".

תגובת דובר צה"ל: "החינוך לזהות ולתודעה יהודית ישראלית הוא מרכיב חשוב בעשייה החינוכית הכוללת בצה"ל. לאחרונה הוחלט בצה"ל כי נדרש שינוי בתהליכים המתקיימים כיום בתחום זה כשבמוקד שמירה על צה"ל כצבא ממלכתי ובמדינה דמוקרטית וכי העיסוק בתחום הזהות והתודעה היהודית ישראלית ירוכז באגף כוח האדם בפיקודו של ראש אכ"א. בימים אלה הנושא מצוי בתהליך הסדרה באגף כוח האדם. החל מהקמת הענף החדש, כלל הפעילויות העוסקות בנושא זה בצה"ל יונחו על ידי הענף, בהתאם לערך הממלכתיות לערכי צה"ל. עם סיום הליך ההסדרה יצאו הנחיות ברורות ויחודדו הנהלים. כמו כן, על פי נהלי הצבא, הנוכחות בפעילות מסוג זה אינה בגדר חובה, מקרים החורגים מכך ייבדקו באופן פרטני".