מה נשתנה לפני שבועיים שכותרות העיתונים, האתרים ואף מהדורות החדשות המרכזיות לא מרפים מהסרטן בחיפה, האם לפני שלושה שבועות לא הייתה שם סכנה כשכל טיפת אוויר שנושמים קרוב למיליון תושבים יכולה לגרום לנזק בריאותי חסר תקדים, הרי הייתה. לא רק לפני שלושה שבועות אלא כבר למעלה מעשור שארגוני סביבה ופעילים חברתיים שבים ומתריעים מפני ממדי תחלואה וזיהום האוויר הכבד כתוצאה מהתרחבות התעשייה באזור.
הפעם זהו מחקר אפידמיולוגי של אוניברסיטת חיפה הקובע כי ככל שמתקרבים לבז"ן הסיכוי לחלות בסרטן גדל פי חמש מאדם שבחר לגור בכל עיר אחרת. מדובר בסרטן לימפומה וסרטן ריאה, סוגי סרטן שמזוהים עם הקשר לזיהום אוויר ואסתמה אצל ילדים. נתון נוסף שזעזע בו אותנו חיים ריבלין כתב חדשות 22 כשפתח את המהדורה היה שיעור גבוה של תינוקות שנולדים במשקלים נמוכים ועם היקפי ראש נמוכים.
נשמע מוכר? היינו שם לפני פחות משנה, באפריל האחרון המדינה סערה, שערי העיתונים אז מולאו בתמונות של חולים תחת הכותרת "ילדי הסרטן" ונקבע כי מחצית ממקרי הסרטן בילדים באזור חיפה הוא כתוצאה מזיהום אוויר, אלא שאז משרד הבריאות שכנראה החל להבין את ההשלכות של הממצאים חשש להתמודד עם האמירה הכ"כ נחרצת וחזר בו ממנה, התושבים נשארו עם הסרטן, גם אם לנו היה נוח לשמוע שהוא כבר לא כאן. אבל דבר לא השתנה, אלא שעוד מחקר ממשיך להוכיח שהסרטן עדיין בתמונה ומסרב לעצור.
הפעם בבריאות עסקינן
ואולי הסרטן הוא לא היחיד שמסרב לעצור, אולי זה אנחנו שלא עוצרים לרגע וחושבים איך ייתכן שאנחנו יושבים כאן כל כך הרבה שנים, עורכים מחקרים, פונים לחברי כנסת, מפגינים, צועקים, מתריעים, מסקרים ובכל זאת- מה שהיה הוא שיהיה. אולי אחרי עשור הגיע הזמן שלרגע נעצור ונעשה חושבים עם עצמנו למה היינו צרכים את חיים ריבלין כדי שהסיפור הזה התפוצץ לנו שוב בפנים ומה אפשר לעשות כדי שאחרי שהגל הזה יעבור נצא עם תוכנית אופרטיבית לשיקום חיפה- כזו שלא תישאר במגירות המשרד להגנת הסביבה.
נתחיל בדוגמה תקשורתית פשוטה, לא היה זה חיים ריבלין שגילה את אמריקה, פעילה חברתית אחת היא שחשפה בפניו נתונים, שחלקם התגלו גם לכתבים אחרים אלא שהם היו כתבי סביבה ובמערכות העיתונים לא ממהרים לסקר או להתייחס לנושאים אלו מעבר לכתבות בוקסה קטנות. אם עורכי החדשות היו קשובים טיפה יותר, כבר ביום חמישי שלפני אותה ה"תגלית המרעישה" היה ניתן להבחין במאות אנשים שפקדו את הדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה בנוגע להרחבת בז"ן והתריעו על המחדל, הכתבים סקרו אך הכתבות לא עברו את שלב העריכה סביבה, הנושא הראשון להיגנז, רק חבל היה שלא השכילו להבין שהפעם בבריאות עסקינן.
נמשיך במאבק התושבים - במוצ"ש האחרון התקיימה הפגנת זעם בקריית חיים בה נכחו מאות אנשים, הפגנה שהסתיימה בביתו של יונה יהב ובדרישה ממנו להפסיק לנסות להסיר ממנו את האחריות בפנייה שלו לממשלה ולהתחיל לעשות מעשים. למעלה מ-250 תושבים הגיעו להפגנה שהחלה במחאה ברשת החברתית והצליחה להוציא אנשים מהבתים גם ביום סוער במיוחד. אלא שאם היו שם 1000, כבר לא היה ניתן להתעלם ממנה. יש קשיי יומיום, אנשים לא מאמינים חלקם בכוח שלהם לשנות, אבל אולי כדאי שנתחיל לנסות, נבין שאם אין אני לי מי לי ושאם אנחנו רוצים כאן שינוי צריך לצאת מהבית ולהילחם עליו.
והמנהיגים שלנו, השרים אבי גבאי ויעקב ליצמן- זה טוב להראות לציבור שאתם מסיירים בשטח, נפגשים עם מומחים לדבר, מתייעצים, מגששים ומחזיקים בידכם תוכניות אופרטיביות שיבטיחו לנו עתיד טוב יותר, אבל יש גם מציאות, שהיא עכשיו והיא ממשיכה לפקוד אותנו, ואתם בעוד חודשים או גג שנתיים כבר תמשיכו לכיסא הבא, אבל תושבי חיפה והסביבה ימשיכו לחיות תחת סכנה. אם יש בידכם תוכניות, כמו שאתם טוענים, אל תשמרו עליהן בסוד, הציגו לנו אותן לא בחדרי חדרים, ולא בנתונים מפוצצים או מונחים ססגוניים אלא בשפה פשוטה, או פשוט תראו לנו שאתם באמת רוצים לעצור את המחדל:
הביעו בפומבי התנגדות לתוכניות כמו הרחבת בז"ן פי 3, הקמת מתחם פטרכוכימי נוסף בשם "קרקעות הצפון" ונמל דלקים חדש- עצרו את המשך הרחבת התעשייה המזהמת כצעד ראשון שיבטיח שהבעיה לא תמשיך להחריף בזמן שאתם מוצאים פתרונות למחדל, כי שום פלסטר לא יכול לרפא סרטן.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן.
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.