אניסה מחלוף, רעייתו של "האריה מדמשק", חאפז אל-אסד, ואמו של נשיא סוריה בשאר אסד, שהלכה שלשום (שבת) לעולמה בגיל 86, הייתה בת לעדה העלאווית, ילידת מחוז לטקיה. אותו מחוז שבו עסוקים הרוסים, האיראנים, אנשי חיזבאללה, ומה שנותר מצבאו של בנה בניסיונות בלתי נלאים לבסס את השליטה בו ובאזור הצפון-מערבי כולו במדינה הכולל את מחוז חאלב ורצועת החוף, המכונה "עלאוויסטן".
הלחימה העזה בחאלב הובילה לזרם פליטים סורים אדיר שהגיע לשערי גבול טורקיה. הימלטות המונית זו עלולה לבשר על נפילתה הקרובה של "בירת המסחר" הסורית בידי הציר השיעי. אולם לצד אמירה זו חשוב לציין כמה הסתייגויות. ראשית, בשנים האחרונות התרחקה חאלב מתדמית המרכז הכלכלי שהודבקה לה עד למלחמת האזרחים. במרוצת השנים היא הפכה לשדה קרב הרוס ונטוש ברובו. כעת היא נותרה בעיקר סמל למה שהייתה פעם סוריה ומבחן יוקרה לכוחות הנלחמים עליה. אך לא הרבה מעבר לכך.
בנוסף לכך, ייתכן שהקרב המתנהל בימים אלה על חאלב מהווה נקודה משמעותית במלחמה על סוריה, בין האופוזיציה הנתמכת על ידי סעודיה לבין צבא אסד וחיזבאללה שנתמכים על ידי איראן, או במילים אחרות בין ריאד לבין טהראן. אולם בל נשכח את קיומו של ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). רוסיה ובעלות בריתה עדיין רחוקות מהבסת דאעש, ששלטונו התבסס מזרחה משם, באזור רקה והגבול עם עיראק.
לקריאה נוספת:
גורמים סעודיים: נשלח 150 אלף חיילים לסוריה; איראן: "התאבדות"
קרי: "נשים וילדים נהרגים בהמוניהם בהפצצות הרוסים בסוריה"
אביו של בשאר אסד, חאפז, ודאי מתהפך בקברו לנוכח המצב שאליו הגיעה סוריה כשזרים רבים משתלטים על אדמתה. אין הכוונה לסונים הזרים שמציפים את השטח הסורי אלא למיליציות השיעיות מאפגניסטן ומפקיסטן, דרך עיראק ולבנון, שפועלות תחת פיקוד משמרות המהפכה האיראניים וחיזבאללה וחיפוי אווירי רוסי צמוד בשטחה של ארצו.
סוגיית המעורבות השיעית בסוריה לא החלה במלחמת האזרחים הנוכחית, אלא מיד עם עלייתו של בשאר לשלטון בשנת 2000. בניגוד לאביו, שנלחם בחיזבאללה בלבנון בסוף שנות ה-80 ולא הסכים שהארגון השיעי יתחזק יתר על המידה, אפשר הנשיא הצעיר לחיזבאללה לעשות ככל העולה על רוחו בסוריה ולהפוך אותה למעין "מולדת שנייה".
עם השנים הלכה המעורבות של הארגון השיעי לבנוני ברחבי סוריה, במישור הצבאי, והתבססה והתלות בין הצדדים הפכה להדדית. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים, ב-2011, ההישענות כבר הפכה חד-כיוונית. סוריה הגדולה, שנהגה לעשות ככל העולה על רוחה בלבנון, אפשרה אט אט לחיזבאללה ולאיראן להשתלט על ה"בילאד א-שאם" (כינוי לסוריה בימי הזוהר שלה).
הציר השיעי קרוב יותר מתמיד לכיתור חאלב. אומנם העיר עדיין לא נפלה בידי המיליציות של חיזבאללה ומשמרות המהפכה, אך ניתן להניח שמדובר בהחלט בכיוון הכללי. במקביל, לאחר כישלון השיחות האחרונות בז'נבה, הממשל האמריקני אולי טוען רשמית שהוא אינו מצדד ברוסיה ובבעלות בריתה, אך בפועל עושה זאת ולמעשה השלים עם ההשתלטות הרוסית והאיראנית על פני המשך מלחמת אזרחים והתחזקות דאעש. ללא הפרעה מצד וושינגטון, ממשיכה מוסקבה בשלה: הפצצות בלתי נלאות על חאלב שגורמות להרג של מאות אזרחים חפים מפשע.
בינתיים, משתלטת איראן על אזורים גדולים בסוריה, שבהם היא מתכננת להקים מאחזי שליטה משמעותיים שיאיימו גם על ישראל. מאחזים אלה יוקמו באזור הצפון מערבי של המדינה וביעד לכיבוש הבא: אזור דרעא והחוראן, סמוך לגבול עם ישראל וירדן ברמת הגולן הסורית.
ייתכן שהכוח היחיד שיכול לעשות משהו בנידון הוא ריאד. אולם בשלב זה קשה לקבוע אם ערב הסעודית אכן מתכוונת במסגרת ניסיון נואש של "להציל את סוריה" לשלוח למדינה עשרות אלפי חיילים, כפי שפורסם ביממות האחרונות בתקשורת הערבית. אם לא תעשה זאת, עדיין לא נשללת האפשרות שהיא תתמקד בקרבות עתידיים במזרח התיכון בין הסונה לשיעה כפי שהיא עושה בתימן, במפרץ ובלבנון. כל זאת, בזמן שקופת ערב הסעודית הולכת ומתרוקנת עקב הירידה במחירי הנפט, בעוד קופתה של איראן מתמלאת עקב הסרת הסנקציות. מחסור זה עלול להרתיע אותה מהתערבות בלחימה.
(עדכון ראשון: 19:18)
