כתבי האישום שהוגשו היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד שלושת תושבי ערערה בגין סיוע למחבל מתל אביב, נשאת מלחם, צריכים להטריד מאוד את הציבור. לפי דיווח של רשת ב', מלחם עלה על אוטובוס בצפון תל אביב זמן קצר לאחר שביצע את זממו וזוהה על ידי שתי נוסעות, שדיווחו למוקד 100 של המשטרה. ואולם, כמו במקרה רצח שלושת הנערים ביוני 2014, גם כאן המשטרה לא עשתה דבר.
המשטרה יכולה הייתה לנקוט צעדים נוספים להגביר את הלחץ על מלחם, כמו פרסום תמונתו באופן מידי. כך, הפוקוס הציבורי על המחבל הנמלט היה גדל. אותן נוסעות שדיווחו כי ראו אותו זיהו את המחבל לפי סרטון מצלמת האבטחה שפורסם לאחר הפיגוע ולפי כתמי הדם שהיו על חולצתו.
לקריאה נוספת:
נמלט בתחבורה ציבורית ותכנן עוד פיגוע: ימיו האחרונים של המחבל מת"א
בנוכחות מצומצמת: המחבל נשאת מלחם נקבר בערערה
ממצאי החקירה שאותרו היום לפרסום עם הגשת כתבי האישום העלו כי מיד לאחר הירי הקטלני באלון בקל ושמעון רווימי בפאב "סימטא" ברחוב דיזנגוף בתל אביב, נמלט מלחם מזירת הפיגוע. ברחוב אבן גבירול הסמוך עלה על מונית מזדמנת, שעמה נסע לאזור הצפוני של חוף הים בתל אביב סמוך למלון "מנדרין", שם רצח את נהג המונית, אמין שעבאן.
לאחר רצח נהג המונית, נטש מלחם את המכונית בדרך נמיר סמוך למכללת "לוינסקי", לאחר שנתקל בקושי בתפעולה, והמשיך לוואדי ערה בתחבורה ציבורית. ממצאי החקירה מלמדים כי מלחם תכנן וביצע את הפיגוע לבדו, ללא מעורבותם של אחרים.
מלחם נהג לצרוך סמים ולצפות בסרטונים של "המדינה האיסלאמית" (דאעש). הוא ביצע את הפיגוע מבלי סיוע מקדים. אלא שאחרי שסיים לטבוח בחיי אדם, הוא החל לבצע טעויות ונראה שלא הכין את עצמו לבריחה ממושכת. אנשי המשטרה ושב"כ היו יכולים לנצל את העדיפות הברורה שלהם עליו על מנת ללכוד אותו, ולא לחפש אותו במשך שמונה ימים ולהכניס מדינה שלמה לפאניקה.
מחדל הדיווח למוקד 100 הוא כמובן לא היחיד בפרשה. מיד לאחר הפיגוע נמלט מלחם לערערה, ישוב קטן עם כמה מאות משפחות, שמכירות היטב זו את זו, עם חנות מכולת אחת, עם מספרה אחת ועם מרפאה אחת. מקום שממנו אמור להיות קל לאסוף מודיעין. ואולם, כשהימ"מ ובלשי המשטרה חיפשו עם נשקים שלופים בצפון תל אביב את מלחם, הוא עישן סיגריות חשיש וצחק על המשטרה ועל השב"כ.
על אף שהמשטרה, השב"כ, המוסד ואמ"ן מסוגלים ליירט כמעט כל תשדורת בגלובוס, הם התקשו לאתר את שיחות הטלפון של המחבל מתל אביב. ככל הנראה הייתה בעיית קליטה במהלך המצוד, אחרת קשה להבין איך הוא השיג טלפון חלופי והמשטרה לא עשתה השוואת קול. זאת מאחר שהיה להם את פס הקול שלו מסרטוני הסלפי ואת רשימת אנשי הקשר שלו מהטלפון שנמצא בתל אביב.
שאלה מטרידה נוספת היא איך למשטרת ישראל אין את הנוכחות ביישובים ערביים. איך לתושבים הערים אין תחושת ביטחון לסמוך על המשטרה ולדווח לה על איומים על החיים מצד מחבל? לא מדובר באדם אחד בסיפור, אלא בשניים: בעל הדירה הראשונה, שגילה את המחבל, והמוכר במכולת. הרי אם המשטרה הייתה נוכחת כבדרך קבע במגזר הערבי, סביר שתושבי היישוב שנתקלו במחבל היו מתנהגים אחרת.
כתב האישום מגלה שהמחבל לא פעל בתחכום רב. הוא לא תכנן את בריחתו, הוא פשוט עלה על אוטובוס בתל אביב וחזר הביתה לוואדי ערה. שמונה ימים לחפש אותו בבית, כשמדינה שלמה מבוהלת וחוששת, זו תעודת כישלון למשטרת ישראל.
המשטרה על הדיווח של הנערות: "נעשו פעולות לחיזוק תמונת המצב"
מהמשטרה נמסר בתגובה לדיווח של שתי הנערות למוקד 100 שלא נענה כי "השיחה התקבלה במוקד המשטרה שעות לאחר האירוע ולאחר שהצעירות ירדו מהאוטובוס, כחלק מאלפי שיחות שטופלו בהתאם למכלול משתנים, בהם אופי המידע שנמסר, מידת הרלוונטיות בעת קבלת הפניה ועוד. הפניה למוקד נבדקה ונמצא כי על אף אי הבהירות הרבה, נעשו פעולות דוגמת איתור נהג האוטובוס ותשאול עדים רלוונטיים, כפי שנעשה בגין פניות רבות נוספות לצורך חיזוק תמונת המצב והבנתה".
עוד נמסר כי "מיד עם סיום המבצע ללכידת המחבל נשאת מלחם הורה מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך על ביצוע תחקיר מקיף ומעמיק, בראשות ראש אגף המבצעים, לבחינת תפקוד כלל היחידות והכוחות שפעלו במהלך המבצע. בתוך כך נבחן גם תפקוד המוקדים, המענה והטיפול שניתן לפניות אלפי האזרחים שהתקשרו. ממצאי התחקירים והלקחים לשימור ולשיפור לאחר שיוצגו ויאושרו, יילמדו כולל שיפורים טכנולוגיים נדרשים".
(עדכון ראשון: 15:15)