בנייה בסנסנה- אחרי עיכובים אושרה תכנית המתאר ליישוב

עשרות משפחות מהיישוב סנסנה מתגוררות במבני קראוונים, בתנאים לא תנאים במשך 17 השנים האחרונות. גרעין המייסדים הורכב בעיקר ממתנדבים במסגרת היאחזות נח"ל שאמורה הייתה להפוך ליישוב קבע. בשל מיקומו של היישוב – מעבר לגבולות הקו הירוק, נוצרו בעיות קשות בהסדרת תכניות הבנייה של מבני הקבע.

אחרי 14 השנים 'הרעות' שחלפו מאז הבנייה האחרונה בישוב, מקווים התושבים שהגיע זמנן של כל השנים הטובות. התוואי המתוכנן של כביש 6 יעבור בסמוך לישוב וגם בניית בתי קבע ומבני ציבור חדשים תהווה מקור משיכה למשפחות צעירות. איציק צור, מזכיר הישוב, כבר מעז לחלום בקול רם על עתידה הורוד של סנסנה. "יש לנו תכניות שמדברות על תיירות והקמה של כפר אמנים וגלריות כי המקום הוא מיקום פנטסטי גם בהקשר של נגישות וגם בהקשר של הנוף והאנשים. משפחות שחיות בקרוונים יעברו לבתים שייבנו, חלקם ייבנו את הבתים בעצמם, ובשטח הזה אנחנו ניראה בעוד שנתיים בית כנסת , מגרשי ספורט, בית ספר וגני ילדים. יהיה כאן ישוב נורמלי".

נראה כי השיח הפוליטי סביב עתידו של היישוב לאורך השנים הוכרע לרעתם של פעילי השמאל – כך טוען יוחאי דמרי ראש המועצה האזורית הר חברון. כל הערכאות הרלוונטיות, הוא מציין – העדיפו את עמדת המתיישבים ברוב קולות. "כבר לאחר שהממשלה אישרה לצאת לבניה ואף נבחר קבלן מבצע, התערבו באישור התחלת הבנייה פעילי שמאל יחד עם גורמים אירופאים וגררו את ההליך לבג"ץ שלבסוף דחה את הטענות", הוא נזכר.

"ברגע ששומעים שמדובר במשהו שקשור ביהודה ושומרון, אז אוטומטית יש עליהום מאוד גדול שלא לעניין. הרבה אנשים שבכלל הגישו כנגדנו תביעות, בג"צים, טענות, לא ביקרו במקום הזה. לצערי הם לא יודעים איפה המקום הזה, לא מבינים את החשיבות האסטרטגית של המקום הזה, לא מבינים את המשמעות הכלכלית של המקום הזה, לא מבינים את המשמעות הערכית של המקום הזה, ואף על פי כן הייתה כאן התנגדות. אני שמח שצלחנו על ההתנגדויות האלה, בסופו של דבר האמת היא זאתי שמנצחת, המציאות בשטח של משפחות שחיו וחיים במשך הרבה מאוד שנים בתוך קראוונים מאוד קטנים. אנחנו חלק מהנגב גאוגרפית, חלק מהנגב מנטלית, חלק מהנגב פיזית. כבר עכשיו יש רשימת המתנה של עשרות משפחות שמחכות וחיכו בעצם לשלב הזה", אומר דמרי.