על רקע התפאורה הרשמית של בית הנשיא, משפחת פורר הייתה נרגשת במיוחד: הבן צבי (צביקה), עורך דין שנחשב לעילוי בתחום המיסוי הפלילי ותיקי צווארון לבן, הושבע לכהן כשופט בית משפט השלום במחוז הדרום. על כישוריו אין עוררין: קצין משטרה לשעבר שחקר פרשיות הונאה סבוכות, ועבר לעסוק במשפט פלילי לצד משפט אזרחי הנוגע לקרקעות. בקהל ישבו בני משפחתו של פורר, גאים ונרגשים לא פחות מהשופט החדש. אביו, שוקי פורר, ראש עיריית רחובות לשעבר, ואחיו, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שנכנס לאחרונה לכנסת בעקבות פרישתו של שרון גל. "צביקה הוא אישיות יוצאת מהכלל, גם ברמה האישית וגם ברמה המשפטית", סיפר עו"ד דני אליגון, שפורר עבד במשרדו.
לצדו של אביו של פורר ישב גם ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) והביט בהשבעת השופט החדש. אילטוב הוא לא סתם חבר כנסת מאותה המפלגה של עודד פורר, אלא גם אחד מתשעת חברי הוועדה למינוי שופטים. הרכב הוועדה הוא כמעט ייחודי בעולם כולו ונותן משקל יחסי לשלוש קבוצות שליטה. בראש הוועדה עומדת שרת המשפטים איילת שקד, כשלצידה שני פוליטיקאים מהאופוזיציה ומהקואליציה, וכן שר נוסף. יחד עמם, יושבים שלושה שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה, מרים נאור, ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.
שמו של צביקה פורר הועלה כמועמד פוטנציאלי לתפקיד על ידי לשכת עורכי הדין בישיבת הוועדה בדצמבר האחרון, וזכה גם לתמיכה של שופטי בית המשפט העליון. קיימת הערכה רבה לעורך הדין מרחובות, אלא שכשהגיע תורם של הפוליטיקאים להצביע, מיהר אילטוב להשתתף בהצבעה גם הוא. העובדה שפורר הוא אחיו של ח"כ מסיעתו לא הפריעה לו לתמוך בו, כך שפורר נבחר אמנם בהסכמה כללית אך עם עזרה מחבר מפלגתו של אחיו.
חשוב להבהיר כי אין ספקות לגבי כישוריו של צביקה פורר כמשפטן. אלא שהשתתפותו של אילטוב בהצבעה לטובת אח של חבר כנסת ממפלגתו, שמחזיקה בסך הכל בשישה מושבים בבית הנבחרים, מעלה יותר מטעם לפגם. מדוע אילטוב לא פסל עצמו מהשתתפות בהצבעה על פורר כשופט? היחסים הקרובים בין אילטוב לח"כ פורר היו בולטים בטקס ההשבעה. השניים הסתודדו יחד וישבו זה לצד זה כשביניהם חוצץ האב, שוקי, שאת הקריירה הפוליטית הענפה שלו מכתימה הרשעתו ב-2008 בעבירה של הפרת אמונים, במסגרתה נגזר עליו קלון שמנע ממנו להמשיך ולכהן בתפקיד ראש עיריית רחובות.
על מנת להדגיש את הבעייתיות שבעניין, אפשר רק לדמיין איזו סערה ציבורית הייתה קמה אילו אח של פוליטיקאי יותר, ראש הממשלה בנימין נתניהו למשל, היה מקודם לתפקיד שופט בעזרתו של ח"כ מאותה הסיעה. אפשר רק להצטער שעל בחירתו של עורך דין ראוי לתפקיד מעיבה אווירה שמשדרת ש"הכל נשאר במפלגה".
"העובדה שיש קונצזוס סביב המינוי צריכה ללמד אותך שאין קשר בין פוליטיקה כזאת או אחרת למינוי עצמו", אמר עו"ד אליגון, שמגבה את הבחירה בפורר. "גם שופטי העליון, שאי אפשר להאשים אותם שהם קשורים לפוליטיקאים, הצביעו בעדו וכך גם אנשי לשכת עורכי הדין. הדבר מלמד אותך שהוא מינוי ראוי שמחכים לו בקוצר רוח. לו הקול של ח"כ אילטוב היה מכריע, הייתי אולי מבין את הטענה אבל לאור זה שהוא לא היה קול מאזניים אלא חלק מקונצנזוס מוחלט, אין בזה שום טעם לפגם".
ח"כ רוברט אילטוב התקשה להבין על מה המהומה. "למה אני צריך לפסול את עצמי? צבי פורר הוא חבר כנסת?", תהה. "פורר הוא ראוי לשפיטה. הוא לא איש פוליטי, אין לי שום היכרות מוקדמת איתו, אנחנו לא חברים, הוא לא בן משפחה והגיע לוועדה בזכות עצמו. התשובה היא לא, אני לא רואה בכך שהשתתפתי בהצבעה בעניינו שום בעיה". מצדו של ח"כ עודד פורר נמסר בתגובה כי "לח"כ פורר אין שום נגיעה לוועדה ולעניין ולכן אין לו מה להתייחס לנושא".
לא קל למצוא מספיק שופטים שידונו במינוי מנדלבליט
חמישה שופטים יתכנסו באולם ג' של בית המשפט העליון ביום ראשון הקרוב על מנת לדון בסוגיית מינויו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא. העותרות נגד המינוי, עמותת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, מעלות טענות מהותיות ועקרוניות בנושא, כמו למשל סוגיית היעדר תקופת צינון בין תפקיד המזכיר ליועץ ומעורבותו של מנדלבליט בפרשת הרפז. זאת, לצד כמה טענות שמוטב היה להימנע מהעלאתן, כמו למשל העובדה כי גיסו של מנדלבליט היה פעיל במפלגת הבית היהודי. נשיאת העליון נאור החליטה כי הסוגיה מחייבת הרכב מורחב, ולקח זמן למציאת שופט נטול קרבה כלשהי לאחד מהצדדים, שכן לצורך העתירה נרשמו שמותיהם של שמונת המועמדים לתפקיד היועץ שלא נבחרו. לבסוף, נמצא הרכב של חמישה שופטים כאלה.
תגובת המדינה ותגובתו של מנדלבליט היו צפויות בסך הכל, שכן מעורבותו בפרשת הרפז הייתה שולית ביותר. ארבע פעמים נחקר הפרקליט הצבאי לשעבר ביחידת להב 433 על שהות של 12 שעות בהעברת מסמך מזויף. החקירה השערורייתית על נושא שולי חצתה לדעת רבים את גבול הטעם הטוב והגיעה לטעמם לרדיפה של ממש. התיק נסגר בסופו של יום, אך ימשיך לרחף כצל על כהונתו הצפויה של מנדלבליט.
בפועל, נראה כי כל הצדדים המעורבים בהחלטה נמנעו מלדון בשאלה אם תיק פלילי שנסגר יכול למנוע ממנדלבליט לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ועדת האיתור הודיעה כי אין בידה כלים לבחון את ההחלטה, ופרוטוקול ישיבת הממשלה שבה אושר מנדלבליט מעלה כי הדיון בנושא ארך דקות ספורות. כך, בלי כל דיון של ממש, הסוגיה כלל לא נבחנה. מנדלבליט נהנה מקלף מנצח בדמות חוות דעת של פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, אך למרות זאת, לאורך כל הליך הבחירה - איש לא בחן את הסוגיה לעומק. תנועת אומ"ץ, בהובלת עו"ד יובל יועז, צפויים להתעקש על הסוגיה הזו במהלך הדיון ביום ראשון הקרוב.
סוגיית הצינון היא המהותית יותר והיא זו שתעמוד למבחן משפטי. מנדלבליט דוחה את הטענות על קרבה מיוחדת בינו לבין ראש ממשלה, ובוודאי כזו שעלולה למנוע ממנו לקבל החלטות בעניינו בעתיד. ברקע כמובן, עומדת פרשת מעונות ראש הממשלה וחקירתה של רעייתו, שרה נתניהו, בחשד לקבלת דבר במרמה. מנדלבליט טוען כי תפקיד מזכיר ממשלה הוא "בעיקר מנהלי-פרוצדורלי", וכי לא מדובר אפילו על משרת אמון. על טענת עמותת אומץ לפיה "מנדלבליט תלוי בראש הממשלה לפרנסתו ועלול שיהיה חייב לו בבוא היום", השיב בלשון קשה: "לאחר 26 שנות שירות בדרגת אלוף, אינני תלוי לפרנסתי במאן דהוא". על כן, לדידו, אין כל צורך בתקופת צינון, שבלאו הכי אינה נדרשת בחוק.
כראיה לדבריו הביא מנדלבליט חוות דעת של משפטנים שתומכים בעמדתו: פרופ' אריאל בנדור, פרופ' גדעון ספיר ופרופ' אבי שגיא. הוא גם זוכה לגיבוי גם מפרופ' יפה זילברשץ, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. המשותף לכל אלה הוא שכולם אנשי אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה שגם העניקה למנדלבליט תואר דוקטורט. לצדם גם הוצגו מכתבים של פרופ' אביעד הכהן ממכללת שערי משפט, אולם מעורבותם של אנשי בר אילן במועמדותו של מנדלבליט הייתה בולטת במיוחד.
"יש מגוון של דעות באוניברסיטה ובפקולטה למשפטים", אמר בכיר באוניברסיטת בר אילן שדחה את הרמיזות. "יש הבדלים בתפיסות העולם הפוליטיות בין כל האישים שהזכרת - בין אבי שגיא שהוא שמאל-ליברלי לבין פרופ' ספיר שהוא ימין-מתנחלי. אין שום מקום לצבוע את כל המשפטנים פה בצבע אחד. זו טעות ועובדה היא שגם אביעד הכהן, שאינו איש בר אילן, תומך במנדלבליט, וכמוהו גם משפטנים בכירים אחרים". רק בשבוע שעבר חגגו באוניברסיטה את הקמת המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי כשלאירוע הפתיחה הגיעו כמעט כל שופטי בית המשפט העליון. "אל תטעה, בר אילן היא מקום שיש בו מגוון של דעות מכל צבעי הקשת המשפטית והפוליטית", אמר הבכיר.