שנת 2015 בבריטניה נפתחה עם לא פחות מארבעה מקרי מוות של צעירים, שבמהלך חגיגות השנה החדשה, נטלו מנות יתר של PMMA חיקוי של הסם הכימי MDMA. ה-PMMA, שהגיח לעולם בשנים האחרונות בתור תחליף זמין וקל לייצור של החומר הפעיל באקסטזי, מדמה את תחושת העילוי שגורם הסם המקורי, אך בניגוד אליו, מונע מהמוח לפרק את החומרים שמשתחררים עם נטילת הסם. כך, אירועי לב הם תופעת לוואי שכיחה אצל מי שלקח מעט יותר מדי מהחומר.
סינתוז סמים כימיים אינה המצאה חדשה, והתופעה החלה כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. חלק מאותם כימיקלים הפכו עם השנים לסמים מוכרים ונפוצים כך, למשל, נוצר ה-MDMA. אולם לא מעט השתנה מאז הניסיונות הראשונים להפיק באופן כימי חומר שידמה את פעולת ה-THC , החומר הפעיל במריחואנה על מנת ליצור משככי כאבים יעילים, ועד היום.
העולם החדש של "סמי הפיצוציות" חייב תודה גדולה לפיתוחים המדעיים של השנים האחרונות ולשיפור בנגישות המידע הטכני. אלו סייעו להפוך את השנה האחרונה למשגשגת ביותר עבור יצרני הסמים הסינתטיים, שצברו פופולריות שרק הולכת וגוברת בעולם המערבי. בין השנים 2009 ל-2013, לדוגמה, הרשויות האמריקניות חשפו 268 סוגי סמים חדשים. "פעם לקח לטרנדים האלה שנים להתפתח", הסביר בכיר במנהל האמריקני לאכיפת סמים, DEA, בריאיון לכתב העת הרפואי WebMD, "היום זה לוקח שניות".
"משתמש באינטרנט יכול לרכוש את החומרים בלחיצת כפתור", הבהירה ג'ולי סמית, מהעמותה האמריקנית "Prevention Works" למאבק בסמים. הזמינות של הסמים החדשים באינטרנט מפתיעה. אין שום צורך להגיע לשרתים נסתרים, לעיתים די להריץ חיפוש פשוט בגוגל. לצד חוסר הפיקוח נוצר מצב חסר תקדים בעולם צריכת הסמים. "אתה קונה את מה שאתה חושב שהוא אותו דבר כמו מה שצרכת בפעם שעברה, אך תקבל משהו שונה לחלוטין, עם חומר פעיל אחר לגמרי", הסבירה סמית.
לפני כחצי שנה, בן 19 ממינסוטה שבארצות הברית נהרג ועשרה נוספים אושפזו לאחר שנטלו מה שחשבו שהיה 2C-I, שכבר נטלו בעבר, אך למעשה היה 2C-E החזק הרבה יותר. בן ה-21 שסיפק להם את הסם נמצא על ידי המשטרה מחוסר הכרה, ובהמשך הורשע ברצח מדרגה שלישית. בחודש מאי האחרון, גם כן במינסוטה, שני צעירים מתו ושישה נפגעו לאחר שחשבו שנטלו 2C-E, אך למעשה היה זה 3C-ברומו-דרגונפליי הקטלני. כל אלה תחליפי MDMA שנפוצים בעיקר בארצות הברית, והם רק שבריר מרשימה ארוכה של חומרים דומים.
בניו זילנד, 14 בני אדם אושפזו בחודש אוקטובר, בהם כמה חיילים, לאחר שנטלו LSD מזויף. בתגובה לפרשה שהסעירה את המדינה, חברי הפרלמנט מיהרו לקדם חקיקה שתאפשר להטיל עונש מאסר של עד 14 שנים על מי שיצרוך את תחליפי ה-LSD המוכרים כ-N-Bomb. הניסיון לתת מענה חוקי לסמים הסינתטיים בקושי דגדג את העולם המהיר והמשתנה תמידית של יצרני החומרים הכימיים.
וכאן אצלנו בישראל? סקר שערך ארגון הבריאות העולמי בארץ על התנהגויות בריאות בקרב בני נוער לשנת 2014 (אין עדיין נתונים על 2015) מצא כי 3.4% מתלמידי כיתות י"א י"ב הצהירו כי עישנו לפחות פעם אחת סמים סינטטיים ב-12 החודשים שקדמו לקיום הסקר. בשנת 2011 המספרים היו גבוהים יותר, אז הצהירו 4.4% כי עישנו סמים "קלים". כמו כן, מנתוני הרשות למלחמה בסמים עולה כי במהלך שנת 2013, כ-60% מהצעירים (בגילים 15-25) שאושפזו בכפר הגמילה הגדול ביותר בארץ לטיפול בבני נוער וצעירים, הגיעו לשם בשל שימוש בסמי פיצוציות. מדובר בדור חדש של סמים, תרכובות כימיות מסוכנות, שמוסוות תחת שמות ידידותיים כגון "נייס גאי", "מבסוטון", "SPICE", "פינוקיו", ו-"ספיידרמן".
לרוב, "סמי פיצוציות" מופקים על ידי לקיחת ההרכב הכימי של סם מוכר, ושינוי זעיר של ההרכב הכימי, כך שהתוצר החדש לא יהיה אסור במסגרת החוק. היצרנים נוקטים משנה זהירות ואף מסמנים "לא לצריכת בני אדם" על חלק גדול מאותם סמים, במטרה להימנע מההשלכות החוקיות עם חשיפת הסם על ידי הרשויות.
חקיקה בריטית שהתקבלה בחודש יולי, על בסיס מודל אירי קיים, מרימה ידיים מראש במרדף הבלתי-נפסק אחר סמים חדשים, וקובעת הפללה של חומרים על בסיס ההשפעה שלהם ולא של חומרים ספציפיים שהוצאו מהחוק. באוסטרליה, הוציאו מהחוק חומרים המכילים תרכובות כימיות מסוימות המוכרות מסמים קיימים. אולם יצרני הסמים מצליחים להישאר לפחות כמה צעדים לפני רשויות החוק.
"אם זה אחד הדברים שלא ברשימה, אז טכנית הם לא בלתי-חוקיים", הסביר בריאן גנדי, חוקר במשטרת מישיגן שהתמחה בתחום אכיפת הסמים במשך שנים רבות, לרשת האמריקנית "פוקס". לדבריו, "מה שאנחנו מחויבים לעשות זה להחרים את הפריט, לשלוח אותו למעבדה, ולראות איפה זה נופל במסגרת החוק. זה מרגיש כאילו אנחנו תמיד רודפים אחרי הדבר הבא".
"הסמים הקלאסיים לא רעילים. והחדשים? אנחנו פשוט לא יודעים"
ואכן, סמים נוספים ממשיכים להיחשף ברחבי העולם. לרוב, הסמים הסינתטיים חזקים פי כמה מהסמים המוכרים שאותם הם נועדו לחקות. בחלק מהמקרים, הסמים נמכרים באבקה, ולא בגלולה מדודה, מה שעלול להוביל בקלות לנטילת מנת יתר. יתרה מכך, טעויות בהרכב הכימי, שעלולות להוביל בקלות למקרים של מנת יתר, אינן נדירות.
"הסמים 'החוקיים' החדשים, אנחנו באמת לא יודעים כלום לגביהם", סיפר דייוויד ניקולס, חוקר בכיר בתחום הסמים הפסיכדליים. "הם מעולם לא נבחנו. אנשים משחקים רולטה רוסית עם הדברים האלה. אין לנו מושג מה התרכובות האלה עושות לבני אדם". כך למשל, הכינויים "ספייס" ו-AH-7921, מתייחסים לשורה ארוכה של סמים, שלמרות שמוכרים באותו השם, כוללים חומרים שונים ומגוונים. לא אחת, הצרכנים לא בדיוק יודעים מה הם לוקחים, גם אם נטלו סם תחת אותו שם בעבר.
ניקולס הוסיף: "חומרים כמו LSD, פטריות הזיה ופיוטה (מסקלין, סם הזיה שהיה נפוץ בעיקר בשנות ה-60 וה-70) אינם רעילים. הם לא מתקשרים עם קולטנים ששולטים על קצב הלב או על תפקודים אחרים שגורמים למוות. סמים כמו 2C-E משפיעים על אותם קולטנים של סרוטינין במוח, אבל גם בתאי הדם ובמקומות אחרים בגוף. לכן, אם לוקחים מנה באמת גדולה, מה שלא קשה לעשות, כלי הדם עלולים להיחסם, קצב הלב ינסוק וכל בקרת חום הגוף יוצאת משליטה. מעולם לא נעשו מחקרים על מה עוד הם עשויים לפגוע".
"הקראק של 2015"
"ספייס" מתייחס לקבוצה נרחבת למדי של תערובות עשבים מיובשות עם תוספים כימיים, שאמורה לחקות את השפעות מריחואנה, ונצרכת בעישון. למרות הפרסום על האריזה שטוען לרוב לחומר "טבעי", החומרים הכימיים הם הרכיבים הפעילים בסם, שמוכר גם בשמות K-2, "וויד מזויף", "יוקטאן פייר", "סקובי סנאקס", "אנתרקס", "מוג'ו", "סקאנק" ו"מון רוקס".
העובדה ש"ספייס" כמעט ולא ניתן לזיהוי בבדיקות הסמים הנהוגות תרם רבות לפופולריות שלו. ולמריחואנה הסינתטית יש גם מגרש ביתי מדינת מיסיסיפי, שהפכה בחודש מאי לשיאנית במנות יתר של "ספייס". הנתונים האחרונים שפורסמו, בתחילת חודש יוני, מציינים 1,239 מקרים כאלה במדינה מתחילת השנה. מנת יתר של "ספייס" מתאפיינת בהתנהגות אלימה, תנועות בלתי-רצוניות, לחץ דם נמוך, אובדן הכרה והקאה. במקרים חמורים יותר, הצרכנים סובלים מהתקפים פסיכוטיים.
המתחרה עם ה"ספייס" על הבכורה בעולם הסמים החדשים הוא "פלאקה", או אלפא-PVP, שזכה לכינוי החיבה "הקראק של 2015". הגבישים הלבנים או הוורודים הם החומר החזק ביותר בקרב הסמים הסינתטיים המוכרים. ניתן לצרוך "פלאקה" בהסנפה, בעישון, בזריקה או בבליעה, והחומר זול, ממכר ובעיקר זמין בקלות באינטרנט.
בחודש אוקטובר, הממשלה הסינית נקטה צעד כמעט חסר תקדים והטילה הגבלות חמורות על הפקה, מכירה וייצוא של 116 סוגים של סמים סינתטיים, בראשם "פלאקה" ופנטניל, סוג של הרואין סינתטי, לא בגלל סינים שעשו בסמים שימוש יתר, אלא בגלל עשרות מקרי מוות בצד השני של העולם, בדרום פלורידה, בשל אותם סמים. הרשויות בבייג'ינג מעריכות כי המשלוחים מסין לספקים ומשם לצרכנים, ברוב המכריע של המקרים דרך האינטרנט, הוא צינור האספקה המרכזי של "פלאקה" לארצות הברית.
המדענים שמאחורי הסמים: כימאים מומחים
מייקל באומן, ראש יחידת המחקר לסמים סינתטיים במכון הלאומי לשימוש בסמים בבולטימור, הסביר כי הסמים מיוצרים לרוב במעבדות בהודו, פקיסטן וסין. "האנשים האלה, הם כנראה בעלי השכלה נרחבת בכימיה, ומכירים היטב את הספרות בנושא", ציין. "זה לא כמה פרחחים שמערבבים דברים באמבטיה, אלא מבצע מורכב מאוד".
החוק ורשויות האכיפה לא עומדות בקצב של אותם מדענים. הארי שפירו, דובר DrugScope, עמותה בריטית עצמאית המספקת מידע על סוגיות הקשורות לסמים, טען בריאיון לעיתון הבריטי "טלגרף": "כמו הידרה במיתולוגיה היוונית, רשויות האכיפה קוטעות את הראש של רשת אספקה בינלאומית אחת, רק כדי לראות שתיים חדשות צומחות במקומה".