משרד הבריאות ביקש לייעל את השירות שמעניקות קופות החולים לילדים במסגרת טיפולי התפתחות הילד. אולם בפועל, עיקר הפעילות עבר לשוק הפרטי ומטפלים מעדיפים שלא להתקשר עם קופות החולים, ובכך מערימים קשיים על הקופות לספק תורים. התוצאה: ההורים נאלצים לשלם מכספם.
בתחום התפתחות הילד לאבחון ולטיפול מוקדם ישנה השפעה משמעותית, ולעתים מכרעת, על תפקוד הילד בעתיד. בשל הבנה זו בשנת 2006 הגדיר לראשונה משרד הבריאות לקופות החולים פרק זמן מקסימלי לאבחון וטיפול בילדים הזקוקים לטיפולים בתחום התפתחות הילד. על פי חוזר מנכ"ל, ילדים עד גיל שנה יאובחנו ויטופלו תוך שלושה חודשים מיום פנייתם לקופה וילדים בני שנה ומעלה יאובחנו ויטופלו תוך ארבעה חודשים מיום פנייתם. מדובר באבחונים שונים המצריכים טיפולים שונים, בהם מפגש עם פסיכולוג, פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק.
ואולם הזמן חלף, ומשך ההמתנה נותר ארוך כשהיה. לכן הוחלט במשרד הבריאות לנסות ולגרום לקופות לפעול בצורה יעילה יותר על ידי כניסה לכיסן - חיוב הקופות במימון תור בשוק הפרטי לכל ילד שלא נמצא עבורו תור במסגרת הזמנים שנקבעו, כפי שנכתב בחוזר סמנכ"ל בינואר 2010. "נדרשות קופות החולים לתת החזר עבור רכישת השירות באופן פרטי על ידי כל הורה בכל מקרה שבו עלה זמן ההמתנה על האמור בסעיף 2 לחוזר הסמנכ"ל". לאחר כשנתיים קבע חוזר מנכ"ל תקופה אחידה של שלושה חודשים לילדים בכל הגילים.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
אם לבן נכה זרקה את עצמה תחת מכונית סגן שר השיכון ונעצרה
שבועיים אחרי הפיגוע תיערך חתונת הבת ששכלה את אביה ואחיה
הנחיה זו מעניינת עוד יותר בשל זהות בעלי התפקידים באותה העת. מי ששימש באותה תקופה ובמשך כמה שנים כראש המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות היה פרופ' אשר אור נוי, רופא מוערך בתחום. פרופ' אור נוי עבד במשרד הבריאות בשנים 1996-2013 ובעשור האחרון במשרד ניהל את המחלקה. אור נוי נשוי לעמירה אור נוי, מנהלת היחידה להתפתחות הילד ברעות - גוף המעניק טיפולים, בעיקר רגשיים, לבוגרים ולקטינים, ואחד מאותם גופים שאליהם יופנו הורים שיבקשו לקבל טיפול פרטי לילדיהם עם החזר מקופת החולים, בעקבות הנחיית סמנכ"ל.
אך גם ללא ניגוד עניינים זה מדובר בהנחיה שהובילה לתוצאות הפוכות מהרצוי. במקום ייעול הרפואה הציבורית, אותה ההנחיה הובילה לנדידת שוק הטיפולים לשוק הפרטי, שבו הכסף תמיד מהווה גורם מסייע. "זאת חרפה שמסתירים במכוון ממנכ"ל משרד הבריאות", טען גורם במערכת הבריאות, "אני משוכנע שאם הוא רוצה לחזק את הרפואה הציבורית ולהגביר את היכולת שלה להעניק שירותים הוא יכול לעשות את זה. זה התחום היחיד שבו המדינה נוקטת מדיניות הפסולה הזו וכל התיאוריות או הקונספירציות שקשורות במי שעמד בראש המחלקה במשרד, אינן הזויות וחבל שלא טופלו במשך שנים".
בקופות החולים מודים שלא צפו את התוצאות עמן מתמודדים היום. "כוונת משרד הבריאות הייתה טובה, אך התוצאה הייתה כמעט הפוכה", אומר ד"ר דורון דושניצקי, מומחה ברפואת ילדים ומרכז תחום התפתחות הילד בחטיבת הרפואה בלאומית. "הכשירו את המשך השימוש בהחזרים באופן מובהק על פני עבודה עם ספקים מתוך סיבות ברורות שפשוט אין מספיק מטפלים בשוק ובמטרה לאפשר נגישות. אך בדרך זו, גרמו לסחרור של תעריפים שהוביל למצב היום שבו קשה לגייס מטפלים לעבוד עם הקופות ולא סיפקו שום תמריץ לעבודה עם הקופות".
בקופת חולים מאוחדת מוסיפים: "התקנה יצרה שוק של מטפלים פרטיים שמלכתחילה מעדיפים שלא לחתום על הסכם מול הקופות, כי בתוך הקופה הם משתכרים 150 שקל לשעת טיפול, ובאופן פרטי הם יכולים לגבות 250 שקל ואפילו יותר". עוד נמסר מקופת חולים מאוחדת כי "יש מטפלים שפועלים להעלאת המחירים ובכך נוצר מצב שבו רק הורים שיכולים לשלם את התוספת המבוקשת מקבלים טיפול ויש שיטענו שמדובר בטיפול טוב יותר. זאת, בזמן שבקופות נשאר מיעוט של מטפלים, ואז בטח שקשה לספק את השירות במועדים שנקבעו, לאנשים שאין בידם את היכולת לשלם תוספת בשוק הפרטי".
במכבי גם מכירים את התופעה ומסרו: "המצב היום פגום וגורם להורים לשלם הרבה מאוד כסף מכיסם, וגורם למערכת הבריאות לשלם הרבה מאוד כסף לאותם המטפלים".
משרד הבריאות: "הנושא בבדיקה, פרופ' אור נוי ננזף"
בקופת החולים כללית מגדירים את המצב כ"מחסור לאומי במטפלים". "בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בצריכת שירותים בתחום התפתחות הילד", הסבירו. "אנו נותנים מענה לביקוש הגובר באמצעות מטפלים במרפאות הקהילה ומטפלים עצמאים. הזמינות היא פונקציה של מספר המטפלים הנמצא במחסור לאומי וגם שילוב של העדפות הורים לגבי שעות הטיפול. אנו פועלים כדי לתת מענה תוך התחשבות בכמות המטפלים ובצרכים הפרטניים של כל ילד או ילדה".
ד"ר דושניצקי מציע דרך שבה ניתן יהיה לתקן את המצב הקיים. "יש לתת זמן קצוב להפסקת העבודה בהחזרים (מימון טיפול בשוק הפרטי - דו"פ), והדבר יוביל את המטפלים מיוזמתם להגיע להסכם ספקים עם הקופות".
ממשרד הבריאות נמסר: "הנושא בכללותו נמצא בבדיקה מחודשת בימים אלו. פרופ' אשר אור נוי זומן לשימוע וננזף".
פרופ' אשר אור נוי מסר בתגובה: "ההנחיה לקופות החולים להחזר כספי לטיפולים בתחום התפתחות הילד ניתנה במטרה לקצר את זמני ההמתנה לטיפול שהיו ארוכים ביותר. באותה עת היו במדינת ישראל כ-90 יחידות התפתחותיות מוכרות מפוזרות בארץ, ואמנם אחת מהן, זו שברעות, נוהלה על ידי אשתי שהועסקה כמנהלת העמותה הציבורית 'שמר', שהוקמה על ידי המועצה המקומית מכבים רעות והפעילה את היחידה. קשה לי להבין איך צעד שמטרתו לקצר תורים, ואמנם השיג את מטרותיו, יכול להיחשב כ'ניגוד עניינים' רק משום שאשתי, במקרה, מנהלת אחת מתוך 90 יחידות מוכרות. לידיעתכם, אשתי הפסיקה את עבודתה ביחידה בשנת 2011".
עוד הוא הוסיף: "באשר לחשש שצעד זה יגרום להפרטת שירותי התפתחות הילד - שנים קודם לכן, יצאו הנחיות ממשרד הבריאות לגבי ההרשאה למתן טיפולים פרטיים בהתפתחות הילד ונקבע כי רק איש מקצוע שעבד לפחות שנתיים ביחידה או במכונים מוכרים להתפתחות הילד רשאי לטפל. חשבנו שצעד מסוג זה דווקא יגדיל את היצע העובדים במערכת הציבורית. לו הקופות היו קולטות יותר עובדים מקצועיים בתחומי התפתחות הילד, היו ממילא התורים מתקצרים ולא היה צורך לנקוט בצעדים לקיצור זמני ההמתנה. ואמנם ישנן קופות שעשו כך. כיום לא ידוע לי על משרות בלתי מאוישות ביחידות ובמכונים להתפתחות הילד המופעלות על ידי קופות החולים, אלא אם מדובר באזורים פריפריאליים שבהם חסרים אנשי מקצועות בריאות בתחומים רבים.
"ההוראה הראשונה, בשנת 2010, יצאה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות דאז, ובשל חשיבותה היא חודשה בשנת 2012/13 על ידי פרופ' רוני גמזו בהיותו מנכ"ל משרד הבריאות, וקוצרה לשלושה חדשים לכל הגילאים. זאת, כאשר אשתי כבר לא ניהלה כל יחידה התפתחותית. ההנחיה, למיטב ידיעתי, קיימת עד היום", סיכם פרופ' אור נוי.
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com