גדלנו, החכמנו, התפתחנו. משה קצב כבר לא נשיא המדינה ואפילו לא עזר וייצמן. מותר לנו להתקדם ביחס שלנו לנושא ההטרדה המינית מעידן הפלמ"ח אל המאה ה-21 ובהתאם לכך יש כמה תגובות אוטומטיות שאפשר להפסיק לחזור עליהן בכל פעם בה מישהי שהוטרדה מינית אוזרת אומץ ומספרת על כך לעולם.
1. "אפשר לחשוב מה כבר קרה"
"מה היא עושה עניין", "כולה דיבר אליה לא יפה" והגרועה ביותר "לי אמרו את זה אלף פעם ולא עשיתי עניין". זאת התגובה האוטומטית הראשונה שצריך למחוק מהספר מיידית. אפילו בלי קשר להטרדה או מיניות, זאת סתם תגובה מאוד גסת רוח, לא אנושית ולא חברית לאדם כלשהו שחושף כי רגשותיו נפגעו. אם "לך אמרו את זה ולא עשית עניין" אולי את בהכחשה ואולי באמת לא נפגעת, אבל אין לזה קשר למקרה בו מישהי אכן נפגעה ומספרת על כך.
2. "אבל למה ככה לרוץ לפייסבוק?"
"פייסבוק זה לא בית משפט", "עושים לו בית משפט שדה" וכמובן "שופכים את דמו בכיכר העיר". ובכן, לא. לא שופכים את דמו ולא תולים אותו בכיכר העיר. ליתר דיוק כותבים בפייסבוק על משהו שהוא (ככל הנראה) עשה פעם. כשמישהו מתלונן בפייסבוק על החופשה הזוועתית במלון באילת או על טכנאי המזגנים שקרע אותו במחיר, לא אומרים לו: "תתלונן במשטרה! פייסבוק זה לא בית משפט!!". אז למה רק על הטרדות מיניות אסור לדבר בפייסבוק? מעניין שהנטייה למטפורות ציוריות וקורעות לב בקשר למצבו של הגבר המטריד באה בחבילה אחת יחד עם "כולה מה קרה כבר" הזכורה לנו מהסעיף הקודם ביחס למצבה של המוטרדת. חתיכת פיצול מעניין.
3. "היא לא בדיוק שיה תמימה"
"לכל סיפור יש שני צדדים", "גם לה לא חסר" וכמובן "עם איך שהיא מתלבשת היא די הזמינה את זה" הישנה והטובה. ובכן חברים, זה כאילו נשמע רלוונטי, אבל האמת היא שזה לגמרי לא. אסור להטריד בחורות נקודה. אין סוגריים אחרי החוק הזה שבתוכם כתוב: "אלא אם כן הבחורה מתלבשת צמוד או חשוף ושותה אלכוהול ואז זה סבבה". גם אסור לגנוב כסף מהומלס אפילו שהוא כבר הצליח להתרושש נהדר בעצמו. אל תנסו את קו ההגנה הזה הוא פשוט נעדר הגיון ומביך בעיקר את מי שמשתמש בו. וכן, לכל סיפור יש שני צדדים. זה בהחלט נכון. המסקנה ההגיונית מזה היא לא שאסור לאנשים לספר דברים בפייסבוק, אלא שלכל אחד מותר לספר בפייסבוק את הגירסה שלו לסיפור ואנחנו צריכים להתייחס לכל הגרסאות.
4. "אם הוא היה שמאלני התקשורת היתה מעלימה את זה"
אני לא זוכר שעשו חיים קלים ליצחק לאור או לעמנואל רוזן אבל אוקיי, נגיד שזה נכון. אז מה? המסקנה ההגיונית היא שצריך לעודד חשיפת מטרידים גם כשהם שמאלנים ולא שצריך להפסיק לחשוף מטרידים מימין.
5. "מה היא נזכרה דווקא עכשיו??"
אה כן, "העיתוי". תגובתם הנצחית של ח"כים ממפלגת העבודה להתחלות בניה בירושלים. "אנחנו בעד בניה בירושלים! בטח בעד! אבל העיתוי העיתוי... למה בדיוק עכשיו כשמזכיר המדינה מתמנה? או מתפטר? או כשיש פיגועים? או כשאין פיגועים? או כשיש ממשלה רחבה, או צרה, או בדיוק לפני בחירות או בדיוק אחרי? בקיצור אנחנו מאוד בעד העניין אבל ספציפית עכשיו זה לא זמן טוב וגם לא כל זמן אחר". זה מגוחך בפוליטיקה וזה מגוחך בנושא ההטרדות. בחיים לא שמעתי מישהו אומר "טוב שהיא מעלה את זה דווקא עכשיו זה עיתוי מצוין". שאלת התזמון מגיעה באורח פלא תמיד מאנשים שלא יודעים איך להתמודד עם התוכן עצמו אבל לא נעים להם לומר את זה אז הם נתלים בסעיף הצדדי של העיתוי. דברו על העניין עצמו או שאל תדברו בכלל.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.