קו ישר עובר בין הפיגוע בעיתון שארלי הבדו בצרפת, הירי לעבר תחרות הקריקטורות של הנביא מוחמד בדאלאס טקסס, ירי בדנמרק לעבר כנס בו הופיע אמן הלועג למוחמד ובין הכניעה לאלימות סביב סוגיית הר הבית, בסופה קבע ראש הממשלה נתניהו כי יהודים לא יורשו להתפלל בהר הבית.
כבר שנים ארוכות שאנו עדים להתגשמות כתיבתו של סמואל הנטינגטון בדבר התנגשות הציוויליזציות. המאבק לובש צורות רבות ומגוונות. חלקו אלים וחלקו לא אלים. חלקו מתקיים בגבולות השיח המערבי, וחלקו דומה יותר ליום טיפוסי בבית מטבחיים. התרבות המערבית העשירה, מלאת הטכנולוגיה, הידע והמדע המתקדם, עדיפה גם צבאית וגם פיננסית על תרבות האסלאם. יחסי הכוחות אינם שווים וכרגע אין סכנה כי הציוויליזציה המערבית תשקע אל מול האסלאם המתחזק.
אולם לא לעולם חוסן. והחוסן המערבי נסדק אט אט על ידי התחכום האסלאמי הגובר, מגובה בדת התקינות הפוליטית החמושה במגילת זכויות האדם והחופש. כצפוי, הקיצוניים והמסיתים מזהים את הפרצות בשיטה ומנצלים אותן לטובתם. הם זועקים "זכויות אדם", "גזענות", "פשעי מלחמה" ו"חופש הביטוי" בכל הזדמנות, על מנת להמשיך ולערער את יסודות המשטרים הדמוקרטיים המערביים. כשהגו וניסחו את מגילת זכויות האדם, עשו זאת לאחר רוע נורא ששלט בעולם. הדאגה העיקרית של חותמי המגילות הייתה כי הרשע לעולם לא יוכל להתאכזר יותר אל הטובים, החלשים וחסרי הישע. להבטיח כי הזכויות השונות שניתנו לאדם על ידי האל יתקיימו במלואן וישמרו מכל פגע. מגילת זכויות האדם וודאי לא נועדה להיות מקל ברגל התרבות המערבית, כפי שהיא נתפסת כיום. והמערב? עסוק בדיונים ושיחות, נחבא ומפוחד שמא ייתפס כגזען חלילה וחס.
אני אינני חלק מדת התקינות הפוליטית, ולכן אומר במפורש את אשר על ליבי, וטוב אם יעשה זאת כל אדם אשר חפץ בחיים חופשיים לו ולילדיו. חופש הביטוי לא נועד בכדי שיאפשרו לראאד סלאח להסית - הוא נועד לאפשר לעורך העיתון שארלי הבדו לצייר את מוחמד איך שרק יראה לנכון, גם אם זה מרתיח את המוסלמים בעולם. חופש הפולחן נועד בכדי לאפשר לכל אדם להתפלל, בכל מקום ולכל אל שיבחר- גם אם מדובר בהר הבית. את חופש התנועה יש לקחת מאלו המנסים לפגוע באדם המבקש להתפלל בהר הבית ולא להיפך. על הזכות לחיים יש לשמור כדי שאדם בן 75, הנוסע באוטובוס יחזור בשלום לביתו. ולבטח אין לדון האם לטפל קודם במחבל פצוע או באדם פצוע חף מפשע. יש טוב ויש רע. לטוב צריך לדאוג וברע להילחם, ולא משנה מאיזה צד הוא ובאיזה שפה הוא מדבר.
המערב מבולבל ואובד עצות. אנו איבדנו את הדרך והאמת. שכחנו מיהו רע ומיהו טוב. על מי אנו צריכים לשמור ובמי עלינו להילחם. בתמימותי חשבתי כי הר הבית יהווה את חוד החנית במאבק על החופש של העולם המערבי. רגע של עמידה איתנה אל מול האלימות, אל מול הפחד והרתיעה מהקיצוניים האסלאמיים (כן, רובן המוחלט של הרציחות האחרונות הם בשם האסלאם ולמען אללה, אמרתי את זה). להבהיר פעם אחת ולתמיד מה מותר ומה אסור - מותר להתפלל, אסור להכות ולדקור.
המכתב הזה מיועד לכל אומה החפצה בחיים, לכל אדם הרואה עצמו חופשי, לכל פעיל הנאבק למען זכויות אדם. מספיק עם התקינות הפוליטית, מספיק עם הכניעה לאיומים. מספיק עם הרפיסות. די עם עצימת העיניים. הילחמו למען הטובים, זו זכותם.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.