"ברמה האסטרטגית קשה להילחם מול דאעש משום שאין להם מרכזי כובד. לחמאס ולחיזבאללה יש מרכזי כובד ועליהם יש מודיעין מצוין. מול דאעש יש מודיעין מצומצם וגם אין כל כך איך להרתיע אותם". כך מצהיר אלוף-משנה אבי דהן בריאיון מיוחד עם סיום תפקידו כמפקד חטיבת אילת. "ברמה הטקטית אנחנו מוכנים מאוד ללחימה מול הארגון. חוליה מול חוליה. פלוגה מול פלוגה. יש לנו מענה טקטי שמורכב מאיסוף מודיעין המאפשר לנו לזהות אותם במרחק רב מהגדר וכוחות יירוט ועתודה שיודעים לתת מענה כמעט בכל נקודה. במרחב עוטף העיר ישנם ספינות חיל הים, קטלניות וטנקים".
אל"מ דהן מודה כי שבועת האמונים של ארגון אנסר בית אל-מקדס בסיני לדאעש שינתה את כללי המשחק בחטיבה. "האיום מדאעש קיים. זה לא סוד שהג'יהאד העולמי, ובייחוד דאעש, מרוכז כולו בלחימה מול הצבא המצרי", אומר אל"מ דהן, אך מרגיע: "קשה לי להתנבא אם החרב הזו תופנה לכיווננו. מה שכן אני יכול להגיד שאנחנו מתכוננים היטב לאיום הזה. אין יום אחד שעבר בלי שאמרתי למג"דים שלי שאנחנו צריכים להיות ערוכים ליום שבו דאעש ינסה לתקוף את העיר אילת או את ציר 12 והמוצבים בגבול. אני בתחושה שהחטיבה שאני משאיר אחרי מוכנה בהגנה על העיר. העיר בטוחה, מוגנת מול איום קרקעי ומול ירי תלול מסלול באמצעות כיפת ברזל".
בריאיון הוא גם חושף כי "הגדר בגבול ישראל-ירדן נבנית לא רק מול דאעש אלא גם מול פליטים. אנחנו רואים את גלי הפליטים מסוריה לירדן ואנחנו מבינים שהפליטות היא תופעה של כלל המזרח התיכון המתפשטת לאירופה. הגדר היא אמצעי מעולה להתמודד עם התופעה".
אל"מ דהן סיים לפני כמה שבועות את כהונתו כמפקד חטיבת אילת. הוא מונה ב-2013 במקום אל"מ רועי בארי למפקד החטיבה בימים שבהם צה"ל היה עסוק בסיום בניית גדר המערכת בגבול המצרי והקמת מוצבים ומערכי איסוף כשברקע התפתחו ארגוני ג'יהאד עולמי בסיני. אחת המשימות הראשונות שלו הייתה עיצוב הגבול מאילת ודרומה משם.
"גזרת הרי אילת היא אחד המרחבים הכי קשים להגנה בארץ", מודה אל"מ דהן, "מבחינה גיאוגרפית, זוויות ראייה, סגירת נתיבי חדירה, תנועה וערפל. כדי לעמוד ביעד סגירת הגבול סיירנו בשטח ברגל כדי להכיר את הקרקע ולקבל החלטות על האופן שבו ייבנה המכשול. הנכס הכי משמעותי בגזרה זו העיר אילת. עיר תיירות שבראייה אסטרטגית היא נכס כלכלי. היא בבחינת Safe Heaven (גן עדן בטוח, א"ב). אתה לא יכול לאפשר שבאילת יהיה פיגוע. צריך לשמור על אילת כמו על מבצר. לעיר מגיעים שלושה מיליון מבקרים בשנה. עשרות אלפי טיסות, מאות אלפי כלי רכב, אוטובוסים, ספינות ותיירים".
"גברים חסונים בני 30-20, אלו לא פליטים"
בשנים 2013-2012 הגיעו לאילת כ-6,000 מסתננים והתבצעו עשרות הברחות מטאבה שהגיעו עד פאתי העיר. אך מאז פתחה אילת, לדברי המח"ט לשעבר, דף חלק חדש. "אין הברחות ואין מסתננים. מולנו פעלו בני שבט אח'יוות, למדנו היטב את אורחותיהם ואת כל נתיבי החדירה שלהם. למדנו להבין מי מורי הדרך ואיך פוגעים בהם. סיכלנו 41 חוליות בארבעה חודשים. 750 קילוגרמים סמים בשווי מיליוני שקלים נתפסו ומבריחים נשלחו למאסר. בנוסף לכך, בלמנו עשרות ניסיונות הסתננות. בשנים 2015-2014 ירדנו לאפס מסתננים ואפס הברחות בעוטף אילת. זה ההישג המבצעי הכי גדול של החטיבה".
עמדת במצב שבו ראית אישה מחזיקה תינוק מעבר לגדר בגבול מצרים ולא נתת לה להיכנס?
"לא. כל מי שהגיע זה גברים בני 30-20 מאוד איתנים וחסונים. אתה מבין שאלו לא פליטים. לשמחתי לא יצא לי להיות במצב שבו בלמתי אישה עם תינוק. אומרים להם 'תעצור, אתה לא עולה' עד שבא מצרי ולוקח אותם".
ואם זה היה קורה?
"מפקד חטיבה לא קובע מדיניות הגירה. הוא מקבל משימה. את המדיניות קובעת ממשלת ישראל. היא קבעה שלא נותנים לאף אחד לעבור. אתה כמח"ט מסתכל על זה שמדינת ישראל לקחה מיליארד וחצי שקלים והקימה גדר. אין לך פה שיקול. אף אחד לא עובר". עם זאת, אל"מ דהן מבהיר כי "הוראות הפתיחה באש הנהוגות כיום נותנות מענה מצוין. מצד אחד הן נותנות מענה טקטי לכוחות בשטח, מצד שני הן מגלמות את ערכי צה"ל. לא פוגעים בחפים מפשע, לא יורים על מסתננים או מבריחים".
משרד הביטחון וצה"ל בנו גדר בתוך ההרים בעלות גבוהה מאוד. לא היה נכון לבנות את הגדר אחורה?
"כך היית מפסיד מאות דונמים של אחד השטחים הכי יפים בארץ, וגם אחד השטחים המשמעותיים ביותר. אם אתה הולך אחורה - אתה יורד בגובה. מבחינה טקטית אתה מפספס. אנחנו רצינו להיות למעלה. זה היה חלק מהכנת הכוח ללחימה. קיבלנו גדודי שריון, גדודי עורף ותותחנים והבאנו אותם לרמת כשירות לחימה גבוהה בגזרה".
האם קיימת סיטואציה סבירה שבה מחבל חודר לאזור מאוכלס בעיר אילת ומתפוצץ?
"היה אירוע כזה בשנת 2007 והוא היה האחרון. היום התרחיש הרבה פחות ריאלי מבעבר. צריך להישאר צנועים. זה לא שהוא לא אפשרי לחלוטין אבל הסבירות ירדה מ-90% ל-15%. הגדר לבדה לא יכולה לעשות את העבודה. היא מחייבת איסוף, תפיסה וכוחות. אין מכשול שיכול לעמוד בפני עצמו. ראה קו מאז'ינו (קו ביצורים שבנתה צרפת בגבולותיה עם גרמניה ואיטליה ונפרץ על ידי הכוחות הגרמניים, א"ב). המכשול הכי מפורסם שנבנה אי פעם בהיסטוריה ושגם אותו עקפו".
פיגוע עין נטפים בשנת 2011 שבו נהרגו אזרחים וחיילים מירי מחבלים שהיו בצד המצרי של הגבול היה אירוע מכונן שהמחיש את הצורך בהגנה שרירה לא רק על העיר אילת אלא גם על הצירים המובילים אליה. עם כניסתו לתפקיד חיזק אל"מ דהן את הקשר בין כלל גופי הביטחון וההצלה שפועלים באזור.
עם השנים התגלתה הבעייתיות בהתמודדות עם פעילי דאעש בסיני ירי לעבר גבול מצרים המוגדר גבול של שלום. עמדת פעם בסיטואציה שבה התלבטת אם אתה פותח באש לשטח מצרים?
"לשמחתי לא. אני אסביר לך מה ההבנה של מח"ט בגבול של שלום. אירוע שבו אתה יורה ופוגע בחייל המקביל שלך, הוא אירוע שהתוצאות שלו ברמה האסטרטגית של היחסים בין ישראל למצרים קשות מאוד. אתה צריך להיות כל הזמן מאוד זהיר ולקחת פה סיכונים כדי שלא תפגע ותהרוג שוטר או חייל מצרי, ולכן כמח"ט אתה כל הזמן נע בין האיזונים האלה: מצד אחד לשמור על דריכות וערנות, מצד שני לשמור היטב שאין פה טעויות. זה המקום שלך כמח"ט".
הגדר הישראלית בגבולות הפכה להיות מוצר מבוקש באירופה נגד תופעת הפליטים. אך יש כאן דואליות: בגבול מונעים החיילים את ההסתננות בפקודה, אולם כשהם מגיעים לאילת ויושבים בבית קפה, מי שמשרת אותם הם המסתננים שהצליחו לחדור לישראל מגזרה אחרת או בתקופה אחרת. אך אל"מ דהן משתדל להתחמק מהשיח הערכי, שייתכן שהלוחמים מתחבטים בו. "אני מקווה שאני לא נשמע טכני מדי", הוא מודיע מראש.
"מדינת ישראל הציבה את הגדר הזו, בנתה אוגדה שלמה, הקימה חטיבה מרחבית. צה"ל שולח יחידות כדי לבלום ולעצור את תופעת המסתננים מאחר שיש לכך השלכות אסטרטגיות על החברה הישראלית. כמח"ט מצאתי את עצמי עושה הכול כדי לבלום את התופעה הזו במחויבות מלאה ולשמחתי הרבה הצלחנו, תוך שאתה מקפיד מאוד על הוראות פתיחה באש וערכים בסיסיים. אבל לא נותן להם בשום פנים ואופן להיכנס".
אולם מסתננים ופליטים יכולים לחדור גם מגבול ישראל-ירדן, שחלק ממנו באחריות חטיבת אילת, שם טרם נבנתה גדר. אל"מ דהן מודה כי הגבול כיום "לא מספיק מוגן אבל תוך שנה הוא יהפוך להיות מוגן כמו הגבול המערבי. מושקעים שם מאות מיליוני שקלים. העבודה החלה והייתה לי הזכות להוביל את הסיור הראשון לתחילת בניית גדר באורך 18 ק"מ מהים עד אחרי שדה התעופה תמנע".
"אני מתרגש כשאני מדבר על הלוחמים שנהרגו"
קורות החיים של אל"מ דהן מרשימים מאוד. דהן התגייס בשנת 1993 כלוחם לגדוד דוכיפת ובמהרה הפך למפקד פלוגת החבלה של חטיבת הנח"ל. בשנת 2000 הוא נרשם בדפי ההיסטוריה של צה"ל כשפיקד על מוצב הבופור המפורסם, אחד מסמלי מלחמת לבנון הראשונה בזמן הנסיגה מלבנון. בתקופת ההתנתקות שימש מפקד גדוד שחם בחטיבת הנח"ל וקיבל עליו את האחריות על פינוי ההתנחלויות חומש ושא-נור שביהודה ושומרון. במלחמת לבנון השנייה הוא ניהל קרבות רבים בדרום לבנון שבמהלכם, נהרגו שניים מלוחמיו ונפצעו 42.
"אני מתרגש כשאני מדבר על שני הלוחמים שנהרגו תחת פיקודי", הוא מעיד. "יוהן זרביב היה עולה חדש וחייל בודד מצרפת שהוריו חשבו שהוא משרת בקריה בתל אביב. שש שעות אחריו נהרג יער בן גיאת, בן קיבוץ מלח הארץ. אחד נהרג מצלף והשני מפצצת מרגמה". לאחר המלחמה הוא התמנה לקצין קישור צה"ל במארינס במשך שנתיים. במהלך תפקידו בארה"ב הוא ביקר ב-21 מדינות. "למדתי המון בתפקיד הזה. בעיקר מה זו תרבות צבאית ומה זה צבא כמקצוע. איך נראה צבא מקצועי".
הרגשת שחסר לך משהו בצה"ל כשהתבוננת בצבא האמריקני?
"הצבא כמקצוע. התרבות הצבאית כאורח חיים של קצין שכאן מאוד חסרה. האומה הזו מהיום הראשון שהוקמה, לא הפסיקה להילחם יום אחד. אתה רואה מה זה סדר, משמעת, עמידה בזמנים. הם עובדים בעיקר על מסה. למדתי מהם מה זה יושר מקצועי של צבא. בסוף שנה אתה צריך לראות באיזה סכין הם מנתחים את עצמם. פשוט בית ספר. תחקירים, למידה, הפקת לקחים, משמעויות אסטרטגית וטקטית".
מה היתרון של צה"ל על צבא ארה"ב?
"ביצירתיות. אף שהלחימה באפגניסטן מאוד קידמה אותם".
נשים בקרב? "שאלה קשה"
בגזרת גבול מצרים פועל גדוד קרקל מעורב, שבו משרתות נשים לצד גברים, אולם אל"מ דהן סבור כי בחברה הישראלית טרם הבשילו התנאים לשילוב נשים בקרבות במהלך מלחמה. כשהוא נשאל אם היה לוקח נשים ללחימה הוא מחייך ועונה: "שאלה קשה".
לדבריו, גדוד קרקל הוא גדוד מאוד מחויב. "חותר למגע. יוזם. מקצועי. פיקוד מלפנים של המפקדים. הם מגיבים בצורה מאוד קרת רוח שראויה לכל הערכה. מ"פית, גם כשהיא פצועה, לא עוזבת את זירת הלחימה והלוחמים שלה. ממשיכה להילחם. אתה לומד על גדוד שיש לו מורשת חזקה. יש לו תרבות מבצעית חזקה. מקצועיות מעולה, ערכים מבצעיים כמו שאתה מחנך את לוחמי צה"ל ומפקדיו. אני מאוד אוהב את הגדוד הזה ומעריך אותו. אני חושב שהמהלך שצה"ל עושה עכשיו מאוד נכון".
היית ברנדוריה ובסלוקי שבדרום לבנון. אתה רוצה להגיד לי שמפקדת הפלוגה מקרקל, רס"ן אור בן יהודה, שגם קיבלה צל"ש על פעילותה, לא הייתה שמה כדור בין העיניים למחבל בלי למצמץ?
"חד משמעית כן".
אז איפה הלבטים?
"אנחנו צריכים עוד להבשיל עם העניין הזה".
באיזה הקשר?
"השאלה זה לא הן. השאלה היא איך החברה תקבל את זה אם יהיו עשר בנות הרוגות בקרב בלבנון".
בצבא ארה"ב נחטפו או נהרגו חיילות.
"האומה האמריקנית יודעת שהיא כל הזמן בלחימה. הם כל הזמן נלחמים. העניין של החזרת ההרוגים לא זהה למה שקורה בחברה הישראלית. לכן, אני לא יודע עד כמה אנחנו בשלים לכך בגדודי החי"ר והשריון. אני מאוד בעד שילוב של לוחמות בכל מקום. טייסות, חובלות, תותחנים, הגנה אווירית, מדריכות שריון ומדריכות חי"ר, אחותי הייתה מדריכת חי"ר, אישתי הייתה קצינת שלישות בתובלה בבית נבאלה. אחד המאתגרים לפיקוד. אני בעד שירות של נשים ואני חושב שהתרומה שלהן עצומה אבל אנחנו צריכים עוד להבשיל עם גדודי החי"ר והשריון".
"נגדים הם העוגן המקצועי שלנו"
לסיום, מעביר אל"מ דהן טיפ למחליפו בתפקיד, אלוף-משנה מאיר אלמלם: "מי שלא אוהב את גזרת אילת לא יכול לשרת בה". הוא מספר כי אמר לאל"מ אלמלם: "תתאהב כמה שיותר מהר בגזרה, באנשים ובקהילה באילת. אחרת אתה לא יכול לשרת כפי שמצופה ממח"ט לשרת. התאהבתי מהרגע הראשון וזה עשה את החיים יותר קלים".
אל"מ דהן מוחה על הביקורת בישראל על תקציב הביטחון והכספים שהולכים לאנשי הקבע. בנושא זה, משחרר דהן טיפ נוסף למחליפו - שים לב לנגדים. "הם העוגן המקצועי שלנו. הם העקב בקרקע. מפקדים מתחלפים כל שנתיים. נגד שמשרת באילת שמונה שעות נסיעה מהבית; שרואה את הילדים שלו בממוצע ארבע שעות בשבוע במקרה הטוב - לא יישאר עם יחס כזה. הוא באמת לא יישאר, לא משנה כמה הוא מחויב לצבא ואוהב את המערכת. בסוף היחס שהוא זוכה לו גורם לו לחשוב פעמיים".