"לא היה אף אחד אחר שיכול היה לעשות זאת" כך אמר מרגל האטום מרדכי ואנונו בריאיון ששודר הערב (שישי) באולפן שישי בערוץ 2. לדברי ואנונו, שריצה עונש של 18 שנות מאסר לאחר שהורשע בריגול חמור ובבגידה, על העולם היה לדעת על "חבית הנפץ" שמחזיקה ישראל.
"לא עשיתי את זה בשבילי, אלא למען אזרחי העולם, כולל ישראל", הוסיף ואנונו שהסביר כי הרעיון התפתח אצלו במשך השנים שבהם עבד בכור בדימונה. "ככל שעבדתי והתקדמתי בעבודה, וראיתי מה שאני עושה שם, התגבש בדעתי הרעיון שעל הציבור לדעת. החלטתי לצלם לפני שאני עוזב. הייתי בא עם תרמיל ובו מצלמה רגילה. משום שעבדתי שם תשע שנים, אף אחד לא בדק. צילמתי שני פילמים כדי שיהיה לי חומר אמתי להראות שלמה שאני אומר יש בסיס".
ואנונו, שבמהלך השנים התנצר וכיום מתגורר במזרח ירושלים, סיפר עוד כי הוא ידע שיש סיכון שיתפסו אותו ולטענתו היה מרוץ מי יצליח קודם "המוסד לתפוס אותי או אני לדבר". על המפגש עם סידני, סוכנת המוסד שפיתתה אותה להגיע עמה לרומא, אמר ואנונו כי הבין שהיא סוכנת רק "כשאנשי המוסד התנפלו עליי בדירה ברומא. אחרי שלושה ימים שהייתי בספינה הבנתי שהיא סוכנת של המוסד. התעוררתי ברומא, לא אמרו לי כלום. לא ענו לי על השאלות. הייתי שבעה ימים עם שרשראות למיטה".
לדבריו, "לא היה צדק. לא עבדתי כמרגל, לא פעלתי כמרגל ולא קיבלתי כסף. הבידוד היה התעללות של השב"כ ושל המוסד. לא נפגשתי עם אנשים, התא שלי היה נפרד מאגף ההפרדה. אף אחד לא התקרב אליי. כשאני יוצא החוצה האף אחד לא בחצר. זה היה קשה. אבל אני עצמאי והתגברתי על זה. השב"כ אפילו דאג להכניס רופא שטען שאני חולה נפש".
ואנונו הוסיף כי "ברחוב קוראים לי בוגד, ואחרים לוחצים ידיים. השב"כ ממשיכים לעקוב אחריי ואני חושב שהגיע הזמן שיתנו לי ללכת. התחתנתי, אשתי עובדת ומפרנסת. גמרתי את הסיפור הזה, אין לי שום סודות. אני רוצה לחיות את החיים שלי וזהו". הוא סיכם ואמר: "אני לא מרגיש ישראלי ולא שותף לדעות של ישראל. רוצה ללכת, לחיות רחוק מפה. אני רוצה ללכת בדרך שלי. מקווה שיתנו לי, שיסגרו את תיק ואנונו. המוניטין של השב"כ נפגע מאוד בכל העולם".