ביום שישי האחרון הסתובב אלון שחל בסמוך לקיבוץ עין גדי שבו הוא מתגורר. במרחק של עשרות מטרים מכביש 90, לא הרחק משמורת נחל דוד, הוא מצא בולען חדש שנפער באדמה. לכאורה מדובר בעוד בולען מתוך יותר מ-4,000 בולענים שכבר נוצרו באזור, בעיקר בשני העשורים האחרונים, אבל התושבים באזור גילו דאגה רבה עקב התופעה המתרחבת שמייצרת בשנים האחרונות 300 בולענים בשנה בממוצע, ומסכנת את חיי התושבים ואף פוגעת בפרנסתם.
"רוב הבולענים נמצאים בצד המזרחי של הכביש, אבל הבולען הזה נמצא כבר בצד המערבי שלו", סיפרה גוני שחל, אשתו של אלון, חברת קיבוץ עין גדי ורכזת אזור מדבר יהודה בעמותת "אקופיס" (ידידי כדור הארץ). "רק בינואר האחרון התחילו בעבודות להזזת קטע של 300 מטר מכביש 90 מערבה לכיוון השמורה, מחשש לקריסת הכביש אל תוך בולען. הבולען הזה הוא הראשון שנמצא בין הכביש הישן שנסגר בינואר לבין תוואי הכביש החדש. אנחנו למודי ניסיון: בולען לא בא לבד. איפה שנפתח בולען אחד, קרוב לוודאי שיפתחו עוד בולענים. התופעה המפחידה הזאת מתקרבת כבר לכביש החדש, ואם יסגרו גם אותו, אז לאיפה יעבירו עכשיו עוד כביש? במצב כזה, אפשר לכבות כאן כבר את האורות", הוסיפה שחל בחוסר אונים. "אי אפשר להוריד את השלטר וללכת הביתה כי עין גדי היא הבית. אני לא יודעת מה יהיה פה, זה ממש מפחיד".
זמן קצר אחרי מינויו של איתן ברושי לחבר כנסת (המחנה הציוני), יצא מזכ"ל התנועה הקיבוצית לשעבר לסיור באזור מוכה הבולענים בסביבת הקיבוצים עין גדי ומצפה שלם. בעקבות הסיור הוא יזם דיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בניסיון לבדוק מדוע גם אחרי שהממשלה החליטה בפברואר 2012 להקים צוות היגוי בין משרדי שיגבש מדיניות לאומית להתמודדות ולטיפול באזורים מוכי הבולענים, הדבר העיקרי שהשתנה בשטח הוא התגברות קצב היווצרות הבולענים.
"אזור ים המלח הוא מוכה אסון. רק בחודשים האחרונים החופים מינרל שבמועצה אזורית מגילות ועין גדי שבמועצה האזורית תמר נסגרו לחלוטין בשל קריסות ובולענים", אמר ח"כ ברושי. "החופים סמוכים ליישובים בקרבת ים המלח ומשמשים כמקור פרנסה עיקרי המתבסס על תיירות מהארץ ומחו"ל. מיזמי התיירות הסמוכים לחופי ים המלח הטבעיים ננטשים בזה אחר זה ונותרים כמצבה דוממת לפוטנציאל תיירותי האדיר באזור. הגישה לים המלח עצמו הפכה לבלתי אפשרית. השאלה המרכזית עכשיו היא לא הבולענים, אלא המציאות הקשה של התושבים המתגוררים בצפון ים המלח. על הממשלה להחליט מי הגורם המטפל ומה בדיוק סמכויותיו, כולל מענה תקציבי ראוי על מנת לתת מענה הולם לתושבים אשר איבדו את מקור פרנסתם העיקרי", הוסיף.
בסוף יוני, זמן קצר לפני שהכנסת יצאה לפגרת הקיץ, התקיים דיון סוער בנושא בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. נציגי צוות ההיגוי המשותף שאותו מוביל משרד התיירות ושותפים בו המשרדים להגנת הסביבה והאוצר, נכחו גם הם בדיון. הצוות, שפעילותו תוקצבה ביותר מ-700 מאות מיליוני שקלים, נאלץ לספוג מהסובבים קיתונות של ביקורת. "לא יכול להיות שחלפו כבר שלוש שנים וחצי מאז החלטת הממשלה על נושא עם סכנת חיי אדם, ולא קורה כלום", תקף בחריפות יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם. הוא קבע כי הוועדה תשוב לדון בנושא אחרי פגרת הקיץ ובזמן הקרוב צפוי להיקבע מועד לדיון לצורך מעקב אחר הפעולות שיתבצעו עד לקיומו.
"התכנית לא תוקצבה בהתאם ועד היום התופעה לא טופלה"
לפני שלושה שבועות שיגר שר התיירות ח"כ יריב לוין מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר. במכתב ציין השר לוין את הבעייתיות בכך שמשרדי ממשלה רבים אמונים על הטיפול בבעיה, ללא כל גורם אחד שירכז את הטיפול בתופעה המתרחבת. "תופעת הבולענים באזור ים המלח הינה סוגיה מורכבת המצויה כיום בטיפולם של משרדי ממשלה שונים, ומנוהלת על ידי כמה גופים ללא תכנית סדורה, במסגרת תקציב ולוחות זמנים ברורים. זאת, על אף העובדה שתופעת הבולענים מהווה סכנה ממשית לרכוש ולחיים", כתב השר לוין.
ועדת ההיגוי שעל הקמתה החליטה הממשלה בפברואר 2012 נדרשה לגבש מסמך מדיניות לאומית להתמודדות ולטיפול באזורים מוכי הבולענים. "למרות האמור בהחלטת הממשלה, התברר לי לתדהמתי כי בפועל התכנית לא תוקצבה בהתאם, וכי עד היום לא בוצע טיפול ראוי בתופעה", הוסיף וכתב השר לוין במכתבו. "כפי שנמסר לי, הניסיונות שבוצעו על ידי משרד התיירות לקדם את הטיפול בסוגיה באופן שיטתי וכולל במסגרת צוות ההיגוי המשותף, לא צלחו. זאת בין היתר, בשל היעדר כלים מתאימים לביצוע התכנית, חוסר שיתוף פעולה של משרדי הממשלה השונים והיעדר גורם ממשלתי המתכלל את הטיפול בסוגיה".
בהמשך המכתב הביע השר לוין תמיהה על החלטת הממשלה להעמיד בראש צוות ההיגוי דווקא את משרד התיירות. "כאן המקום להדגיש כי לא ניתן אלא לתמוה על העברת נושא זה המצוי בתחום סמכותו הבלעדית של המשרד להגנת הסביבה, לטיפול צוות ההיגוי בראשותו של מנכ"ל משרד התיירות", כתב לוין, "למיותר לציין כי למשרד התיירות אין את הסמכות הרגולטורית, הידע המקצועי והכלים המתאימים כדי לעסוק בנושא זה אשר כלל אינו נוגע לנושא התיירות".
בארגון "אקופיס" מביטים מהצד בגלגול האחריות ממשרד ממשלתי אחד למשנהו ומפצירים כי על הממשלה לטפל קודם כל בבלימת הירידה החדה במפלס ים המלח, היוצרת את תופעת הבולענים, ורק אחר כך לטפל בנזקים האדירים שנגרמו לתשתיות. גדעון ברומברג מנכ"ל אקופיס אמר כי "הפתרון הנדרש למצב המחמיר בים המלח הוא פתרון משולב בין צמצום היקפי אידוי המים שגורמת הפעילות התעשייתית, לבין הממשלה שצריכה להגדיל את היקפי המים המוזרמים מהירדן הדרומי לים המלח. ממשלות ישראל ממשיכות בעקביות להתעלם מהאסון המתהווה בים המלח".