מרץ 2011: אודי ורות פוגל יחד עם שלושת ילדיהם יואב (11), אלעד (4) והדס (3 חודשים) נרצחו בביתם שבהתנחלות איתמר. חודש לאחר מכן, השב"כ עצר את המחבל אך לא הצליח לקשור אותו לרצח. מי שאיתר את האקדח המעשן ליד דירת המשפחה היו חוקרי יחידת פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) של משטרת מחוז ש"י. מאחורי העבודה הפורנזית (ממצאי חקירות בזירת פשע) וגיבוש הראיות באירועים הקשים ביותר בשנים האחרונות בארץ עומדת אחת היחידות הפחות מוכרות במשטרה.
מקרים נוספים אותם חקרה היחידה כללו את לכידת מיידי האבנים שהובילו לתאונה שבה אדל ביטון נפצעה קשות ב-2013, ושתיים לאחר מכן מתה מפצעי. וכן, את פענוח רצח סגן ניצב ברוח מזרחי שנורה בדרך לארוחת החג בדרך לחברון ב-2014. בכל המקרים הללו לא זכו היחידה ופעילותה להכרה הראויה.
קריאה נוספת:
רכבת הדולרים מהמערב לאיראן שועטת קדימה במלוא הקיטור
מלך סעודיה נפגש עם אובמה בבית הלבן: "מרוצים מהסכם הגרעין"
כ-2,000 מהגרים הגיעו באוטובוסים מבודפשט לגבול אוסטריה
"בחטיפת שלושת הנערים היה מישהו שסינן את הקלטת כי שתישמע יותר טוב, כדי שנוכל לשמוע את השיחה ואת היריות באוטו", מודה מפקד היחידה פ', בראיון ראשון ונדיר לוואלה! news. כשפ' מתאר את מלאכת החקירה שעליה הוא ויחידתו אמונים, עולות בדמיון סצנות מסדרות משטרה בסגנון "csi". פ' גם משתמש במונחים כמו: "לשמוע את השקט של הזירה", "לגעת בקירות", או "לראות ולחוש נתזי דם". "התפקיד שלנו לספק את הראיות שיביאו את המחבלים לדין", קובע פ' בפסקנות.
בשיחה עם פ', שמעולם לא נחשף בפני התקשורת וביקש שלא לחשוף את שמו, ניכרת ההתרגשות והניסיון לברור מילים. למרות הניסיון הרב בחקירות מורכבות וקשות, דבר לא הכין את היחידה לטבח המזעזע שאירוע בבית משפחת פוגל בשנת 2011. כשפ' מדבר על אותו הטבח, ניכר שהאירוע מוסיף לזעזע אותו גם ארבע שנים אחרי. כשהוא משחזר את המראות הקשים שראה בטבח משפחת פוגל, דמעות עומדות בעינייו. "הייתה שם שחיטה", הוא קובע, וחושף לראשונה כיצד הצליחה המשטרה להגיע לרוצח חכים עוואד דרך ה-DNA של אימו.
"אני זוכר את הישיבה הראשונה עם ראש החטיבה אחרי הרצח. חשבנו, מה אנחנו עושים? איך נמצא את החשודים?", מתאר פ'. "התחלנו לעבוד על הראיות הפורנזיות בבית". הוא מסביר:" כשאתה מבצע פשע, אתה משאיר את החותם שלך בזירה וגם מוציא איתך החוצה ממצאים - וזה מה שקרה באיתמר". על ייחודיות הזירה באיתמר שחזר פ': "הזירה הייתה מאוד קשה והייתי בהרבה זירות אבל שם הזירה הייתה עוד יותר קשה כי היה מדובר בילדים. אבל גם כשאתה מגיע לזירה כזו אתה צריך לתפקד, להיות קר".
אנשיו של פ' היו צריכים לעבוד מהר כדי לאתר את החשודים ברצח המזעזע. "ידעו שהם מהכפר עוורתא, משם שלשם העקבות הובילו אותנו. נכנסו לאיזשהו קצב; קודם ניסינו לאתר את אמצע הרצח. כוחות הביטחון הביאו אלינו המון ממצאים מהזירה ולכן היינו צריכים להתמודד עם ריבוי מוצגים. כמו מטבח שלם, לדוגמא". הוא מסביר ומוסיף: "נכנסו לכפר כמה פעמים, עשינו חיפושים בבתים יחד עם כוחות מיוחדים ולאט לאט התחלנו לסגור את המעגל".
הבעיה הראשונה עלתה עם מעצרו של החשוד המרכזי. "לא יכולנו לקשור אותו ספציפית לרצח", שחזר פ', "מה שהשלים את התמונה היה איתור ממצא פורנזי שיצא מהזירה". מעבדות הזיהוי הצליחו לאתר DNA של אם החשוד בממצא מהזירה, מה שהוביל לסברה לפיה כשעוואד יצא מביתו לבצע את הפיגוע, הוא לקח עמו חפץ - שהתגלה כגדיל בד - אותו הוא שכח נתיב המילוט מבית פוגל. "על הגדיל מצאנו את ה-DNA של הקורבנות. ידענו שזה זה, ידענו שהעצור בידיים שלנו. עכשיו לחוקרי השב"כ ולנו היה קל יותר להוציא ממנו הודאה. בשחזור המחבל כבר הודה בפה מלא והסביר את צעדיו".
מנעו פגיעה פיזית במחבל מצד השוטרים
במהלך ימי השחזור בטבח באיתמר, חששו חוקרי היחידה לחייו של המחבל בעיקר מצד של השוטרים ופחות מצד האזרחים. הם היו טעונים מאוד כלפיו משום שנהג לצחוק ולחייך בכל הזדמנות שניתנה לו בחקירה. "כשאתה מגיע לשחזור, אתה צריך להגן גם על אחד כזה", אומר בצער פ' וחושף פן נוסף בתפקידו. "האדם הזה, חלאה, שחזר לרצוח תינוקת כי הוא שמע את הבכי שלה. לא פשוט לשבת מולו. ברור לך שהוא לוקח את זה לכיוונים של 'כמה שהוא גיבור', איזה מעשה גבורה הוא עשה. אבל כשאתה מגיע לזירה, אתה מגיע קר. אתה מנטרל את הרגשות שלך כי אתה גם צריך להגן עליו. לא אחת נאלצנו למנוע פגיעה פיזית כי זיהו שזה הוא. השוטרים הם בני אדם בכל זאת. לכן, היינו צריכים להגן עליו במעטפת של צוות יס"מ".
היחידה, שעובדת יד ביד עם השב"כ, מונה שישה צוותים מרכזיים. היא כפופה למחוז ש"י (יהודה ושומרון) במשטרה ופועלת החל משנת 2007 במתכונת משותפת עם השב"כ שבמסגרתה, ארבעה מצוותי היחידה יושבים בתוך מתקני שירות הביטחון. למעשה, שוטרי היחידה מוזנים מודיעינית מאנשי השירות בכל הקשור לחקירות הרגישות ביותר במדינה.
לפי נתוני היחידה, 2,065 מתוך 3,164 מהעצורים של השב"כ בשנת 2014 טופלו באופן בלעדי על ידי שוטרי יחידת הפח"ע. שני הגופים יחידת הפח"ע והשב"כ הביאו לגיבוש יותר מ-2,400 כתבי אישום בשנה שעברה. כ-59 חקירות ביטחוניות סבוכות נפתרו על ידי היחידה בשנת 2014, בהן חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח. היחידה גם לקחה חלק פעיל בפרסום חוות הדעת שקשרה בין יידוי האבנים לעבר רכב בני משפחת ביטון, לתאונה הקשה שבה נפצעה אדל הפעוטה. "חקירה ראייתית של פיגועים, מעשי חבלה והתארגנות טרור של מפגעים מתחומי יהודה ושומרון נגד מטרות ויעדים ישראליים באזור יהודה ושומרון ובתחומי הקו הירוק בשטח מדינת ישראל", נכתב בתיאור ייעוד היחידה.
"יש חקירה, ואנחנו מובילים אותה מבחינה ראייתית במקביל לשב"כ", חושף פ' ומשחזר את חקירת רצח שריה עופר בברוש הבקעה באוקטובר 2013. "הסיפור התחיל מטלפון. ברגע שקיבלנו את ההודעה על הרצח נבדק מידע לפיו, שבועיים לפני כן, התלונן שריה על מכונית שאספה מודיעין אחריו. הדיווח המשטרתי הועבר לשב"כ ואנשיו ביצעו את הפעולות שלהם. במקביל, אנחנו ביצענו חקירה שלמה. למשל, בדקנו מצלמות בציר 90, וחיפשנו בגדים שהותירו החשודים בנתיב המילוט".
פ' חושף כיצד אנשיו בדקו חצי שנה אחורה אם אירעו פריצות נוספות ביישוב ברוש הבקעה. טביעות האצבע הובילו לתושבים מחברון ואחת מהן תאמה את בן דודם של הרוצחים. "זו החקירה שניהלנו במקביל לשב"כ, זה לא תחום אחריותו. הוא זה שמייצר את תמונת המודיעין ומפעיל את המקורות שלו ואנחנו מנצלים את האמצעים שלנו כדי לבסס את החקירה מבחינה ראייתית".
כאמור, היחידה גם הייתה גורם מכריע בקשירת הקצוות לחשיפת המחבלים שחטפו ורצחו את שלושת הנערים. "תחילה, בדקנו את ההודאה לקו 100", מספר פ'. "למרות הרעשים ברקע, שמענו שיש יריות באוטו. התחלנו לעבוד ובאותו יום שישי נסענו לאתר את ה-DNA של הקורבנות ברכב השרוף. ברכב היו גם פלאפונים וחפצים של הנערים ועל סמך DNA שדגמנו מהמשפחה, רצינו לבדוק אם הם חיים או לא", מתאר פ'. בסופו של דבר גילו חוקרי היחידה מאיפה הגיע הרכב. "מדובר במכונית שנגנבה מצור הדסה. ביצענו חקירה משלימה לחוליה של הרכב שעבדה באזור וגנבה את הרכב, וחיברנו אותו לידי המרצחים. בעצם חיזקנו את הראיות וקשרנו את החשוד לרכב".
על אף חשיבות ממצאי היחידה, פ' מתלונן כי הקרדיט ניתן לרוב לאנשי השב"כ ולא לאנשיו. הוא מספר על מקרה שבו מחבל מתאבד שהיה בדרך לירושלים לבצע פיגוע, נתפס בזכות חקירה שפתח קודם חוקר שלו. מקרה נוסף שסיכלה היחידה הייתה במקרה שבו נתפסה חוליה שרצתה לבצע פיגוע באצטדיון טדי. "מדובר במודיעין משטרתי נטו, וחקירה שלנו נטו. אני לא לוקח את כל הקרדיט משב"כ, אבל מי שביצע אז את החקירה הייתה היחידה שלנו בלבד".
"יש אינתיפאדה שקטה ומתמשכת"
בשבועות האחרונים, מסבירים ביחידה, ישנה עלייה מפחידה באירועי פעילות חבלנית עוינת ספונטנית. פ' בטוח שלא מדובר בהתארגנות ספונטנית, וששריפת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא תרמה לכך. מעבר לכך, לדבריו, יש אינתיפאדה שקטה מתמשכת שנמדדת ב"פיקים". "שמעתי שהצבא מכנה את הפיגועים הספונטניים כפיגועי אווירה. לפני שנתיים היו מחבלים שהגיעו למחסומים וביצעו פיגועים שכונו 'מתנפצי המחסומים'. אני לא קורא לזה פיגועי אווירה. זה פח"ע ספונטני, זה לא ג'יהאד איסלאמי, לא חמאס, גם אם הוא אומר בחקירה שהוא מזדהה עם החמאס, הוא עדיין לא חמאסניק. אותם אנשים מחליטים לעשות מעשה, אם זה פיגועי דריסה או פיגועי דקירה".
אפשר לכנות אותם מפגעים בודדים?
"למרביתם אין שיוך ארגוני. הם קמים בבוקר ומחליטים נגיד בעקבות רצח התינוק ואביו בדומא. הייתה תקופה שנערות באו ודקרו, למה?", תוהה לעצמו פ', "כי רצו לחתן אותן. אלו פיגועים ספונטניים.
זה עדיין לא אינתיפאדה, אני לא סופר אינתיפאדות. זה לא שם, אנחנו לא בתקופת 2001-2003. אני חושב שאנחנו בתהליך אינתיפאדה מתמשך. היו לנו פיקים של דריסת חיילים, פיקים של מטעני צינור".
מדבריו משתמע כי ההצהרות על דאעש מעבר לגבול היו נמהרות מדי. "לא יודע עד כמה יש ארגון כזה בארץ. התעסקנו בחקירות של אנשים מארגונים ג'יהדיסטים סלפיסטיים שהזדהו כתומכי דאעש, אבל אין ארגון מסודר". הנושא שמטריד את היחידה יותר מאשר התארגנות דאעש בישראל הם אותם מחבלים ששוחררו במסגרת עסקת שליט. ביחידה זיהו דפוס חוזר של שיבה לפיגועים על ידי משוחררי העסקה, בעיקר לאחר החטיפה של שלושת הנערים. "אחרי חטיפת שלושת הנערים, היחידה טיפלה בחודש יוני בכ-500 עצורים בחודש", טוען פ'.