נושאים חמים

למה משכיחים את ברל כצנלסון

מי שנחשב לדברי בן גוריון ל"מורה הדור, המצפון והפה", נשכח והושכח. זו שכחה מכוונת ויזומה של המייצג, למה? כי היא נכונה מדי, הומנית מדי ומאד לא נוחה לשיח הגזעני והמתלהם המוכתב על ידי חלק ניכר "ממחוקיקנו"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
ברל כנצלסון ב-1934 (צילום מסך , וויקיפדיה, זולטן קלוגר)
ברל כצנלסון (צילום: וויקיפדיה, זולטן קלוגר)

השם ברל כצנלסון שבימים אלה מציינים 71 שנה לפטירתו אינו אומר דבר, למרבית הציבור. זולת שם של בית ספר או רחוב ראשי. כצנלסון, מהבולטים ביותר בדור מבשרי ומקימי המדינה, האידיאולוג ואיש המעשה בה' הידיעה של תנועת העבודה, מי שנחשב – לדברי בן גוריון – "מורה הדור, מאיר הדורות הבאים, המח, המצפון והפה" – מזמן נשכח והושכח. השכחה אינה שכחה טבעית, זו שכחה מכוונת ויזומה של המייצג המובהק של אידיאה שמזמן נרמסה ונשחטה. למה? כי היא נכונה מדי, הומנית מדי ומאד לא נוחה לשיח הגזעני והמתלהם המוכתב על ידי חלק ניכר "ממחוקיקנו".

כצנלסון שם את כיבוד האדם, בראש התורן של תפיסתו את ערכי תנועת העבודה: הציונות הקונסטרוקטיבית אותה הגה, ראתה במיזוג בין הערכים החברתיים של שוויון, צדק חברתי, חינוך לכל, דמוקרטיה, סובלנות ואי אלימות לבין לאומיות הבאה לידי ביטוי ביישוב הארץ ובבניית מפעלים כלכליים והתיישבות חקלאית שיעגנו ויבססו את המפעל הציוני – את השלם "הביטחוני-חברתי-כלכלי.

כצנלסון, האידאולוג הפרגמטי של תנועת העבודה, התנגד, גם הוא, התנגדות עקרונית לחלוקת הארץ, ראה בהתיישבות את הבסיס לקיומה של המדינה, אך בד בבד הבין שאין מנוס, אלא להתפשר כאילוץ קיומי. כלל הברזל שלו היה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".

הוא לא היה רק נאה דורש – הוא היה מגדולי היזמים שקמו לנו, ההסתדרות בנק הפועלים, קופת חולים , סולל בונה עם עובד, ו"דבר". והענק הזה, לא התמודד בשום פריימריז ולא נשא עיניו לכל שררה. ונניח ולא היו משכיחים את האיש ואת עמדותיו, כיצד היינו מביעים את עמדותיו:

יציאת חוצץ נגד ההתנהגות הגזענית, המפלה והפטרנליסטית של ישראלים רבים לקבוצות מופלות בתוכה, כגון: אזרחים ממוצא אתני שונה, הערבים, נשים, חברי הקהילה הלהט"בית, מהגרי עבודה ועוד. על פי תפיסתו של כצנלסון, בהתנהלות ובתרבות מדירה זו טמונה סכנה קיומית למפעל הציוני (וארשה לעצמי להוסיף, גדולה בהרבה מהאיום האירני). שמירה קנאית על עצמאות בית המשפט, תוך שמירה על הזכות החופשית והמוחלטת להבעת כל דעה, ובתנאי שאינה מסיתה לאלימות או לגזענות והדרה. ברור מאליו, שהריכוזיות במשק מנוגדת לכל תפיסה של צדק חלוקתי ויש לשמור על פערי שכר סבירים ובלתי ראוותניים.

בציבוריות הישראלית של ימינו, ישנם אלו ההולכים בדרך אותה התווה כצנלסון, אך חסר המגפון האידאולוגי המחובר לקרקע שילך לפני המחנה.

דוד בן גוריון (GettyImages)
אמר עליו שהוא: "מורה הדור, מאיר הדורות הבאים, המח, המצפון והפה". דוד בן גוריון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

קרן ברל כצנלסון אמונה על הנחלת מורשתו האידאית, כמו גם של שאר מנהיגי תנועת העבודה שהקניין הרוחני של רובם מצוי בארכיון תנועת העבודה ע"ש משה שרת המהווה את אחד מנדבכי הקרן. מטרתה של הקרן, היא בראש וראשונה, להניע את כולנו לחשיבה ערכית באשר היא.

המציאות, הינה, שהשיח הציבורי הופך לרדוד ושטוח, ובהעדר עומק מחשבה האלימות המילולית ובעקבותיה האלימות הפיזית הופכים לחזון נפרץ, והמשיחיות הופכת תחליף להתמודדות אמיצה עם המציאות המורכבת.
בכוונתנו לעצור את הסחף.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.