"מס הכנסה הכריח אותי לשלם כופר בגלל שאח שלי הוא מנכ"ל בנק הפועלים", כך טען בבית המשפט אשר קינן, אחיו של ציון קינן, במסגרת ערעור שהגיש שביסודו עסקת תיווך שביצע ואשר בגינה קיבל דמי תיווך בסך יותר ממיליון שקלים, כשלטענתו הוא שילם לטובת העסקה עמלות למתווכי משנה, שאותן יש לנכות מהכנסתו החייבת בגין העסקה. פקיד השומה טען מנגד כי מדובר בהוצאות פיקטיביות, שנועדו להקטין את הכנסתו.
אשר קינן הנו טכנאי מיזוג אוויר במקצועו, המחזיק גם ברישיון תיווך במקרקעין. בדוח רווח והפסד שהגיש לשנת המס 2005, דיווח על הכנסה נוספת בגין מתן שירותי תיווך בסך 1,222,636 שקלים. דמי התיווך שעליהם דיווח המערער מתייחסים לעסקה שנערכה בין חברת DHL ישראל לבין איירפורט סיטי - החברה בבעלותו של קובי מימון, שבגדרה שכרה DHL שטחי מסחר מאיירפורט סיטי לתקופה בת עשר שנים, כך על פי הטענה.
קינן טען כי עסקת התיווך האמורה נעשתה בעזרתם של שני גורמים נוספים; ערן כהן, מנהל ב. קשת מדיה בע"מ וטל גולדשטיין, מנהל אזימוט הנדסת חשמל 2003 בע"מ, שתבעו נתח מדמי התיווך שקיבל. על פי גרסתו, לאחר הליך בוררות מול כהן הוא שילם לקשת מדיה סך 586,254 שקלים, ולאחר ניהול משא ומתן עם גולדשטיין, שילם לאזימוט 265,000 שקלים. לפיכך, בדוח רווח והפסד שהגיש לשנת המס 2005, ביקש אשר קינן להתיר בניכוי את ההוצאות ששילם, לטענתו, למתווכי המשנה, בסך 851,254 שקלים, וזאת בהתאם לחשבוניות שהציג.
פקיד השומה בדק את ההוצאות שעליהן דיווח אשר קינן והגיע למסקנה כי מדובר בהוצאות פיקטיביות, וכי בגין החשבוניות כלל לא ניתן כל שירות וממילא לא שולם דבר. במישור הפלילי, הוטל עליו כופר כספי בגין השימוש בחשבוניות פיקטיביות ודרישת ההוצאות שלא כדין, וזאת במקום נקיטה בהליכים פליליים. במישור האזרחי, תיאם פקיד השומה את הוצאותיו והוסיף להכנסה החייבת מעסק את הסכומים הנקובים בחשבוניות, בסך 851,254 שקלים, כך שהכנסתו החייבת של המערער לשנת 2005 נקבעה על סך 1,173,262 שקלים.
אשר קינן ערער על החלטת פקיד השומה וטען כי עסקת התיווך לא הייתה באה לעולם ללא מעורבותם של מתווכי המשנה. לטענת המדינה, במהלך הליכי השומה הוא לא הציג כל ראיה כי התקבלו שירותים ממתווכי המשנה וכי ההוצאות שדרש בניכוי אכן שולמו למתווכי המשנה.
הנימוק החדש של קינן התייחס לשיוכו המשפחתי
התגלגלות האירועים מעלה כמה שאלות, כאשר הראשונה שבהן קשורה בעבודה שאשר קינן טען בבית המשפט: "הוצאתי את רישיון התיווך בגלל העסקה. לא יכולתי לעשות את העסקה אם לא הייתי מוציא רישיון תיווך". לעומת זאת בתצהירו כתב כי פנה לעסוק בתיווך עקב הידרדרות במצבו הבריאותי, הוציא רישיון תיווך, ורק אז פנה לחסרים שיסייעו בידו בתחום. כמו כן, בכל העסקה לא היה הסכם חתום בין אף אחד מהצדדים וגם בהסכם השכירות בין מימון ל-HDL לא נכתב מי המתווך.
אחד מקבלני המשנה, גולדשטיין, אף אמר כי מעולם לא היה שותף של קינן: "הוא ביקש ממני להוציא את החשבונית בכדי לנפח הוצאות אצלו, זאת האמת שהייתה, ואני הסכמתי לעשות את זה רק מבחינה כלכלית. אשר שילם את המע"מ עבור החשבונית והוא הבטיח לתת לי עוד 50,000 שקל עבור החשבונית, ועד היום הוא לא שילם לי על החשבונית הזו". לדבריו, "בגלל שמבחינה כלכלית הייתי 'על הפנים' הסכמתי. הוא ביקש את [החשבונית] כי הוא רוצה הוצאות ואז שאלתי אותו אם הוא עשה עסקה והוא ענה לי בגמגום".
אלא שההפתעה הגדולה הגיעה כאשר בבית המשפט נשאל קינן מדוע חתם על הסדר הכופר. לטענתו, עשה כך משום שהובטח לו כי לא יפתח נגדו כל הליך פלילי או אזרחי. הוא הביא נימוקים נוספים בהמשך, אולם בדיון קדם משפט שהתקיים בספטמבר 2013 עלה פתאום נימוק חדש לעניין החתימה על הסדר הכופר: הפעם טען שעשה כן היות שאחיו הוא דמות מוכרת ולא רצה להביכו. בחקירתו הנגדית אמר: "הוא [החוקר במס הכנסה) איים עלי במעצר. הוא אמר אם לא - אקח אותך למעצר, פרסום, בגלל שאח שלי הוא מנכ"ל בנק הפועלים, אז הם חגגו על זה, זה היה אחד מהשיקולים".
"אני דוחה גם את טענת המערער, שלפיה הסכם הכופר נחתם בעקבות לחץ לא לגיטימי של אנשי חקירות מס הכנסה, או בתמורה להבטחה לפיה לא ינוהל נגדו ולו הליך אזרחי", כתבה השופטת מיכל אגמון גונן שדחתה את הערעור כולו.
מדוברות רשות המיסים נמסר בתגובה: "הכופר נדרש ושולם במסגרת הליך פלילי מה שלא מבטל את החבות במס בהליך האזרחי ובכל מקרה זה הליך שמתבצע לבקשת החייב".
עורך דינו של אשר קינן, אושרי בסיל, אמר היום: "אנחנו נלמד את פסק הדין ונשקול צעדינו בהמשך".