"אנחנו מנצחים את דאעש כי אנחנו לא מפחדים למות למען החופש"

צפו בריאיון עם העיתונאי הנריקה צימרמן, שליווה את כוחות הפשמרגה הכורדיים

מעט אחרי שאבו בכר אל-בגדאדי הכריז על הקמת חליפות אסלאמית, הוכו הכורדים בעיראק במהלך מתקפה הנרחבת של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש). לוחמי הארגון הקיצוני ניצלו את המפלה של כוחות הביטחון של עיראק בערים שונות ברחבי המדינה, בהן העיר השנייה בגודלה מוסול, ושעטו צפונה, לעבר חבל כורדיסטן האוטונומי והעשיר בנפט.

בהמשך, דאעש כבש את העיר סינג'אר, שנמצאת ממערב למוסול, וטבח במאות יזידים, כורדים המאמינים בדת מזרח-תיכונית עתיקה ונחשבים בעיניי הארגון הסוני לכופרים. אלפים נוספים נסו להרים הסמוכים ותפסו מחסה והכורדים זעקו לסיוע בינלאומי לנוכח החשש הממשי מפני השמדה. רק כך הם הצליחו לעורר את תשומת לבו של המערב, שנותר עד אז אדיש למה שהתרחש במדינה שכה רצה לשכוח ממנה. לוחמי דאעש, שהידפקו על ארביל, בירת החבל, נהדפו עם תחילת ההפצצות האוויריות באוגוסט אשתקד, שסימלו את שובה של ארצות הברית למזרח הפרוע.

מצבם של הכורדים החל להתייצב ומיליציית הפשמרגה, שמשמשת מעין צבא סדיר לחבל האוטונומי, הוכיחה יכולות קרב מרשימות כששחררה מידי "המדינה האיסלאמית" יותר מ-25 אלף קמ"ר של שטח תוך פחות משנה. יתרה מכך, הכורדים ניצלו את המומנטום והרחיבו את שטחי האוטונומיה שלהם גם לטריטוריות שנויות במחלוקת עם בגדאד, כמו העיר כירכוכ. הם אף החלו לסלק ממנה את סממני הערביות שלה ופתחו בתהליך של "כורדיזציה".

על אף שאפשר לזקוף חלק מההצלחה של הפשמרגה לחיפוי האווירי שהמיליציה מקבלת מצד הקואליציה בהובלת ארצות הברית, הממשל המרכזי של עיראק - שמקבל סיוע דומה - לא רשם הישגים דומים בשנה האחרונה. בגדאד אמנם השתלטה מחדש על העיר תיכרית במהלך האביב האחרון וטיהרה את כיסי דאעש הסמוכים לעיר הבירה, אך כוחותיה ניגפו בידי כוחות דאעש בעיר רמאדי בחודש מאי. בירת מחוז אנבאר, הגדול ביותר מבין מחוזותיה של עיראק, נפלה לידי "המדינה האיסלאמית" בתום שנה של קרבות. נסיגתם החפוזה של החיילים העיראקים עוררה זעם בוושינגטון, כששר ההגנה אשטון קרטר אף טען כי "הם פשוט לא רצו להילחם", על אף שנהנו מיתרון מספרי ואיכותי.

אותו קרטר הגיע בשבוע שעבר לביקור פתע בכורדיסטן, שם פגש את נשיא החבל מסעוד ברזאני. ברזאני, שעומד בראש החבל מאז הפך ליחידה אוטונומית ב-2005, מפעיל לחצים כבדים על וושינגטון כדי שזו תעביר ציוד צבאי ישירות לכוחותיו, אך ממשלו של ברק אובמה מסרב לכך בשלב זה. במסגרת החוק האמריקני, ניתן להעביר כלי נשק וסיוע צבאי אחר רק למדינות מוכרות ולא לחבלי ארץ או למחוזות אוטונומיים. "הפשמרגה היא המודל למה שאנחנו מנסים לבנות בעיראק ויום אחד בסוריה", שיבח קרטר את הכוחות הכורדיים, אך אלו עדיין נאלצים להסתמך על רצונה הטוב של הממשלה בבגדאד, שמקבלת את הסיוע מהאמריקנים ואמורה להעבירו לידיהם.

עם זאת, לראש הממשלה חיידר אל-עבאדי, שהחליף לפני כשנה את נורי אל-מאליכי השנוא, יש סיבות טובות לעכב את משלוחי הנשק. בראזני הצהיר פעמים רבות שאנשיו לא יילחמו עבור האחדות של עיראק וכי הוא שואף להקים מדינה עצמאית. המנהיג הוותיק, שעומד בראש המפלגה הכורדית דמוקרטית מאז 1979, כבר שבע קרבות מול הממשל המרכזי בבגדאד. אחרי הדיכוי הרצחני בשנות שלטונו של הדיקטטור סדאם חוסיין, הצליחו הכורדים בעיראק להרים את ראשם עם תום מלחמת המפרץ ולזכות במרוצת השנים באוטונומיה נרחבת הרבה יותר.

"הכורדים בעיראק הצליחו במאבק נגד 'המדינה האיסלאמית' במקום שבו צבא עיראק על כל הנשק החדיש וגודלו נכשל כישלון חרוץ תודות לכמה גורמים", הסבירה לוואלה!NEWS פרופ' עפרה בנג'ו, מומחית לעיראק ולכורדים מאוניברסיטת תל אביב. בין היתר, זקפה זאת פרופ' בנג'ו ל"הקמת תשתית מדינתית על פני שני עשורים, בשילוב עם רוח לחימה שהכורדים הוכיחו במשך שנים ארוכות ועורף איתן ופטריוטי". לדבריה, השתלטותם המהירה של הכורדים על אזורים עתירי נפט אחרי כיבוש מוסול בידי דאעש גם העצימה אותם כלכלית. בנוסף לכך, טוענת פרופ' בנג'ו, הכורדים בעיראק הצליחו "להשיג את תמיכת העולם תודות למדיניות פרו-מערבית, להתרחקות מאסלאם פוליטי ומתינות יחסית".

עתה, כשיותר מאלף לוחמים ולוחמות קיפחו את חייהם במאבק חסר הרחמים בדאעש, ברזאני לא מתכוון לוותר. כאן, למעשה, טמונה הבעיה עבור ארצות הברית: תמיכה נוספת בכורדים תגדיל את תאבונם למדינה עצמאית ולהתנתקות מעיראק, בניגוד להלך הרוח בוושינגטון, שסבורה כי הפתרון למשבר הוא מדינה פדרלית אחת, שבה לכורדים יש ישות אוטונומית עם זכויות רבות. מנגד, הכורדים בעיראק, ונשיא החבל בראשם, רואים בהתפוררות הנוכחית של המדינה הזדמנות פז לקבל את שמגיע לעמם – מדינה עצמאית ודמוקרטית.

מעט אחרי שהכורדים בעיראק החלו להתאושש מהמכות שספגו מדאעש, אחיהם בסוריה עמדו בפתחו של משבר דומה. כשהם מנצלים את הכאוס בסוריה ואת התחמושת הרבה שנפלה בידיהם בעיראק, הסתערו כוחות "המדינה האיסלאמית" בחודש ספטמבר שעבר על צפון סוריה וכבשו במהירות עשרות כפרים כורדיים ואחרים באזור. המטרה של דאעש הייתה העיר האסטרטגית כובאני שעל גבול טורקיה, שכיבושה היה יוצר רצף טריטוריאלי משמעותי בין חלקי "המדינה האיסלאמית". עשרות אלפים נמלטו מאזורי הקרבות ולוחמי דאעש כיתרו את העיר ותקפו אותה ללא רחמים באמצעות טנקים, תותחים ורקטות.

חרף הנחיתות בשדה הקרב, "יחידות ההגנה של העם" (YPG), המיליציה הכורדית הגדולה ביותר בסוריה, סירבה להיכנע. הלוחמים המקומיים, שבשורותיהם נשים רבות, התבצרו ברחובות כובאני החרבה עם ציוד צבאי דליל והמתינו לסיוע בינלאומי, שאכן הגיע ב-22 בספטמבר. בדומה למה שהתרחש בעיראק, סביר להניח שללא עזרתם של כלי הטיס הזרים, המשמשים מעין חיל אוויר עבור הכורדים, כובאני הייתה נכבשת על ידי אלפי הלוחמים שהזרים דאעש לאזור. אולם נחישותם של המקומיים, שהסתייעו גם בלוחמי אופוזיציה סוריים מתונים ובאחיהם מהפשמרגה ומהמחתרת הכורדית בטורקיה (PKK), הכריעה לבסוף את הכף. בינואר השנה נהדפו לוחמי דאעש מהעיר ומאז הכורדים המשיכו להתקדם ביתר שאת.

"הצלחנו לנצח בזכות אומץ הלב של לוחמינו", אמר לוואלה!NEWS אידריס נאסן, בכיר בממשל הכורדי בסוריה. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ניצלו הכורדים את הוואקום שנוצר עם נסיגת כוחות אסד מחלקים נרחבים במדינה והקימו חד-צדדית ממשל אוטונומי ב"רחובה" – מערב "כורדיסטן הגדולה", שכוללת באופן תיאורטי גם חלקים מדרום-מזרח טורקיה (צפון כורדיסטן), אזורים במערב איראן (מזרח כורדיסטן) ואת החבל האוטונומי שבצפון עיראק, שמהווה למעשה את דרומה של היישות הלאומית שמעולם לא הפכה למדינה עצמאית. "הלוחמים שלנו מאמינים במה שהם נלחמים עבורו – דמוקרטיה וחופש – ולכן הם לא מפחדים למות. הם נלחמים מניצחון לניצחון", הוסיף נאסן, שמשמש סגן שר החוץ של קנטון כובאני, אחד משלושת המחוזות המרכיבים את "רחובה".

עם סיום הקרב בכובאני, לוחמי ה-YPG פנו מזרחה, לכיוון קנטון ג'זירה, שחופף לשטחים ממחוז אל-חסכה. הם רשמו התקדמות מרשימה בליווי תקיפות אינטנסיביות של הקואליציה הבינלאומית, ובתחילת החודש שעבר עלה בידם ליצור רצף טריטוריאלי בין שני הקנטונים כשהניסו את לוחמי דאעש מעיירת הגבול תל אבייד. הייתה זו אחת המכות הקשות ביותר שספג הארגון מאז הכריז על הקמת החליפות, מאחר שהעיירה שימשה עבורו מקור אספקה חיוני, דרכו זרמו אלפי המתנדבים מכל רחבי העולם והצטרפו לשורות דאעש. גם כלי נשק ונפט שנמכר בשוק השחור הגיעו דרך העיר. הכורדים לא עצרו גם הפעם ופנו דרומה, לעבר "בירת המדינה האיסלאמית" בא-רקה, ושחררו בסיס חיוני הסמוך לעיירה עין עיסא. אמש נמשכה המגמה כשהארגון הסוני הקיצוני נסוג מהעיירה סרין שבמחוז חאלב, ממנה שילח דאעש את אנשיו לתקוף מטרות כורדיות באזור.

אחד ההבדלים הבולטים בין הכורדים לבין דאעש הוא היחס כלפי נשים. בעוד שהארגון הקיצוני רומס את מעמדן של הנשים ומשעבד אותן בשטחים שבהם הוא שולט על בסיס חוקי השריעה, בקרב הכורדים הן נהנות משוויון זכויות מלא – אחת מראשי כורדיסטן הסורית היא אישה (אסיה עבדאללה) ובשורות ה-YPG משרתות לוחמות רבות, שלהן תפקיד משמעותי בהישגים שרשמו נגד המדינה האסלאמית. "יש להן תפקיד גדול במלחמה נגד דאעש והן נהנות מזכויותיהן הטבעיות בתור החלק השני של החברה", הסביר נאסן. "בצורה הזאת כל הקהילה עובדת יחד וכך אנחנו משתמשים בכל הכוח שלנו נגד דאעש כחברה מאוחדת. נשים לא פחות חזקות מגברים, זאת החברה שמחלישה אותן כאשר היא לא מאמינה בהן".

על אף שבשנה האחרונה עברו הכורדים בסוריה ובעיראק חוויות דומות, חזונם ליום שאחרי המלחמה עם דאעש שונה. בניגוד לברזאני וחבריו, מדגיש נאסן: "אנחנו מקימים ממשל אוטונומי ודמוקרטי, שמקבל את כולם, ללא הבדל של דת, לאום או גזע. אנחנו לא מעוניינים במדינה עצמאית. אם נקים מדינה עצמאית באזור הרב-לאומי, דתי ותרבותי שלנו, לא נהיה טובים יותר מהמשטרים הקיימים כיום בסוריה ובטורקיה".

לא בכדי הוא ציין את משטרו של רג'פ טייפ ארדואן. אם לא די בהתמודדות עם דאעש, בזמן האחרון נשמעים דיווחים לפיהם אנקרה מתכננת לפלוש לצפון סוריה, כשהנשיא כבר הבהיר שלא יאפשר למדינה כורדית לקום בגבולו הדרומי. בכירי הממשלה באנקרה חוששים מכך שההצלחה המסחררת של ה-YPG תשפיע על שאיפותיה של המחתרת הכורדית הפועלת בארצם ובימים האחרונים שבו הצדדים להתכתש אחרי שלוש שנים של הפסקת אש. אתמול אף דווח כי טנקים טורקים הפגיזו את הכפר רוז מראר שבצפון סוריה הנמצא בשליטת הכורדים, אך ראש הממשלה אחמט דאווטולו הכחיש זאת.

כך או כך, המבצע הצבאי שבו פתחה טורקיה הן נגד דאעש והן נגד המחתרת הכורדית PKK, שמסייעת לכורדים בסוריה, מסבך עוד יותר את עתיד העם שמפוזר במזרח התיכון ומתגורר במדינות שסועות ומפולגות. לנאסן ברור מה הן כוונותיו של ארדואן. "טורקיה כעוסה מאוד על התקדמותם של הכורדים ב'רחובה' ומהניצחון הגדול של ה-HDP (המפלגה הפרו-כורדית בטורקיה, שבבחירות האחרונות הצליחה לראשונה להיכנס לפרלמנט)", אמר. לטענתו, טורקיה מנצלת את ההסכם שגיבשה עם ארצות הברית לפיו יותר לחיל האוויר האמריקני להשתמש בבסיסים במדינה כחלק מהמאבק בדאעש, "במטרה לפגוע בכורדים גם בטורקיה וגם ב'רחובה' ולהרוס את התקדמות ה-YPG ואת תוצאות הבחירות".

נסאן אף הכחיש את הטענות שהעלה ארדואן בתקופה האחרונה, שלפיהן ה-YPG מבצעת טיהור אתני באזורים ששחררה מידי דאעש ומסלקת מהם אוכלוסיות טורקמניות וערביות. הוא סבור כי הנשיא, שמפלגת הפיתוח והצדק (AKP) שלו ספגה מכה קשה בבחירות האחרונות, מייצר מתיחות ביטחונית כדי לגרוף הון פוליטי. "הם יוצרים פרובוקציות, אבל עלינו לעשות כל שביכולתנו להימנע מלעזור להם להשיג את יעדיהם", סיכם נסאן.

אז כיצד ייתכן שדווקא הכורדים, שנאנקו במשך עשרות שנים תחת יד הברזל של משטרים עריציים, הם הכוח שמגלה את העליונות המרשימה ביותר נגד "המדינה האיסלאמית"? ייתכן שההסבר נובע מכך שבניגוד לאוכלוסיות אחרות באזור, להם יש מטרה אמתית להילחם עבורה – חופש. בעוד שחלקים לא מבוטלים מקרב הסונים בשתי המדינות מתנגדים לדאעש, הם חוששים לא פחות מהרוב השיעי בעיראק או סולדים מהמיעוט העלוואי שניהל את סוריה מאז ראשיתה. לעומתם, הכורדים מתייחסים לעימות כמלחמת אין ברירה, שסיום מוצלח שלה עשוי להטות סוף סוף את ההיסטוריה לטובתם.