נושאים חמים

לא לתת לתנועת החרם פרסום חינם

היום תציין תנועת ה-BDS עשור להקמתה. תחילה, לא ממש התייחסו אליה, אך היום מדברים עליה רבות. במקום לחגוג את הצלחת התנועה, בואו נחגוג הצלחות ישראליות. זה ענין של גישה: האם נגדיר את עצמנו לעולם או שניתן למחרימנו להגדיר אותנו?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
הפגנה חרם על ישראל מול הפרלמנט הנורבגי (ShutterStock)
תנועת החרם בנורבגיה (צילום: ShutterStock)

היום תנועת ה-BDS נגד ישראל תציין עשור להקמתה. התנועה נוסדה באופן רשמי ב-9 ליולי, 2005, בקריאה פומבית של "נציגי החברה האזרחית הפלסטינית" לחרם נגד ישראל, משיכת השקעות והפעלת סנקציות נגד ישראל עד שתפעל על פי החוק הבינלאומי ועקרונות זכויות האדם האוניברסליים. התנועה קיבלה מאז חיים משלה, אין ארגון מטריה שמכתיב אסטרטגיה וטקטיקה, ולאורך השנים הצטרפו באופן רשמי לחרם עשרות ומאות ארגונים, רובם קטנים, לא מוכרים ונטולי משמעות והשפעה בינלאומית, אם כי בשנים האחרונות ישנם ארגונים, אמנים ומוסדות בעלי שם שהצטרפו לחרם.

תחילה, לא ממש התייחסו לתנועה, אך במרוצת השנים יהדות התפוצות, בעיקר בארה"ב, החלה לחשוש מהשפעותיה ולהגיב באופן פומבי לכל הישג, גדול כקטן, של התנועה. ומה בישראל? לא יותר מדי. ברמה התקשורתית, כמות הפרסומים על תנועת החרם ותומכיה, כגון רוג'ר ווטרס ואחרים, הייתה יחסית דלה.

עד לפני כחודש וחצי כאשר ידה הארוכה של החרם הגיעה לפיפ"א וג'יבריל רג'וב דרש להרחיק את נבחרת ישראל מהארגון. מאז אותו יום – כל ישראלי כמעט יודע על החרם. לקח פחות מחודש כדי להאיר את עיניו שיש חרם נגד ישראל, ועכשיו הישראלים לא מניחים לזה. כל אמירה שלא במקומה – אנטישמים! כל החלטה, אנו מאמינים שמקורה בדה לגיטימציה של ישראל.

מובילי החרם מביטים בחגיגה התקשורתית סביב הנושא ומחייכים חיוך רחב. ברמה העובדתית, יש לומר, אחרי עשר שנות פעילות, הם היו צריכים לבצע בדק בית ולבדוק מה לא עבד, מפני שהצלחות משמעותיות אין להם. למעט הצלחה מתגברת לחרם האקדמי, והפעילות הענפה של התנועה בקמפוסים, אי אפשר לומר, אובייקטיבית, כי התנועה השיגה את מטרותיה. אך מבחינה תקשורתית, ב-9 ביולי 2015, הם יכולים להיות מרוצים מאד. השיח עבר ממכתבים מודאגים של יהודים בארה"ב לניו יורק טיימס, לשיח היום בכל העיתונות הישראלית, ואת זה תנועת ה-BDS יכולה לרשום כהצלחה.


אז למה שניתן להם להתענג מכך שנעשה עבורם את העבודה? במקום לחגוג עשור להצלחת התנועה, בואו נחגוג עשור להצלחות ישראליות. מפני שהיו הרבה. הרבה מאד. קשה לנו, הישראלים, לפרגן לעצמנו לעיתים, אך בין בחירות לבחירות, תקציב שלא עובר למתווה גז מדאיג, טייקונים שנופלים ורכבת קלה שתמרמר לנו את החיים, קרו וקורים דברים. וכדאי לשים לב אליהם, להעלות אותם על נס, ולא לתת לתנועת החרם פרסום חינם.

רוג'ר ווטרס (אימג'בנק, Gettyimages , Karl Walter)
אחד מתומכי bds. רוג'ר ווטרס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages. Karl Walter)

ניקח לדוגמא את ההסכם המדהים בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל להקמת הקמפוס של קורנל בניו יורק. ומה עם מכירת וייז לגוגל במיליארד דולר, או רכישת ישקר ע"י וורן באפט, פרסי הנובל שישראלים זכו בהם בעשור האחרון, או פריצות הדרך הרפואיות ומדעיות שהיו? איך בקלות שכחנו את צבא ההגנה לישראל מקים בית יולדות שדה בהייטי מיד אחרי רעידת האדמה שם? שאדריכל ישראלי נבחר לעצב את אחד המבנים החשובים של העשור האחרון – האנדרטה לזכר הנספים באסון התאומים? את מדליות הזהב של הספורטאים שלנו במגוון תחומים שאין כל סיבה שישראל הקטנה תצלח בהם (התעמלות אמנותית, חתירה פראלימפית, שחייה, ג'ודו, קרטה)? שעל כל אמן שלא מוכן להגיע לישראל עקב החרם ישנם עשרות שכן לאורך השנים, וישראל כיום נחשבת לתחנה חשובה בטור עולמי של אמנים בסדר גודל של מדונה, ג'סטין טימברלייק ומיק ג'אגר?


אם רוצים לציין משהו, בואו נציין את היתרונות היחסיים של ישראל בעשור האחרון ונעלה להם, ולא לתנועת החרם נגד ישראל, את המודעות. זה ענין של גישה: האם נגדיר את עצמנו לעולם ונציג להם מי אנחנו ומה יש לנו להציע, או שניתן למחרימנו להגדיר אותנו?


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.