הרמטכ"ל מינה צוות לבחינת האופציה הצבאית מול איראן

(צפו בריאיון עם אפרים קם, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי)

בכירים במערכת הביטחון מאמינים כי האופציה הצבאית נגד איראן היא זו שהובילה את המערב להטיל סנקציות כבדות משקל על טהראן, אשר בזכותן התייצב משטר האייתוללות לשולחן המשא ומתן על פרויקט הגרעין. אך השיחות הארוכות, שמגיעות בימים אלה לנקודת הכרעה בווינה, הובילו את הממשל האמריקני לנקוט עמדה שונה. לאחר שהבחינו בוושינגטון כי האופציה הצבאית מפריעה להקמת קואליציה רחבה לטיפול בסוגיית הגרעין, יצאו בכירי הבית הלבן למסע מתוקשר היטב בו הצהירו בפומבי כי האופציה הצבאית עשויה במקרה הטוב לעכב לזמן קצר את פרויקט הגרעין האיראני. זה היה ניסיון משמעותי למקד את תשומת הלב באפיק הדיפלומטי ולהמעיט בערכן של כל האופציות האחרות.

הקולות נשמעו היטב גם בישראל. בשנים האחרונות טענו גורמים בכירים שפרשו מצה"ל, כי תקיפה באיראן מחייבת דיונים מעמיקים. תקיפה, הם טענו, לא מחסלת אידאולוגיה קיצונית ובוודאי לא מעלימה ידע מדעי וטכנולוגי שנצבר עם השנים. במקרה הטוב, יכולת צבאית אמינה מסייעת לקדם סנקציות כבדות משקל שעשויות לחנוק את הפרויקט, לפגוע קשות במוטיבציה של המשטר ובכך לדחות אותו בכמה שנים טובות, מבלי לירות קליע בודד.

לצד טיעון זה, גם שיקולים מבצעיים הטילו צל על האפשרות להוציא לפועל מתקפה צבאית. שר הביטחון לשעבר אהוד ברק דיבר לקראת תום תפקידו כי חלון ההזדמנויות שהיה לישראל לתקוף באיראן הצטמצם משמעותית. דבריו הטילו צל כבד על אפקטיביות האופציה הצבאית באותה עת. בשילוב עם הלחץ האמריקני, התחוור הצורך לבחון מחדש את האפקטיביות והרלוונטיות של האופציה הצבאית. האם ממשלת נתניהו מסוגלת להורות על תקיפה ביום שאחרי ההסכם, בניגוד לאינטרסים של בת הברית החשובה ביותר של ישראל? האם האפשרות של תקיפה צבאית באירן עודנה קיימת?

לוואלה!NEWS נודע מפי גורם זר כי הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, מינה לאחרונה את סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, לעמוד בראש צוות שיבחון את סוגיית האופציה הצבאית על משמעויותיה בראי היום שאחרי חתימה על הסכם עם איראן. המינוי מבטא את הרוח שנושבת מתוך מערכת הביטחון וצה"ל, כשגורם ביטחוני בכיר אף רמז כי אם יהיה הסכם עם איראן יהיה נכון לקיים הערכת מצב ולבדוק את האופציה הצבאית.

בריאיון שהעניק שר הביטחון משה בוגי יעלון לוואלה!NEWS באוקטובר 2014 הוא נשאל מדוע אינו מזכיר את האופציה הצבאית הישראלית. ניתן היה להעריך כי אולי גם הוא מאמין שערכה של תקיפה שכזו ירד פלאים. יעלון מיהר להשיב: "קבענו קו אדום. ראש הממשלה אפילו הציג אותו בעצרת הכללית של האו"ם ועובדה שהאיראנים נזהרים מלחצות אותו". במילים אחרות אמר יעלון כי אם ישראל לא תעמיד אופציה צבאית רצינית עשויים האיראנים להתפתות לגרד את הקו האדום ולהגדיל את היקף כמות האורניום המועשר, ואולי מעבר לכך. גם היום טוענים גורמים בסביבתו הקרובה של שר הביטחון יעלון כי יש להציג אופציה צבאית חזקה ואמינה נגד פרויקט הגרעין האיראני ולכם גם נדרשת המשך השקעת התקציב.

כבר יותר מ-15 שנים נערך צה"ל לתקיפה אפשרית באיראן בעלות של מיליארדי שקלים. ההשקעה המשמעותית מתחלקת בעיקר בין חיל האוויר ואגף המודיעין. תקציב הביטחון נתון לביקורת והתכנית הרב שנתית של צה"ל מתקרבת לנקודת הכרעה. בשילוב עם מסקנות ועדת לוקר וההצבעה על תקציב לשנת 2016, לא ניתן יהיה להתעלם מהצורך לקצץ היכן שאפשר. לעומת זאת, חומרת האיום האיראני יכול לשמש גם כמנוף שיסייע דווקא לקבל תוספת תקציבית. גורם מדיני התייחס לפרדוקס הזה בשבוע שעבר. לדבריו, רמטכ"ל בעשור האחרון שהסתייג מתקיפה באיראן ביקש תקציבים נוספים עבור האופציה הצבאית ואחד מחברי הקבינט השיב לו: "המוטיבציה שלך לקבל משאבים עבור האופציה הצבאית לא תואמת את רמת האמון שלך באופציה הצבאית".

בסביבתו הקרובה של שר הביטחון משה יעלון דחו ניסיון לכווץ את האופציה או את אמינותה "אין כל שינוי בכל מה שקשור לאופציה צבאית", אמר גורם ביטחוני בכיר אחר. "הנחת העבודה שלנו היא שאיראן כל הזמן משקרת, מעבר לעובדה שהיא מממנת ומכוונת טרור במזרח התיכון. היא האויב הכי מר שיש לנו היום למרות שאין לנו גבול פיזי איתה ואסור לנו להשהות כל סוג של מוכנות נגדה. בסוף אנחנו לא מאמינים לאיראן. לא מאמינים שהפרויקט ייעצר. לכן האופציה תישאר. קל להוריד מוכנות, קשה להחזיר אותה. צריך להיות ערוכים גם ליום שבו ישראל תצטרך לקבל החלטות לבד. אם יתברר שהם פורצים את המעטפת בניגוד להסכם? ואם איראן תרד לעומק מתחת לאדמה? ואם יחשפו אתרים חדשים? נחכה שארה"ב תטפל בהם? עליך להכין את עצמך לכל המעגלים. לא רק לעזה וללבנון. אופציה צבאית עולה כסף אבל ככל שחולף הזמן אתה ערוך טוב יותר לביצוע המשימה".

שר הביטחון יעלון שב ומצהיר כי "כל מקום שבן אנוש יודע להגן עליו, בן אנוש אחר יודע לפרוץ אותו". וכשיעלון נשאל לאחרונה על האפשרות שישראל תממש את האופציה הצבאית ביום שאחרי הסכם הוא השיב, "לא אלמן ישראל". אופציה צבאית כוללת תקיפה מדויקת של חיל האוויר אך מצריכה גם מודיעין, תכנון, רכש אמצעי לחימה, חימוש מדויק ואימונים אינטנסיביים במעטפת רחבה מאוד. המדיניות של שר הביטחון דורשת הצגת אופציה צבאית אמינה שתאפשר לצה"ל להשתמש ביכולות מגוונות בטווחים רחוקים.

הרמטכ"ל הנוכחי מכיר היטב את תכניות האופציה הצבאית בעיקר מהתקופה בה היה ראש אגף המבצעים במטה הכללי אך גם מכהונתו כסגן הרמטכ"ל. גורמים בכירים במטה הכללי הדגישו לאחרונה כי לא מדובר בלוחמה פסיכולוגית, אלא במאמץ רציני מאוד להכין תשובה עם כל היכולות שבידי צה"ל. כך למשל נערכה ישראל לאפשרות שהאיראנים יגיבו בשיגור מאות טילים ארוכי טווח באמצעות מערך ההגנה האקטיבית הכולל את כיפת ברזל, פטריוט, חץ, ובעתיד גם מערכת שרביט קסמים.

מידת הרצינות יעידו גם אימונים מגוונים שמבצע חיל האוויר הישראלי, לא רק בשמי מדינת ישראל אלא בעיקר עם צבאות זרים. גורמים רשמיים בצה"ל מסרבים להתייחס בכל צורה לרמת המוכנות של לתקיפה באיראן. אך ניתוח קצר של התרגיל שקיים חיל האוויר הישראלי לפני חודשיים עם חיל האוויר היווני מעלה כמה תובנות על מידת המוכנות והיקף האימונים.

בתרגיל הרחב מאוד ביוון השתתפו כמאה אנשי צוות אוויר. עשרות צוותי אוויר מכל טייסות הסופה של צה"ל. התרגיל שהוגדר כחריג כבהיקפו היווה אימון מערכתי, בלילה וביום, באזורים לא מוכרים לטייסי חיל האוויר הישראלי, ששילבו בו זמנית תקיפות וקרבות אוויר בהיקף של עשרות מטוסים. חשובה לא פחות היא העובדה שהצבא היווני מפעיל מערכות הגנה אוויריות מסוג S-300 מהמתקדמות בעולם, שנמכרו על ידי רוסיה לצבא האיראני אך טרם נמסרו בלחץ מדינות המערב. ההכנות נמשכות.