מחסור כבד בבוחני נהיגה: "אסיע נגמ"ש לפני שאקבל רישיון"

שקד, תלמידת כיתה י"ב מחיפה, תתגייס לצה"ל בעוד שלושה שבועות. לצד ההתרגשות לקראת מסיבת הסיום שתסמל את תום לימודיה בתיכון והמעבר לשירות צבאי, היא חשה תסכול על כך שטרם הספיקה לעמוד במשימה חשובה שהציבה לעצמה: לקבל רישיון נהיגה.

לפני כמה שבועות מורה הנהיגה של שקד ביקש להגיש אותה ל"טסט", אולם רשימת ההמתנה הארוכה מנעה ממנה עד כה לגשת למבחן. "אני חוששת שלא אספיק לעשות טסט עד הגיוס", אמרה. "זה מרגיז ומתסכל אותי". שקד מתארת מצב שבו נמצאים רבים מבני גילה. מצוקת מבחני הנהיגה המעשיים נמשכת כבר כמה שנים בשל מחסור בבוחנים. העלייה במספר התלמידים רק מעמיקה את המשבר.

עוד בוואלה!NEWS:
מת מפצעיו החקלאי שהותקף בשפלה; נבדק אם הרקע לאומני
האסון בחתונה: מהנדס הבטיחות ומנהל התפעול של האולם נעצרו
הח"כ האתיופי היחיד התנגד להקמת ועדה לבדיקת טענות בני העדה

שלמה יוספסברג, תושב הקריות ומורה לנהיגה מזה 36 שנה, פנה אתמול (שלישי) במכתב לשר התחבורה ישראל כץ והעלה את טענותיו למה שהגדיר "סחבת נוראית ובלתי נסבלת וזמן המתנה ארוך ולא הגיוני". לטענתו, מצבת הבוחנים בישראל עומדת על 160, אך בפועל עובדים כ-120 בלבד. אלה אמורים לתת מענה לכ-100 אלף תלמידי נהיגה. כלומר, היחס הוא בוחן לכל 830 תלמידים. לדברי יוספסברג כל בוחן עורך בין 260-300 טסטים בחודש, כך שתלמיד מגיע לטסט אחת לשלושה חודשים.

יוספסברג מוסיף ומסביר כי התקן של 160 בוחנים היה נכון לעבר. בינתיים האוכלוסייה בישראל גדלה ולכן בהתאם לכך יש להגדיל את התקן. מצב של 120 בוחנים בפועל הוא נמוך משמעותית מהצורך הקיים. הוא מדגיש כי בוחן נהיגה יוצר רווח תפעולי של כ-2,000 שקל ליום, ויוצא שהמדינה אינה מפסידה כסף, אלא אף מרוויחה מעבודתם. על פי הנתונים שבידיו של יוספסברג, אחוז ההצלחה בטסטים באזור הצפון עומד על 22%, מה שמבהיר עד כמה נחוץ הצורך בהוספת בוחנים כדי לקצר את זמן ההמתנה.

השלכה נוספת של זמן ההמתנה הממושך בין הטסטים באה לידי ביטוי בהוצאות הכספיות הנוספות שמוטלות על התלמידים. מאחר שכושר הנהיגה נפגע במהלך תקופת ההמתנה, על התלמיד נכפה לבצע שיעורים נוספים. "מדובר בהוצאה משמעותית שלא תכננתי כשהתחלתי את לימודי הנהיגה", הסבירה שקד. מי שידו אינה משגת לממן שיעורים נוספים עלול להיקלע למעגל המתנה גדול יותר: חוסר המוכנות שנכפה עליו בתקופת ההמתנה הממושכת מקטין את הסיכוי שלו לעבור את הטסט בהצלחה וכעת עליו להמתין שוב שלושה חודשים נוספים, וחוזר חלילה.

נבו, נער מעמק יזרעאל שמתגייס לשירות קרבי בעוד חודש
מזדהה עם תחושת התסכול נוכח המציאות שאליה נקלע. הוא נכשל בטסט הראשון שלו וכעת עליו להמתין כשלושה חודשים לטסט הבא, כשיהיה עסוק בטירונות מפרכת. "מתי אוכל לקחת עוד שיעורים ולעשות טסט?", הוא שואל. "בסופי השבוע הקצרים שבהם אצא הביתה מהטירונות? זה ממש מרגיז. עד לפני כמה שנים זמן ההמתנה בין טסטים עמד על שבועיים-שלושה. המצב היום לא נורמלי להתנהלות של מדינה מתוקנת". גם נבו עסוק במחשבות על ההוצאה הכספית שתיכפה עליו בשל הצורך לרענן את כושר הנהיגה. "כל שיעור עולה 150 שקל. בחודשי הטירונות השכר הוא כ-400 שקל לחודש. זו הוצאה גבוהה מדי עבורי", אמר בתסכול וציין כי "יכול להיות שאני אסיע נגמ"ש עוד לפני שיהיה לי רישיון לנהוג במכונית פרטית. זה אבסורד".

לדברי יוספסברג מציאות זו גם גורמת למתחים רבים בין המורה לתלמיד. לא אחת, התלמיד סבור שהמורה לא מעוניין לשלוח אותו לטסט כדי להרוויח כסף נוסף על ידי כך שהוא ממשיך לקחת שיעורים. כך נוצר יחס של חשדנות וחוסר אמון, בעוד שלמורה אין שליטה על הקצאת הטסטים.

ועדת הכלכלה של הכנסת צפויה להתכנס בשבוע הבא על מנת לדון בסוגיה של מחסור בבוחני נהיגה. ייתכן שההחלטה להעלות את הנושא לסדר היום מושפעת מהפגנתם של 200 תלמידים ומורי נהיגה בחיפה בעניין לפני כשבועיים. אולם לפי שעה, נדמה כי מעבר לשעה קצרה של שחרור הכעס – מחאתם לא מניבה פירות.

שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ התייחס הבוקר לסוגיה בוועידת ישראל לתחבורה. "לא ייתכן שתלמידים יחכו חודשים למבחן מעשי ולכן אנחנו יוצאים לדרך של הפרטה", אמר. "אני הטלתי את המשימה על מנכ"ל המשרד. הצעירים בישראל לא יכולים להמתין כל כך הרבה זמן גם כי ההכשרה שלהם נשחקת וגם כי הם מתגייסים לצה"ל".