(צפו בריאיון עם סוזי בן-ברוך, מומחית לנוער בסיכון)
נטע (שם בדוי), בת 17 ממרכז הארץ, כבר לא יכולה לחכות לאלכוהול ולבילויים. היא תסיים השבוע את כיתה י"א ותצא לחופשת הקיץ, והיא כבר לא יכולה לחכות. "י"א זו השנה הכי קשה אז אני כבר ממש רוצה שיתחיל החופש הגדול. זה אומר שבעה ימים בשבוע, שבע מסיבות שונות - קרחנות. מלא מוזיקה, אלכוהול, נגיעות קצת, להכיר חברים חדשים, להשתחרר ולהיות 'בראש טוב'. יש בסך הכול חודשיים וזה כלום לעומת כל המסיבות שיש. אני והחברות כבר במצב שאנחנו לא יודעות לאן ללכת קודם", היא אומרת.
ההורים והמורים יכולים להמשיך להתווכח על קיצור חופשת הקיץ כמה שירצו. בדיוק בעוד יומיים ייצאו כ-700 אלף תלמידי החטיבות העליונות לפגרה שתימשך גם השנה תשעה שבועות. לצד תלמידים שמתייחסים אל החופש כהזדמנות לנקות את הראש בים, או בחו"ל, יש גם כאלה שהחופש הגדול דוחף למחוזות מסוכנים ובעייתיים. משוחררים ממסגרות ומאחריות, מה אתם באמת יודעים על מה שעושים הילדים שלכם בימי החופש הארוכים?
אדיר (שם בדוי), בן 17 מצפון הארץ, לא יכול לחכות לסיום שנת הלימודים. "אני וכל החבר'ה כבר חמים אש לצאת לבלות בתל אביב במסיבות ובמועדונים. בא לי לצאת עם החברים לשתות, לחגוג ולהפציץ במסיבות כל הקיץ, כמה שרק אפשר. השיא שלי הוא 16 כוסות וודקה בבת אחת, ועוד יש מקום לשיפור", הוא אומר בחיוך. לאדיר ולחבריו יש נוהל קבוע. "בכל פעם שאני והחבר'ה יוצאים למסיבות, אנחנו נפגשים לפני ומתדלקים את עצמנו כדי שנבוא כבר בראש טוב. אנחנו קונים לפחות שני בקבוקי וודקה, מורידים אותם חמישה חבר'ה ואז באים למסיבה משוחררים ומבסוטים מהחיים. אם אנחנו יוצאים למסיבות חוף אז אנחנו שותים רק בירות. אנחנו פותחים את הערב ב-22:00 בלילה וחוזרים רק לקראת 5:00 לפנות בוקר הביתה".
אדיר נחשף לאחרונה למסיבות טבע ומתכנן לבלות את הקיץ בכמה שיותר מהן. "מסיבות טבע זה כבר ליגה אחרת. המסיבה האחרונה הייתה בשבועות באזור עמק חפר. אני ועוד שבעה חברים טובים נסענו והיה מטורף. שתינו כמו מטורפים, לא דפקנו חשבון לאף אחד ולמזלנו הכרנו את האנשים הנכונים שמכרו לנו חומר בכדורים שדפק לנו את הראש. היינו שם יומיים, רקדנו כמו משוגעים וחזרנו מפורקים הביתה".
מנהג "התדלוק" נפוץ מאוד. בגן מאיר בתל אביב. יושבים שלושה בני נוער מבת-ים שיסיימו את לימודיהם בסוף השבוע. מכונסים על ספסל מבודד, הם מוציאים את בקבוקי השתייה החריפה שקנו בפיצוציה סמוכה ומספרים כי הגיעו לפארק בשביל ל"תדלק" את עצמם באלכוהול בדרך למועדון תל אביבי. "מסיבות של חבר'ה צעירים לא משהו. אנחנו הולכים למסיבות של בני 21+ ומכניסים אותנו, לא כל כך מסתכלים. אם נכנסת כבר למועדון הזה פעם אחת אז לא בודקים תעודת זהות. במסיבות משתחררים. יש בנות, אלכוהול, ריקודים. כל מי שמתחת ל-18 הולך ושותה בחוץ, ואז נכנס בראש טוב, בדיוק כמו שאנחנו", הם מספרים. אחד מהם מוסיף כי השגרה ממתנת את צריכת האלכוהול והסיגריות שלו. "ביום יום אני כמעט ולא מעשן. אולי שתי סיגריות לפני העבודה וזהו. לפני מסיבה אין דבר כזה, אני לא יכול לא לעשן או לשתות לפני מסיבה". בחופש הגדול, השגרה נוכחת פחות והמסגרת נחלשת.
"היעדר מסגרת והיעדר פיקוח הורי בחופש הגדול משפיעים לרוב לרעה על בני הנוער", מסבירה דלית בלונדר-רון, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית. "גיל הנעורים הוא גיל מבלבל, בו הנערים והנערות כבר אינם ילדים אבל עדיין אינם בוגרים ולכן, השאלה עד כמה לפקח עליהם הופכת למורכבת במיוחד. המטרה הרגשית המרכזית של גיל ההתבגרות היא בנית זהות עצמית נפרדת למתבגר. כדי לעשות זאת, המתבגרים מתריסים על ידי התנהגותם שהם שונים מהוריהם ומהציפיות שלהם. לכן, נמצא בני נוער בחופש שאינם עושים דברים 'ראויים' בעיני ההורים, אלא חיים בלילה וישנים ביום, שותים ולעיתים מתנהגים בצורה חסרת אחריות ומסוכנת".
למרות זאת, מסבירה בלונדר-רון, מצדיקה מידה של פריקת עול. "ההורים עסוקים. הם אינם חופש, והם מנסים לפקח בשלט רחוק. לרוב זה גורם לכעסים, שכן בני הנוער מצפים שיסמכו עליהם ויתנו להם מרחב פרטי. מצד שני, החלק במוח שמאפשר לנו להבין את ההשלכות של ההתנהגות מתפתח במלואו רק בגיל 25. חשוב מצד אחד לפקח על בני הנוער, ומצד שני, לעשות זאת בצורה שלוקחת בחשבון את ההיכרות שלנו עם הילד והידיעה כמה ניתן לסמוך עליו. כדאי גם לזכור שלגיטימי שבני נוער ינוחו ויפרקו קצת עול בסיום שנת הלימודים".
"הכול קיצוני יותר בחודשי הקיץ"
בעמותת "עלם" מצביעים על עליה בשימוש בסמי הפיצוציות, סמים בעלי השלכות הרסניות על הצעירים הבאות לידי ביטוי בין היתר באלימות ובהתפרצויות. רועי בן-מנחם, ראש תחום עבודת רחוב וניידות בעמותה מספר כי במהלך הקיץ מוכפלות התופעות עמן הוא מתמודד. "אנחנו נתקלים ביותר מקרי ונדליזם, אלימות, בריונות וצריכת אלכוהול מופרזת. יש בני נוער שפשוט משוטטים ברחובות ולא מוצאים את עצמם. אלה אותן התופעות המוכרות, אבל במהלך החופש הגדול הן נעשות קיצוניות יותר. יש הרבה מאוד חבר'ה צעירים שלא מצליחים להעסיק את עצמם. הם משועממים והזמן הרב שהם שוהים ברחובות ובחיכוך עם בני נוער אחרים מוביל לאלימות ולסיטואציות חריגות".
בן-מנחם, מצביע על תופעה ייחודית שמתרחשת רק בחודשי הקיץ: נדידת חבורות נערים מהפריפריה לערים מרכזיות. "מדובר בחבורות של נערים ונערות שנודדות לתל אביב, ירושלים, אילת ולערים גדולות. הם מגיעים למקומות האלו ובשלב מסוים הכסף אוזל והם נזרקים בכל מיני מקומות. זה מוביל לפעמים לקטטות ולאלימות. אלה חבר'ה מבולבלים, תלושים, שלא מוצאים את עצמם ובסך הכול זקוקים למעט עזרה ומסגרת".
נצ"מ בדימוס ד"ר סוזי בן-ברוך, לשעבר קצינת נוער ארצית במשטרת ישראל ומומחית לילדים ונוער בסיכון, מסבירה כי במהלך שנות כהונתה בתפקיד, נצפתה עלייה קבועה בפשיעת נוער במהלך חודשי הקיץ, בשיעור של כ-15-20%. "במהלך שנת הלימודים בני הנוער חולמים על החופש הגדול. גיל ההתבגרות הוא שלב שבו הם נוטלים סיכונים, מבחינתם החופש הנו מועד להגשמת כל חלומותיהם, כל הדברים שרצו לעשות במהלך השנה ולא הצליחו בשל לחץ לימודי. עובדתית, במהלך חודשי הקיץ יש יותר אלכוהול, ישנם יותר מקומות בילוי וישנם חופי ים שמזמינים את בני הנוער שמחפשים לשתות אלכוהול".
"במהלך שנות כהונתי בתפקיד ראינו עלייה מתמדת בחודשי הקיץ בעבירות אלימות וסחר בסמים כתוצאה מצריכת אלכוהול מופרזת", מסבירה בן-ברוך. "חברת הנוער מורכבת מ-80% בני נוער שנגררים אחר קבוצת השווים, 10% שמובילים את בני הנוער ועוד 10% שלא ישנו את דעתם ולא יגררו בשום מצב. בני הנוער נכנעים לקבוצת השווים ואם הקבוצה מובלת לכיוון של שתיית אלכוהול וצריכת סמים - כל בני הקבוצה יהיו שותפים למעשה".
חשוב לציין, כי אף שחופשת הקיץ מהווה גורם סיכון מסוים, רוב בני הנוער שומרי חוק. רבים מהם בוחרים לשמר מסגרת מסוימת ולהשקיע את מיטב זמנם בעבודה, בהתנדבות ובהשלמת בחינות בגרות במהלך חודשי הקיץ. בן-ברוך רואה בכך יתרון משמעותי בצמצום הפשיעה בקרב בני הנוער. "בעקבות המודעות לעבודת נוער בקיץ, בני נוער שמחליטים לצאת לעבוד במטרה לחסוך כסף למטרה כזו או אחרת מעסיקים את עצמם לא יהיו מעורבים בפשיעה".