וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

באווירה אינטימית, אך שמחה, נערך הפנינג הגאווה בבר אילן

לצלילי מוזיקה צוהלת, הציצו סקרנים סטודנטים דתיים בדפי המסרים של התא הגאה וביקרו בדוכן שהציג כיפות עם אמירות כמו "סובלנות" ו"אמונה". אחרי הסערה – אירוע הקהילה עבר בהצלחה: "ההפנינג עוד יתקיים במרכז הקמפוס"

צילום: אבי כהן, עריכה: אביתר חלימי

אחרי הסערה סביב סירובה של הנהלת אוניברסיטת בר אילן לציין את חודש הגאווה ברחבי הקמפוס, החל היום (ראשון) בצהריים הפנינג הגאווה בקול תרועה רמה, אולם מיעוט בולט של סטודנטים הגיע להתעניין במסרים של נציגי הקהילה הלהט"בית. בין המבקרים המעטים ניתן היה להבחין בסטודנטים חובשי כיפה ובסטודנטיות דתיות שהציצו לעבר שולחנות עמותות הקהילה הגאה. חלקם הודו שהרעש התקשורתי שנוצר סביב ההפנינג גרם להם לבוא לראות במה מדובר, או כפי שהגדיר זאת אחד הסטודנטים: "הכצעקתה".

האווירה במקום הייתה אינטימית אמנם, אך שמחה. תחושת ניצחון שרתה באוויר. האירוע התקיים במבואת בניין משפטים באוניברסיטה - חצי הישג לתא הגאה, שביקש לקיימו בשטח פתוח ולחלק חומרי הסברה על פעילותו. דגלי גאווה נתלו במקום והושמעה מוזיקה שמחה, שהזכירה במקצת את המוזיקה שהושמעה במצעד הגאווה בתל אביב ביום שישי האחרון. גם דובר האוניברסיטה, חיים זיסוביץ', הסתובב במקום והפגין סימפטיה כלפי חברי התא וכלפי באי ההפנינג.

עומר מכלוף, הפנינג גאווה באוניברסיטת בר אילן, 14 ביוני 2015. ראובן קסטרו
"בשביל דו-קיום צריך דו, וכל צד היה צריך לוותר". עומר מכלוף, ראש התא הגאה באוניברסיטה/ראובן קסטרו

"אני מאוד מרוצה ממה שאני רואה כאן היום", אמר עומר מכלוף, ראש התא הגאה באוניברסיטה. "בשביל דו-קיום צריך דו, וכל צד היה צריך לוותר. בסופו של דבר אנחנו הסכמנו למקם את האירוע במקום קצת פחות מרכזי והאוניברסיטה הסכימה להוריד את שאר הדרישות שלה". כששאלתי אותו האם הוא חושב שהתא התקבל בזרועות פתוחות ובהכלה אמיתית, הוא השיב: "אני חושב שבסופו של דבר כל מסע מתחיל בצעד אחד. לומר שזה החזון שלי - לא. החזון שלי הוא שההפנינג יתקיים במרכז הקמפוס. אבל גם לשם נגיע".

נדב שחור , מפעילי "חברותא", ארגון למען הומואים דתיים, הקים דוכן שבו הציג שרשרת עשויה מכיפות, עם אמירות כמו "תפילה", "סובלנות" ו"אמונה". "אני לא סטודנט. לקחתי יום חופש מהעבודה כי אני מבין את החשיבות של זה", אמר. "השאלה היא איך אנחנו מתקדמים מכאן הלאה וכיצד השונים מרגישים בנוח. אני מחוץ לארון, ונתקלתי בחיי בהערות פוגעניות אפילו בתל אביב. מישהו נכנס עם בירה למכונית, ראה אותי עם בן זוג ואמר לי: 'אתם לא יהודיים'. אישה חרדית בירושלים אמרה לנו 'איכס'. הקהילה הדתית חייבת להכיר את הקהילה הגאה והקהילה הגאה הדתית".

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
נדב ששחור, הפנינג גאווה באוניברסיטת בר אילן, 14 ביוני 2015. ראובן קסטרו
"הקהילה הדתית חייבת להכיר בקהילה הגאה" .נדב שחור , מפעילי "חברותא", ארגון למען הומואים דתיים/ראובן קסטרו

מיטל, סטודנטית לחשבונאות שנה ב', הגיעה בוכה להפנינג. "אח שלי מהקהילה. הוא אמנם לא חי בארץ אבל כל הסיפור הזה היה קשה לי. האוניברסיטה בעלת צביון דתי, אבל לא הייתה לי הרגשה שיש התנגדות פה כלפי התא הגאה".

"יש לי חברים מהקהילה ואני באופן אישי לא מתייחס לנטייה המינית שלהם", אמר ליאור, סטודנט שנה ב' למשפטים. "אני כבר שנתיים פה וחד-משמעית אין פה תחושה של עוינות כלפי סטודנטים גאים. אני לא יודע מאיפה הביאו את זה אבל זה ממש לא מייצג את הדעה של הסטודנטים הדתיים פה".

מאירה, סטודנטית דתייה לפסיכולוגיה שנה א', אמרה: "מצד אחד אין לי בעיה שיש פה הפנינג, אבל אולי יש אנשים שיפגעו. יש כאלה שמאוד כעסו שחוגגים את זה, אבל מבחינתי איש באמונתו יחיה".

גם ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) הגיעה היום לאוניברסיטה כדי לתמוך בחברי התא הגאה. "אני מאד שמחה שהאירוע מתקיים", הודתה. "האמירות היו מאוד מאכזבות. אנחנו ב-2015 ואין מקום להתבטאויות כאלו. האוניברסיטה היא מקום לכולם, וככזו היא צריכה לקבל את כולם".

המחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן: "כל סטודנט זכאי לחופש ביטוי"

במקביל, מעל ל-100 מרצים, אנשי סגל וסטודנטים לתארים שני ושלישי במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הוציאו גילוי דעת ובו הם מוחים על ההתמודדות של הנהלת האוניברסיטה עם הרצון של התא הגאה לקיים את אירועי גאווה. "התנהלות האוניברסיטה סביב הסוגיה, ההתבטאויות הקשות וההחלטה לקיים את האירוע במקום שאינו מרכזי בקמפוס - כל אלו חושפים עמדה בעייתית כלפי הקהילה הלהט"בית", כתבו החתומים על המכתב, ביניהם גם ראש המחלקה לפסיכולוגיה, פרופ' גיל דיזנדרוק . "לצערנו, עמדות כאלו עדיין רווחות בחברה ומהוות חלק ממארג הקשיים שעמם מתמודדים א/נשים להט"בים. מעל לכל, עמדת האוניברסיטה והתנהלותה משקפות סוגיה חמורה של פגיעה בכבוד האדם".

עוד נכתב כי "מבלי להקל ראש בקונפליקט הקיים בין הומוסקסואליות לבין ההלכה היהודית, אנו מאמינות כי כל סטודנט/ית באוניברסיטה זכאים לביטוי חופשי, להכרה ולנראות. צורך זה בולט במיוחד בבר אילן, בשל צביונה הדתי ואופייה המסורתי של האוניברסיטה, שבגינם סטודנטים/ות להט"בים, חילונים ודתיים, עשויים להרגיש לא בנוח עם זהותם ו/או עם נטייתם המינית". לטענת החתומים על המכתב, "הומוסקסואליות, כמו כל נטייה מינית אחרת, אינה ראויה לגינוי. כמו כן, בשנים האחרונות אנו חשופים ליותר ויותר ארגונים דתיים של להט"בים אשר נתמכים על ידי אנשי דת. לעומת זאת, דיכוי והדרה עלולים להסב נזק נפשי רב, ומחקרים רבים מעידים על הסיכון המוגבר של להט"בים לדיכאון ולאובדנות בשל אותו יחס פוגעני מצד הסביבה".

הפנינג גאווה באוניברסיטת בר אילן, 14 ביוני 2015. ראובן קסטרו
הפנינג גאווה באוניברסיטת בר אילן, 14 ביוני 2015/ראובן קסטרו

הסערה סביב אירועי הגאווה באוניברסיטה החלה ביום רביעי שעבר, לאחר שסטודנטים טענו כי הנהלת המוסד סירבה לאפשר לציין את שבוע הגאווה ברחבי הקמפוס. לטענתם, שהובאה לראשונה בגלי צה"ל, האירוע היחיד שמאשרת האוניברסיטה לקיים הוא פאנל סגור, שבו ישתתפו דוברים שונים כמו פסיכולוגים ורבנים, אשר "יוכלו להציע עזרה למשתתפים". יום לאחר מכן, הגיעו להסכמה ההנהלה ואגודת הלהט"ב, שלפיה יתקיים ההפנינג בפקולטה למשפטים.

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד:revital.blumenfeld@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully