בשעה שהכותרות בישראל עסקו אתמול (שלישי) פעם נוספת בתוצאות המסובכות של הבחירות ובהרכבת הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים את אחת הפגישות החשובות והמסקרנות ביותר שלו בעת האחרונה. פגישה שעשויה להיות לה השפעה דווקא על הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. בשקט ובהיעדר מצלמות, נתניהו אירח בלשכתו לשיחה ממושכת את מושל ויסקונסין, סקוט ווקר, שמסתמן כאחד המועמדים המובילים בקרב על הנהגת המפלגה הרפובליקנית.
נתניהו נוהג להיפגש כמעט עם כל סנאטור או מושל אמריקני שמגיע לביקור בישראל, כחלק מתפיסתו שאת מערכת היחסים עם ארצות הברית יש לנהל לעומק, ולא רק בשכבה העליונה. ברוב המקרים, למפגשים שלו עם גורמים אמריקנים בדרג הזה מתלווה תמיד הודעה חגיגית לעיתונות, עם תמונה משותפת והצהרה חזקה בנושא האיראני. ואולם, בניגוד לנוהג הקבוע, הפגישה אמש עם ווקר הסתיימה ללא כל הצהרה משותפת או אפילו הודעה לעיתונות. למעשה, ההודעה היחידה שהתפרסמה במהלך ביקורו של ווקר הייתה מטעם השר יובל שטייניץ, שתדרך את ווקר על עמדת ישראל בנושא האיראני וקיבל ממנו במתנה עניבה. ווקר, מצדו, הסתפק בפרסום תמונה שלו עם נתניהו בעמוד הטוויטר שלו (130 אלף עוקבים), והודה לראש הממשלה על האירוח.
לפני כמה חודשים, לשם השוואה, ביקר בישראל הסנאטור הרפובליקני לינדזי גראהם, שמתכנן גם הוא להתמודד לנשיאות מטעם הרפובליקנים. נתניהו ניצל את הפגישה עם גראהם כדי להודות לו על "מנהיגותו במאמץ למנוע מאיראן נשק גרעיני". מבחינה פורמרלית, ווקר וגראהם נמצאים במעמד זהה שניהם מנהלים קמפיין ברור לקראת הכרזה על התמודדות לנשיאות, אבל טרם הכריזו רשמית על כוונתם. שניהם הגיעו לישראל במטרה לזכות בחסדיהם של התורמים היהודים החשובים במפלגה הרפובליקנית, ובראשם חברו ותומכו של נתניהו, שלדון אדלסון.
גורם ישראלי אמר לוואלה! NEWS כי ההימנעות מפרסום הודעה לתקשורת על הפגישה עם ווקר, בניגוד להתנהלות במהלך ביקורו של גראהם, מקורה דווקא באורח האמריקני. ווקר, מסתבר, החליט למנוע לחלוטין כל סיקור תקשורתי של הביקור בישראל, שאותו הוא הגדיר מראש כ"ביקור הקשבה". אף כלי תקשורת אמריקני לא הורשה להצטרף אליו לנסיעה, והוא נמנע לחלוטין גם מריאיונות לתקשורת הישראלית. עם זאת, לא ברור אם במסגרת המדיניות הזו, ווקר אכן ביקש גם מהצד הישראלי לא לפרסם הודעה לתקשורת לאחר הפגישה.
ווקר הוא אחד המועמדים הצעירים ביותר בקבוצת המועמדים הרפובליקנית, ובתור מושל של מדינה במערב-התיכון של ארצות הברית, הוא חסר כל ניסיון במדיניות חוץ וביטחון. הקמפיין שלו צפוי להתמקד בסוגיות כלכליות ובעימותים שניהל עם האיגודים המקצועיים בוויסקונסין, אבל חשוב לו לפתח במקביל גם רקורד ציבורי בתחום הבינלאומי. כחלק מהניסיון לבלוט בתחום הזה, ווקר כבר הבטיח בקולו כי אם ייבחר לנשיא, הדבר הראשון שיעשה יהיה לפרוש מהסכם הגרעין המתגבש בין איראן למעצמות, ולפעול לכך שגם שאר המעצמות יתנערו ממנו. לא ברור עד כמה ההבטחה הזו ניתנת למימוש, אבל היא בוודאי מצאה חן באוזני אדלסון ותורמים אחרים הקרובים לעמדותיו.
לווקר יש היסטוריה מעניינת עם אדלסון. בסוף שנות ה-90, כפוליטיקאי צעיר בוויסקונסין, הוא פרסם קריאה פומבית לאסור לחלוטין על תרומות למועמדים פוליטיים מטעם תעשיית ההימורים. זאת, לאחר שתמיכתם הכספית של בעלי קזינו סייעה למועמדים דמוקרטים לנצח בכמה מערכות בחירות פנים-מדינתיות. אלא שב-2012, כאשר הוא התמודד על תפקיד המושל, הוא קיבל תרומה של לא פחות מרבע מיליון דולר מטעם אדלסון. גם ב-2014, כאשר התמודד פעם נוספת על התפקיד, ווקר זכה לקבל מהאדלסונים תרומה צנועה יותר של כ-20 אלף דולר.
עם זאת, התרומות הללו אינן מבטיחות לווקר את תמיכתו הנדיבה של אדלסון גם בסיבוב הנוכחי. ההערכות בארצות הברית הן שאדלסון נוטה יותר לתמוך באחד המועמדים האחרים, כגון הסנאטור הצעיר מפלורידה, מארקו רוביו, הסנאטור הוותיק לינדזי גראהם, או איש תנועת "מסיבת התה", הסנאטור טד קרוז. עבור ווקר, הביקור בישראל הנו ניסיון להישאר בתמונת המירוץ.
תוך כדי הביקור, לצד הפגישה עם נתניהו, הוא ערך "פגישות הקשבה" ממושכות גם עם כמה מיריביו הפוליטיים, כגון השר נפתלי בנט, שהעניק לווקר מטבע עתיק מתקופת בית שני, ויו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, שסיפר לווקר על הקשר בין סבו לבין הנשיא פרנקלין רוזוולט. מבחינה ממלכתית, אין כל פסול בכך שמועמד לנשיאות המבקר בישראל יפגוש לצד ראש הממשלה גם פוליטיקאים בכירים אחרים. נתניהו נוהג להיפגש עם יריביו הפוליטיים של אובמה בכל ביקור שהוא עורך בארצות הברית, כפי שנהגו לעשות גם ראשי ממשלה אחרים לפניו. זה טיבה של מערכת היחסים הישראלית-אמריקנית. עם זאת, לא בטוח שהאנשים שווקר מחפש כעת את תמיכתם, יראו את הפגישות הללו באור דומה.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il