דיוויד קמרון לא היה מתנגד, כנראה, לקפוץ בחזרה ל-1992. קמפיין הבחירות שניהלה אז המפלגה השמרנית לא הצליח לסחוף את המצביעים הבריטים, והלייבור, בהנהגת ניל קינוק, טיפסה ביציבות בסקרים, אחרי שנים ארוכות בשממה הפוליטית. בליל הבחירות, המדגמים הראשונים בערוצי הטלוויזיה העניקו לה את הרוב בפרלמנט: מהפך.
אלא שתוצאות האמת ניפצו את התחזיות. לאט לאט התברר שדווקא ג'ון מייג'ור הוביל את השמרנים לרוב עצום - ולממשלה רביעית ברצף; בהנהגתו, זכו השמרנים ליותר קולות ממה שקיבלה כל מפלגה במדינה במשך ארבעים שנה.
23 שנים חלפו מאז קמפיין הבחירות ההוא, שבו דיוויד קמרון עבד כיועץ פוליטי וככותב נאומים לג'ון מייג'ור. לא בטוח שהיום הוא יצליח לשחזר את אותו נס שמיימי, שהכה בתדהמה את הסוקרים בליל יום חמישי של השבוע, וגרם ל"סאן", הצהובון של רופרט מרדוק, להשתולל משמחה עם שורת כותרות רברבניות.
המפלגה השמרנית של היום היא אינה המפלגה השמרנית של 1992, שהתחילה את מערכת הבחירות בעמדה חזקה בהרבה. למעשה, קמרון מגיע לבחירות היום כשמפלגתו אינה מחזיקה אפילו ברוב המושבים בפרלמנט. גם חלק מהם היא עלולה לאבד היום.
קמרון ניצב הפעם בתחרות קשה בהרבה: יריבו, מנהיג הלייבור אד מיליבנד, ניהל קמפיין ראוי, ושרד השמצות והתעללויות מצד העיתונות הבריטית, שהתעקשה להציג את תמונותיו הגרועות ביותר מפרק כריך בייקון בתקריב אימתני, למשל - ומנגד הצניעה את כשליו של ראש הממשלה המכהן.
הפעם זו גם שעתן הגדולה של המפלגות הקטנות, שסחפו המוני מצביעים ונגסו בכוחן של שתי השחקניות הגדולות בזירה. השמרנים איבדו מצביעים רבים למפלגת העצמאות (UKIP) הפופוליסטית, שמתנגדת להגירה ומתעבת את האיחוד האירופי, אך גם 11% תמיכה לא צפויים להניב לה יותר ממושב אחד בפרלמנט. לא ברור כמה ממצביעיה "יחזרו הביתה" ברגע האחרון כדי לחזק את מפלגתו של קמרון. הלייבור צפויים לדמם עשרות מושבים לטובת המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP), שמשאל העם שנערך בחודש ספטמבר הזניק את הרגש הלאומי, ומיצב את מנהיגתם, ניקולה סטרג'ן, בעמדת כוח חסרת תקדים.
כדי להמשיך לכהונה שנייה בראשות הממשלה, מסתמן שיהיה על קמרון להקים קואליציה עם שתי מפלגות לפחות, אולי אף יותר, ובראשן, המפלגה הליברל-דמוקרטית של ניק קלג, שמאמצים של הרגע האחרון נועדו להציל את מושבו בפרלמנט.
כל זאת, כמובן, בהנחה שקמרון אכן יקים את הממשלה הבאה, תרחיש המבוסס על התחזיות ולפיהן הוא יזכה לרוב סביר של מושבים בפרלמנט. ממשלה חלופית, בראשות מיליבנד, תיאלץ להישען על תמיכת המפלגה הסקוטית השואפת לקיים משאל עם נוסף על עצמאות סקוטלנד, וכנראה לצרף לקואליציה גם את מפלגת הירוקים.
בבריטניה לא מצפים שהבחירות יסתיימו בהכרעה ברורה. הסקרים האחרונים, שהתפרסמו אתמול בלילה, הצביעו על שווייון מוחלט בין שתי המפלגות בקרב נשאלים ברחבי המדינה, ואותתו על התאוששות קלה בקרב הלייבור.
עם זאת, הבחירות לא נקבעות בסקרים הארציים, אלא בכל אחד מ-650 מחוזות הבחירה ברחבי בריטניה. שיטת הבחירה, בסגנון "המנצח לוקח הכל", מעודדת "הצבעה טקטית" ושינויים רבים של הרגע האחרון, באופן המקשה לחזות את תוצאות הבחירות עד לרגע האחרון.
בעוד שניתן לטעון שסוג כזה של הצבעה מעוות את העיקרון הדמוקרטי, הצהובון "דיילי מייל" מעודד אותה בפה מלא: בכותרתו הראשית הבוקר, מורה העיתון לקוראים: "ודאו שאתם משתמשים במדריך ההצבעה הטקטית שלנו, כדי ש'אד האדום' יישאר בחוץ".
הבחירות הנערכות היום בבריטניה הן כה צמודות ובלתי ניתנות לחיזוי, עד שאפילו הבי-בי-סי פרסם מדריך שאלות ותשובות, שכותרתו "מה קורה אם אף אחד לא מנצח?". מתברר שאין חוקים כתובים המגדירים במפורש מה מתרחש אם לא מתגבשת קואליציה יציבה. עם זאת, התרחיש הסביר ביותר הוא הליכה לבחירות נוספות בהמשך השנה.
