ניצולי שואה הגישו תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי על סך 150 מיליון שקל זאת בשל רווחים שגרף הבנק במהלך השנים כתוצאה מהפקדותיהם של הניצולים טרם החלה מלחמת העולם השנייה. לטענת התובעים, הבנק לא החזיק ריבית על הכסף ומסכום שמסתכם היום בכשישה מיליארד שקלים, קיבלו הניצולים או יורשיהם שליש בלבד.
על פי התביעה, שהוגשה על ידי ד"ר וולפה צמח, בן של ניצולי שואה, הבנק צבר רווחים גדולים בגין הפקדות הכספים והשנים שחלפו, אך העביר לניצולים וליורשיהם סכומים זעומים. התביעה שהוגשה באמצעות עו"ד גלעד נרקיס ואוהד גבע ממשרד גלעד נרקיס, עומדת על סכום של 251 אלף שקל והבקשה הנה להכיר בה כתביעה ייצוגית בגובה 150 מיליון שקל.
עוד בוואלה! NEWS
החשד לאונס קבוצתי בבסיס צה"ל: "ראיתי אותה בוכה במגורים"
חשד לניסיון רצח: מנהל בית ספר בדרום נורה; מצבו אנוש
הסנקציות הפליליות יוסרו ואכיפת לימודי הליבה תידחה: הישגי החרדים
על פי כתב התביעה, הוריו של צמח התגוררו בליטא. בזמן שהחלה להתגבר האנטישמיות באירופה, הם הפקידו כסף בבנק אנגלו-פלשתינה במטרה שישמש אותם עם עלייתם לארץ ישראל. היה זה צעד שגרתי שבו נקטו יהודים רבים שראו בבנק, שהוקם על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, מקום בטוח להפקדת רכושם.
המלחמה, שפרצה בספטמבר 1939, מנעה מלקוחות הבנק לעשות שימוש בכספיהם שהופקדו בבנק בריבית אפסית. אנשים שניצלו, עלו ארצה ופנו לבנק בבקשה לקבל את כספיהם, גילו כי אלו נשחקו לחלוטין או שקיבלו 30% מהסכום בלבד. אנשים שפנו בשלב מאוחר יותר קיבלו גם פחות מזה.
"הסך הכולל של פיקדונות קורבנות השואה (נספים וניצולים כאחד), היוו כ-15% עד 20% מסך הנכסים של הבנק", נכתב בכתב התביעה. "פיקדונות אלו, שהגם שהיו נזילים ושולמה בעדם ריבית אפסית, אם בכלל, נותרו בידי הבנק ללא תנועה וללא שימוש במהלך תקופה של עשר שנים לפחות (וחלקם אף עשרות שנים), באופן ששימש את הבנק כמסד עיקרי במצבת ההון שלו, ואפשר לבנק להגדיל את נכסיו. כלומר: פיקדונות קורבנות השואה היוו עבור הבנק נכס אסטרטגי, והבנק לא עשה דבר כדי לשמור על ערך הפיקדונות".