נציג הפטריארכיה הארמנית בישראל, הפטריארך נרוהאן מאונוג'יהן, הביע היום (ראשון) אכזבה מהשמטתו של הנשיא ראובן ריבלין את המלים "רצח עם" בנאום שנשא במהלך פגישתו המתוקשרת עם ועד הפעולה הארמני בישראל לציון מאה שנה לרצח העם הארמני. ריבלין, שהתייחס למאורעות כאל רצח עם כאשר היה יו"ר כנסת, הזכיר רק את המילה "טבח".
"תודה לך, אדוני הנשיא על שנפגשת אתנו הבוקר כדי לדון ברצח העם הארמני - אבל הפעם לא במונחים שלך, המונחים האמיתיים שבהם השתמשת בכנסת, כשהיית חבר כנסת וגם יושב ראש", אמר מאונוג'יהן לריבלין. "אם להיות כן, אני עצמי מאוכזב, ואני מאמין שחברי הקהילה הארמנית מאוכזבים מהשימוש שלך במילה 'טבח' במקום ב'רצח עם'".
עוד בנושא:
נציגי ישראל בטקס בארמניה: "לשקול להכיר ברצח העם"
פוטין: "לא ניתן להצדיק את רצח הארמנים"; טורקיה זועמת
ארדואן הביע צער על רצח העם הארמני: "כולנו סבלנו"
מלבד הפטריארך מאונוג'יהן, נכחו בין היתר בפגישה, שנערכה במשכן הנשיא בירושלים, קונסול הכבוד של ארמניה בישראל, דלוג' מומז'יאן, נציגי העדה הארמנית ואנשי רוח. "העם הארמני היה הקורבן הראשון לרצח המוני מודרני", אמר ריבלין, שהחל כבר בשנת 1989 להעלות מדי שנה את רצח העם הארמני לסדר יומה של הכנסת, גם בהיותו יו"ר הכנסת.
"השנה, בפעם הראשונה, הכנסת שלחה משלחת רשמית לירוואן, להשתתף באירוע הזיכרון במלאת מאה שנה לטרגדיה הארמנית. אנחנו לא מחפשים לשים את האשמה על מדינה מסוימת, אלא מעדיפים להזדהות עם הקורבנות ועם התוצאות הנוראיות של הטבח".
לדברי ריבלין, "ב-1915, כאשר בני האומה הארמנית נטבחו, תושבי ירושלים, הוריי ובני משפחתי, ראו את הפליטים הארמנים מגיעים באלפים. בירושלים הם מצאו מקלט, ואתם, הצאצאים שלהם, ממשיכים לחיות כאן היום. אף אחד בירושלים לא הכחיש את הטבח שהתרחש. כפי שאתם יודעים, זו הייתה השקפתי האישית מאז ומעולם. אנחנו מחויבים מוסרית להצביע על העובדות, נוראות ככל שהן עלולות להיות, לא להתעלם מהן". ריבלין גם הקביל בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ובין רצח העם הארמני, ואמר: "לפני שבועיים ציינו את יום השואה והגבורה. אחרי השואה הנוראית, זיכרון הטרגדיה של העם הארמני הוא מחוייבותנו כיהודים".
בסוף השבוע האחרון נערך בירוואן, בירת ארמניה, טקס לציון מאה שנים לרצח העם. את ישראל ייצגו בטקס חברי הכנסת נחמן שי (המחנה הציוני) וענת ברקו (הליכוד). הנסיעה של חברי כנסת מישראל לאירוע היא לא דבר מובן מאליו. ישראל נמנעה עד כה מלהכיר ברצח העם הארמני, בשל החשש בירושלים מהחרפת הקרע ביחסים מול טורקיה. חברי כנסת ושרים רבים, הן מימין והן משמאל, לרבות נשיא המדינה ראובן ריבלין בהיותו יו"ר הכנסת, יזמו בשנים האחרונות דיונים בכנסת בדרישה להכיר ברצח העם, אבל מלבד אותם דיונים הצהרתיים, ממשלות ישראל לדורותיהן לא פעלו לקידום הנושא.
בליל ה-24 באפריל 1915 עצרה משטרת איסטנבול כ-250 אינטלקטואלים, אנשי מדע ומנהיגים ארמנים שהתגוררו בעיר, ורובם נרצחו מאוחר יותר. למרות שמעשי טבח בארמנים התרחשו בטורקיה גם לפני כן, נחשב צעד זה לגל הראשון במסגרת שורה של מעשי רצח של למעלה ממיליון ארמנים בין השנים 1915 ל-1918, ולפיכך תאריך זה נקבע ליום הזיכרון הרשמי.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il