המשא ומתן הקואליציוני מגיע הבוקר (שני) לישורת האחרונה שלו, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל מהנשיא ראובן ריבלין ארכה של 14 יום להרכבת ממשלתו הרביעית. "אנחנו בדרך להקמת ממשלה, אך דרוש לי זמן נוסף על מנת שתהיה יציבה כדי שנעמוד בכל האתגרים", אמר הבוקר נתניהו במעמד בקשת הארכה. ריבלין פנה לנתניהו ואמר: "עם ישראל כולו משווע להקמתה של ממשלה שתוכל לקבל הכרעות והחלטות. אני מאחל לך שבמשך הימים הקרובים תצליח להרכיב ממשלה יציבה למדינת ישראל".
גורמים המעורבים במשא ומתן הקואליציוני, העריכו אתמול כי בסופו של דבר תמנה הממשלה הבאה 22 שרים, כאשר 10 מתוכם ימונו מטעם השותפות הקואליציוניות. שלושה תיקים לכולנו ולבית היהודי, שני תיקים לש"ס ולישראל ביתנו, ואילו יהדות התורה תמנה סגן שר במשרד הבריאות, מה שלא ייכלל בספירת תפקידי השרים. 12 שרים ימונו מטעם מפלגת השלטון.
על פי המסתמן, יכהנו מטעם הליכוד שרים במשרדי הביטחון, החינוך, ביטחון הפנים, המשפטים, הרווחה, התחבורה, האנרגיה, הנגב והגליל, התרבות והספורט, המדע, התקשורת והתיירות. יש לציין כי רשימה זו אינה סופית ותלויה בין היתר במחלוקת על תיק הדתות בין הבית היהודי ובין ש"ס, אשר יכולה ליצור ברגע האחרון חלוקה חדשה של כמה מהתיקים. זאת, אם אריה דרעי, אשר למפלגתו הובטח תיק הדתות, ייאלץ בסופו של דבר לוותר על המשרד ולקבל תמורתו משרד אחר. לגבי תיקי ביטחון הפנים והמשפטים צפוי נתניהו להתעקש להשאירם בידי הליכוד, כיוון שהם מקנים חברות בקבינט המדיני ביטחוני על פי חוק, וראש הממשלה מעוניין ברוב לנציגי ליכוד בפורום החשאי. ישנם שלושה תפקידים נוספים, שר המודיעין, שר ההסברה, והשר לענייני ירושלים והתפוצות, שככל הנראה יינתנו לשרים בנוסף למשרד שיקבלו, כדי לא לחרוג ממכסת 22 השרים.
16 חברי כנסת מטעם הליכוד מועמדים לכהן בתפקידים מיניסטריאליים, וכאמור רק 12 תפקידי שר, כאשר גם מספר זה עדיין אינו סופי. מבין השרים המכהנים, צפויים שר הביטחון משה יעלון ושר התחבורה ישראל כץ להמשיך בתפקידיהם. שר הפנים והתקשורת, גלעד ארדן, ביקש את תיק החוץ, אולם על פי ההערכות לפיהן תיק זה יימסר לישראל ביתנו, צפוי השר הפופולרי, שסיים את הפריימריז האחרונים במקום הראשון, לדרוש את תיק החינוך וכן להמשיך לכהן כחבר בקבינט המדיני ביטחוני. גם השר יובל שטייניץ וחברי הכנסת זאב אלקין, גילה גמליאל וציפי חוטובלי, אשר צפויים בסבירות גבוהה להתמנות לשרים, מעוניינים בתיק החינוך. אולם, לארדן יש עדיפות על פניהם בכל הנוגע למעמדו הציבורי והפנים מפלגתי. בתחילת המשא ומתן הקואליציוני איש לא היה מעוניין בתיק שמבוקש עתה על ידי חמישה מחברי המפלגה.
השרים שטייניץ וסילבן שלום, ביקשו, בדומה לארדן, לקבל את משרד החוץ, אולם בהינתן שהסיכויים לכך נמוכים, ההערכות הן ששלום ימשיך בתפקידו כשר האנרגיה. על פי הערכות אחרות במפלגת השלטון, יעדיף נתניהו להעניק את תיק המשפטים דווקא לבני בגין, אותו הוא מעריך מאוד. גם שמו של חבר הכנסת יריב לוין עלה כמועמד לקבל את התיק היוקרתי, אולם מקור בליכוד העריך כי לוין יקבל בסופו של דבר את תיק התיירות.
חברת הכנסת מירי רגב, שצפויה בכל מקרה לכהן כשרה מתוקף הפופולריות שזכתה לה בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד, אותן סיימה במקום הרביעי, הייתה מעוניינת לכהן כשרת הבינוי, אולם עם מסירת התיק לידי מפלגת כולנו היא לוטשת עיניים לעבר תיק ביטחון הפנים, או תיק הרווחה, יחד עם תחום אחריות נוסף. חבר הכנסת אופיר אקוניס, אשר נחשב למקורבו של ראש הממשלה, מעוניין לכהן כשר התקשורת, ואילו חבר הכנסת דני דנון, שיחסיו עם ראש הממשלה השתפרו לאחרונה, היה מעוניין לכהן כשר הרווחה. בליכוד נשמעו טענות לפיהן הכינוס של ועדת החוקה בליכוד, אשר אמורה להסיר מסדר היום הצעה שתקשה על נתניהו להיבחר פעם נוספת לתפקיד יו"ר המפלגה, נועדה למעשה לסלול את תפקידו של דנון לתפקיד שר. זאת, כיוון שדנון המשמש כיו"ר ועדת החוקה, עוזר לנתניהו לקדם הצבעה על הנושא הרגיש עוד לפני חלוקת התיקים. דנון דחה את הטענות בשיחה עם וואלה חדשות, וציין כי ההצעה לדרוש מיו"ר מפלגה שכיהן שלוש פעמים להיבחר שוב ברוב של 60% אינה הצעה שלו וכי הוא אינו עומד מאחוריה.
שמות נוספים שהוזכרו כמי שעשויים לקבל שדרוג לתפקיד שר הם יו"ר ועדת העבודה והרווחה בשתי הכנסות הקודמות, חיים כץ, אשר הוצע לו בעבר לכהן כשר. בליכוד מעריכים כי כץ יהיה מעוניין בתיק ביצועי כמו תיק הרווחה, אך לא יתעקש על כהונה בממשלה בתפקיד שבו לא יוכל להשפיע על נושאי הפנסיה וזכויות העובדים. גם השר לשעבר, אבי דיכטר, עשוי לכהן בתפקיד ביצועי בממשלה הבאה, ובין התיקים שהוזכרו ככאלה שדיכטר יוכל לקבל תיקי ביטחון הפנים, תפקיד אותו מילא בעבר, תיק המודיעין, או תיק התשתיות. סגן שר החוץ, צחי הנגבי, מצפה גם כן להשתדרג ולהתמנות לשר, אולם לא ברור באיזה תיק ספציפי הוא חושק. נוסף על כך, הוזכר שמו של איוב קרא כמי שעשוי להתמנות לסגן שר.
למרות שארבעה חברי כנסת צפויים להתאכזב ולא להתמנות לשרים ורוב השרים לא ישודרגו לעומת הקדנציה הקודמת, ההערכות הן כי נתניהו לא יתקשה לנהל את חלוקת התיקים בתוך מפלגתו, וכי כמה מהם יסכימו לוותר על כיסא השר תמורת מינוי נחשק אחר כמו יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אפשרות אחרת היא לערוך רוטציה באחד מתפקידי השרים - מה שצפוי להעמיד את נתניהו בסיטואציה נוחה באופן יחסי בתוך מפלגתו ביום שאחרי חלוקת התיקים.
לפניה לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il