תושבי חיפה לא קונים את ההתנערות של העירייה מהאחריות לזיהום

הפצצה שהטיל ביום רביעי פרופסור איתמר גרוטו, הממונה על שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ולפיה מחלת הסרטן שבה לקו מחצית מילדי חיפה נגרמה מזיהום אוויר, תפסה את ראש העיר יונה יהב בחו"ל. לפי התגובה שפרסם דוברו, יש להפנות אצבע מאשימה אל משרדי הממשלה. "הם הפקירו והכשילו כל ניסיון של הרשויות בנפה לשים סוף למפגעים", כתב. אולם ביקורת זו עוררה את חמתם של ארגונים למען איכות הסביבה ותושבי האזור, שסבורים כי יהב מיתמם ומציג מצג שווא. "עיריית חיפה הייתה שותפה פעילה בקידום ואישור תכניות מזהמות חדשות באזור המזוהם ביותר בישראל", מאשימה אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית ותושבת העיר.

בשנים האחרונות הצהיר יהב בכל הזדמנות כי כמות הזיהום בעיר ירדה פלאים, וכי "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי". לפני כחודש הצהירו איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה ואוניברסיטת חיפה על מחקר אפידמיולוגי חסר תקדים, שיבחן לראשונה את הקשר בין זיהום האוויר לתחלואה בעיר. גם כאן ניצלה העירייה את ההזדמנות: בעלון הרשמי שלה "עירונט" שיצא לאור רק לפני עשרה ימים, צוטט מנכ"ל העירייה שמואל גנץ באומרו כי "בעיריית חיפה לא חוסכים מאמץ ללמוד ולנסות להתמודד עם הנושא ולהפיג את בעיית הדימוי שדבקה בעיר".

נווה מנהלת יחד עם הפעילה חנה קופרמן את פורום "אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות". השתיים נמנות עם פעילים סביבתיים ותושבי העיר הנאבקים נגד תכנית "קרקעות הצפון", שלפיה יועתקו מכלי דלק מקריית חיים וקריית טבעון לאזור הסמוך לבתי הזיקוק במפרץ חיפה, ונגד תכניות להרחבת מתחמי התעשייה בעיר. לטענתם, תכניות אלו יחמירו עוד יותר את זיהום האוויר בעיר. "בשנה האחרונה ניסינו לעמת את עיריית חיפה בדרכים שונות ומגוונות: דרך ועדת איכות הסביבה שלה, דרך ישיבות מועצת העיר, דרך הניסיונות שלנו להיפגש ולשוחח עם יונה יהב. לכל אורך הדרך עיריית חיפה עצמה עיניים לסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים, וסירבה לקבל מידע חדש שהבאנו על זיהום חמור שייווצר עם הבאה של דלקים ממאגרי הגז לזיקוק ואכסון במפרץ חיפה", תקפה נווה.

"ראש עיריית חיפה כיהן כממונה על איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, ובשנים שהאיגוד נמצא תחת פיקוחו, מצב האוויר לשיטתו 'משתפר' והכול בסדר", מוסיפה נווה. "ועדיין, המשרד להגנת הסביבה חושף שאזור חיפה הוא המזוהם ביותר. מדוע לראש עיר לטעון שהאוויר נקי ושאין בעיות תחלואה? הרי האינטרס הראשוני של ראש עיר במנהל ציבורי תקין הוא להגן על התושבים שלו ולצאת נגד תכניות מזהמות".

לאחר הודעת המשרד להגנת הסביבה, לפיה אנשי המשרד ימליצו לשר להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום, התקיימה ביום חמישי בעיר פגישת חירום בנושא. בפגישה נכחו יותר מ- 50 פעילים ונבחרי ציבור יהודים וערבים שדנו בדרכי המאבק הציבורי נגד המפעלים המזהמים ומול גורמי השלטון. "צריך להמשיך להיאבק מול משרדי הממשלה, העיריות ומוסדות התכנון והבנייה כדי ליישם את המתווה שגיבשנו בוועדת המשנה לסביבה ותכנון במפרץ חיפה", אמר ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שנכח בפגישה. הוא גם הדגיש כי אמנם לבעלי ההון יש הרבה השפעה וכסף, אבל גם לציבור יש והוא יאבק על זכותו לחיים ולבריאות.

חברת הכנסת תמר זנדברג ממרצ, שליוותה את מאבק התושבים, מצטרפת לביקורת החריפה על הרשויות הממונות, בהן עיריית חיפה. "היא לא מתנגדת ולא התנגדה לתכנית 'קרקעות הצפון' ולהרחבת בז"ן", אמרה זנדברג. "העירייה היא אחד הגורמים שמקדמים את התכנית לנמל החדש בעיר. בכל הפעמים שהגעתי לוועדת התכנון כדי להתנגד להגדלת הזיהום באזור, מעולם לא ראיתי נציג עירייה שמתנגד. להיפך, הם תמיד היו בצד התומך. במסגרת המאבקים הרבים בתחום הסביבתי שלקחתי בהם חלק נפגשתי לא פעם עם ראשי רשויות שנאבקים נגד אישור תכניות חדשות, שפועלים בשיתוף פעולה עם התושבים למניעת זיהום נוסף. במקרה של עיריית חיפה זה פשוט לא קרה".

שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים וסגן ראש עיריית חיפה לשעבר מטעם סיעת הירוקים, דורש כעת לבטל את התכנית לעריכת הסקר האפידמיולוגי חסר התקדים. הסקר אמור להתבצע במהלך חמש השנים הקרובות ועלותו מסתכמת בכארבעה מיליון שקלים. "כל הסקר הזה נולד למטרה אחת, כדי ליצור עמימות ולהגיד: 'חכו רגע, בשביל מה אנחנו עושים לכם סקר? עוד חמש שנים נדע בדיוק'", אומר גלבהרט. "תחלואה חריגה בחיפה כבר הוכחה, וגם הזיקה לזיהום האוויר כבר הוכחה. הסקר נועד למעשה ללמוד יותר, ותמיד טוב ללמוד, אבל הוא גם עוזר להם להרוויח חמש שנים של שקט תעשייתי. עוד חמש שנים יגידו: 'אבל הסקר הוא מלפני חמש שנים, הוא מיושן כבר'. לא צריך לחכות לסקר, צריך להתחיל לפעול כבר עכשיו כדי לצמצם את זיהום האוויר במפרץ חיפה".

גלבהרט אף שלח מכתב לשר הפנים גלעד ארדן וביקש למנות ועדה קרואה לעיר. "כאשר העירייה והעומדים בראשה נכשלים בניהולה או מועלים בכספיה, משרד הפנים מעביר אותם מתפקידם וממנה לעיר ועדה קרואה. מה דינם של ראש עירייה והנהלתה, שמעלו בבריאות חיי התושבים, ובעיקר ילדיהם, ועתה מגוללות את האשם לפתחה של הממשלה?", כתב גלבהרט.

ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה במפרץ חיפה, שתומך בעצמו במרבית התכניות להרחבת מתחמי התעשייה בעיר, הודף את הביקורת. הוא אף הופתע מהמסמך שהוציא פרופ' גרוטו. "משרד הבריאות בכבודו ובעצמו פרסם נתונים שמתייחסים בדיוק לאותה תקופה אליה התייחס פרופ' גרוטו במסמך שלו, ולפי הנתונים הללו תחלואת הסרטן בילדים בחיפה היא נמוכה יותר מערים גדולות אחרות", אומר ד"ר דרסלר. "לפי אותם דוחות של משרד הבריאות, במפרץ חיפה יש 168 ילדים חולים למיליון נפש, בגוש דן 180 ילדים חולים למיליון נפש ובמחוז מרכז 178 ילדים למיליון נפש. הדבר הזה מראה בבירור שמחוז חיפה נמצא מתחת לממוצע הארצי בתחלואת סרטן בילדים".

ד"ר דרסלר מותח גם ביקורת מרומזת על פרופ' גרוטו, וטוען כי המחקר שעליו הוא ביסס את מכתבו בוצע על מדגם של 60 ילדים בלבד. בשל המספר הנמוך שנבחן, הוא אומר, המחקר אינו יכול לשקף את תמונת המצב האמתית. "אין שום יכולת להסיק שום דבר ממדגם של 60 ילדים. כדי להיות בטוח בדברים שאני אומר, התייעצתי עם סטטיסטיקאי, וגם הוא אמר לי את אותם הדברים. זה הפתיע אותי איך איש ממשרד הבריאות לא בדק שמדובר על מחקר שבדק 60 ילדים בלבד. לא פחות מפתיע אותי איך איש ממשרד הבריאות לא הצליב את הממצאים הללו עם ממצאים אחרים שמשרד הבריאות בעצמו פרסם וסותרים את הטענות של המחקר עליו התבסס פרופ' גרוטו", אמר.

מעיריית חיפה נמסר בתגובה לדברים כי "צר לנו כי נושא חשוב כל כך הפך למלחמת כותרות המשקפת בעיקר פניקה של משרדי הממשלה. הסכנה האמתית היא כי הבלבול והבהלה יחלחלו גם אל הציבור. מצד אחד מודיע המשרד להגנת הסביבה כי נתוני התחלואה הם ישנים ולא רלוונטיים, וכי בשש השנים האחרונות צומצם הזיהום במפרץ חיפה ב-70%, ומצד שני הוא קורא להכריז על חלק עיקרי במדינת ישראל אזור מוכה זיהום.

"אנו קוראים לגופים הממשלתיים האחראים לבריאותנו להתעשת, להפסיק לדבר ולעשות מעשה לטובת הציבור. הצהרות אפוקליפטיות ופרסום תמונות של ילדים רכים חולי סרטן אינו פותר את הבעיה ואינו משרת את העניין. עליהם להצטרף למאבק שמובילה עיריית חיפה כבר עשור: לסלק מהמפרץ גורמים מזהמים, לפעול לשקיפות הנתונים על המפעלים המזהמים ולהגביר באופן מידי את הפיקוח הממשלתי".

"שנים שעירית חיפה נלחמת לבד בחזית נגד זיהום האוויר בשלילת רישיונות למפעלים, להעברת מכל האמוניה, לקנסות, ובכך נהפך האזור למנוטר בעולם. לראייה, בשנים האחרונות ישנו שיפור אדיר באיכות האוויר במחוז חיפה".

"משרד הבריאות, שבעצם לא קיים במחוזות רבים כמו בחזית זו, יחד עם שר הבריאות הבלתי נראה, החליטו להפוך לכתבי עיתונות ולהוציא סטטיסטיקות ופרשנויות במקום להזיז את מקום ישבנם מהפלורסנטים שבמשרדם ולצאת לשטח ולעבוד. משרדי הממשלה שתפקידם להגן על תושבי הצפון הפקירו והכשילו כל ניסיון של הרשויות בנפה לשים סוף למפגעים. חשוב לזכור כי הכלים נמצאים בידי הממשלה ולא בידי העיריות. לאורך כל הדרך הנתונים מוסתרים מראשי הרשויות, מעכו ועד חדרה - והמשרד להגנת הסביבה מסרב לחלוק אתנו את רשימת המפעלים המזהמים ולחשוף את רמת הזיהום של כל אחד מהם".

גורמים במשרד להגנת הסביבה אומרים כי הטענות של העירייה על הסתרת מידע "מוזרות, לנוכח העובדה שרק לפני כחצי שנה השיק המשרד את אתר המפל"ס ובו כל הנתונים והדוחות של פליטות המפעלים במפרץ חיפה". עוד הוסיפו הגורמים כי "על פי חוק אוויר נקי, יש שתי עילות שקיומן של אחת מהן מחייבת את המשרד להכריז על עיר כ'מוכת זיהום אוויר'. האחת היא כשיש חריגות בפליטת מזהמים - עילה שלא מתקיימת במקרה של מפרץ חיפה, והשנייה: אם משרד הבריאות אומר שיש קשר בין זיהום האוויר לתחלואה באותו אזור. העילה השנייה מתקיימת על פי מסמך פרופ' גרוטו ולכן אם משרד הבריאות לא יחזור בו מקביעתו אז המשרד להגנת הסביבה יהיה מחוייב על פי חוק להכריז כי חיפה היא עיר מוכת זיהום אוויר".

ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה לטענותיו של ד"ר דרסלר.

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il
לפניות לכתב אלי אשכנזי: elidanaa@gmail.com

(עדכון ראשון: 19:00)