נושאים חמים

עם החרדים כבר סוגרים פרטים, את בנט ואת כחלון השאירו בצד

בעוד במו"מ בין הליכוד לש"ס וליהדות התורה נותרו בעיקר סוגיות ניסוח, דרישות כחלון מוגדרות לא ריאליות ובבית היהודי חשים לא רצויים. בתוך המחנה הציוני יש התארגנות נגד ממשלת אחדות אפשרית. ומה הייתה ההחלטה הראשונה והתמוהה של הכנסת ה-20? סיעת יחיד

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: דוד קורן, עריכה: מתן חדד

(הדרישות של כחלון: מנהל התכנון ומקרקעי ישראל)

נתניהו קיווה לחגוג את חג הפסח כשהקואליציה העתידית שלו כבר על סף סיכום, אבל אם לשפוט לפי השיחות בשבוע האחרון, זה עוד יארך לא מעט זמן. אחרי שבוע של משא ומתן קואליציוני, אפשר להבחין בהבדלים ניכרים בקצב ובאופי השיחות בין הליכוד לבין השותפות הפוטנציאליות בקדנציה הבאה: עם החרדים העסק זז לכיוון סיכום, עם בנט ועם ישראל ביתנו מתקיימות שיחות בהילוך נמוך יותר, ודווקא עם כולנו בראשות משה כחלון המגעים בקיפאון בשל מה שמגדירים בליכוד כדרישות שהן "נון סטרטר".

בשבוע החולף נסגרו עם ש"ס ועם יהדות התורה מרבית הסוגיות שבמחלוקת, מה שמוכיח שכאשר יש נכונות להגיע להבנות, אין בעיה למצוא פתרונות יצירתיים. כך, למשל, הדרישה של דרעי למע"מ אפס על מוצרי יסוד התקבלה ברובה, וכעת דנים בשיחות המשא ומתן על היקף המוצרים שעליהם תחול הטבת המס. על פי המסתמן, ייקבע שיעור מע"מ של 1% לאותם מוצרים, ולא אפס, וזאת לדברי אדם הבקיא בפרטים, כדי להימנע מהעלמות מס. הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס, כצפוי, יבוטלו. אין כאן שאלה. המחלוקת כעת היא ניסוחית בלבד: כיצד להציג את ההסכמה לכך בקווי היסוד.

"לפי ההבנות, הכול צריך לחזור להיות כמו ב-2012, הן מבחינת תקציבים והן מבחינת הסטטוס קוו", אמר גורם בש"ס. "אנו דנים גם ברעיון של להחיל קצבאות ילדים דיפרנציאליות, לפי מדד הכנסה". בעיה נוספת שהעלו ביהדות התורה קשורה בניסוח של חוק הלאום, אבל לא בעצם קיומו. גם בנושא הזה מושקעים מאמצים. בקיצור, כך נראה משא ומתן בין שני צדדים שחותרים להגיע להסכם – מה שאי אפשר לומר על המשא ומתן עם סיעת כולנו של כחלון.

ממשלת נתניהו הרביעית - כל הכותרות:
הדרישות החדשות של כחלון: משרדי הבינוי והגנת הסביבה
ח"כ כבל: "המחנה הציוני הולך לאופוזיציה, אין מו"מ עם הליכוד"
קואליציה מהירה? המו"מ הקואליציוני מתקדם בעצלתיים

חברי הכנסת אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן בכנס הנבחרים מטעם פורום הרשויות החרדיות של המרכז לשלטון המקומי, 16 בנובמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אהרן ברוך ליבוביץ)
רוב הסוגיות שבמחלוקת נסגרו. ח"כ גפני וליצמן מיהדות התורה עם יו"ר ש"ס אריה דרעי (צילום: אהרן ברוך ליבוביץ)

בליכוד היו מי שהגדירו את רשימת הדרישות של כחלון כרשימת תכתיבים לא ריאלית, שכללה מלבד ההצהרות הפומביות של המפלגה גם הקמת ועדת משנה לענייני דיור בתוך ועדת הפנים (הנושא נמצא כיום תחת ועדת הכלכלה), סמכות לכחלון למנות את הממונה על ההגבלים העסקיים, חברות בוועדה למינוי שופטים ועוד שורה ארוכה של בקשות. למעשה, הסבירו שם, אין משא ומתן. יש דרישות בשמים, וזהו. במפלגה הסתכלו על ההתנהלות של כחלון ונזכרו במשא ומתן עם לפיד בדיוק לפני שנתיים. "כדאי שיראו מה יצא ללפיד מכל הדבר הזה", אמרו. המחשבה המקורית שהנחתה את הליכוד בפתח המשא ומתן הייתה לסגור את ההסכם קודם כל עם כחלון, כדי שיוכל, בתור שר האוצר העתידי, להיות נוכח בכל ישיבות המשא ומתן עם הסיעות האחרות אחרי שיחתום, ולהחליט על המשמעויות התקציביות של כל דרישה. אלא שזה ממש לא המצב כרגע, וההערכה בליכוד היא כי הסיכום עם כחלון יגיע אחרון. מכולנו לא נמסרה תגובה לדברים.

עם הבית היהודי השיחות מתקדמות, אבל כל צד רואה אותן אחרת לחלוטין. בליכוד הסבירו כי אפשר לפתור את המחלוקות, והביאו כדוגמה התקדמות בשלל סוגיות שעלו לדיון, כמו חוק הגיור, חוק העמותות, והנושא החם הבא שיעסיק את המערכת הפוליטית – פסקת התגברות כוללת, שמשמעותה כי בג"ץ יהיה מוגבל ביכולת שלו לפסול חוקים שחוקקו בכנסת. הנושא הזה עלה לדיון בימים האחרונים, ולמעט מפלגת כולנו, כל המפלגות האחרות בקואליציה העתידית מסכימות לו. בבית היהודי, מנגד, לא מזלזלים בהתקדמות שהושגה, אבל עדיין מרגישים שנתניהו לא באמת רוצה אותם בתוך הקואליציה. גורם במפלגה אמר שלשום: "הם עוד לא הציעו לנו תפקידים, ולא במקרה. הם לא מציעים לנו תיקים כי הם מפחדים שנגיד כן. זה לא נראה כאילו נתניהו רוצה לסגור איתנו".

בינתיים, צץ מוקש חדש: דרעי דורש כי 7.5% מכל פרויקט בנייה חדש יופנו לטובת דיור ציבורי. בישראל יש כ-2,500 אזרחים ותיקים וכ-30 אלף עולים חדשים הזכאים לדיור ציבורי. בישראל ביתנו ובש"ס יש ויכוח בשאלה מי יהיה ראשון בתור – האזרחים הוותיקים או העולים החדשים. בליכוד שוברים את הראש איך ליישב בין שתי הדרישות מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב.

המסר של לפיד להרצוג

אם נתניהו אכן יגיע להסכם קודם כל עם הסיעות החרדיות, הוא יוכל לבחור בין קואליציית השותפים הטבעיים לבין ממשלת אחדות. גם היום הסיכוי לאחדות נמוך מאוד, ונראה כי אם יתחילו לגשש בנושא, מטרתם העיקרית תהיה להוריד את מחיר הכניסה של בנט ושל ליברמן לקואליציה. עם זאת, במחנה הציוני יש כבר מי שנערכים לקרב בלימה נגד המהלך. לא מעט חברי כנסת משוחחים ביניהם בימים האחרונים. לא מדובר בהתארגנות למרד וגם לא במהלך מתריס נגד הרצוג, אבל ההבנה בקרב אותם חברי כנסת היא שממשלת אחדות יכולה להיוולד ולהיסגר בתוך שעות, כך שהם למעשה יעמדו בפני עובדה מוגמרת שתעבור בלי בעיה בוועידת המפלגה.

ההתארגנות הזאת היא רק דוגמה קטנה לדילמות הפוליטיות המצפות לגוף המוזר הקרוי "המחנה הציוני" בכנסת ה-20. עד עכשיו הם היו בקמפיין בחירות, אבל מה הלאה? האם זהו גוף ניאו-ליברלי (טרכטנברג, לבני, הרצוג, מרגלית וחסון) או סוציאל-דמוקרטי (יחימוביץ', פרץ, שפיר, שמולי, מיכאלי, רוזנטל ויונה)? באותה רשימה יושבים כעת למעשה שני מחנות: המחנה הציוני והמחנה החברתי. הם אינם צפויים להתנהל בהרמוניה בכנסת הבאה, בלשון המעטה, ובהיעדר יכולת ללכת לפריימריז (כאלה צפויים על פי התקנון רק בעוד שנתיים) זו רק שאלה של זמן עד שקו השבר האידיאולוגי הזה יוביל לעימות בין המחנות, או אף לפיצול ביניהם.

השבעת הכנסת ה- 20. מרץ 2015 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות הכנסת)
יצאו לפגרה של חודש. השבעת הכנסת ה-20 (צילום: דוברות הכנסת)

באופן כללי לא הכול באופוזיציה צפוי להיות פשוט. גם יאיר לפיד העביר השבוע מסר להרצוג, ולפיו "לא תהיה אופוזיציה הומוגנית". לפיד, כך עושה רושם, הפנים את הגישה שלפיה הקמפיין הבא מתחיל מיד ביום שאחרי הבחירות, ומתכוון לבדל עצמו מגוש המרכז-שמאל בכהונה הקרובה. בנושאים האזרחיים הוא יצביע יחד עם מרצ ועם המחנה הציוני, אבל בנושאים המדיניים והביטחוניים, כמו למשל הפנייה הפלסטינית לאו"ם או הסכם הגרעין עם איראן, הוא צפוי להתייצב לצד נתניהו. גם בתחום הכלכלי לפיד יציג עצמו בכהונה הקרובה כ"פרו עסקים קטנים", וידגיש כי "לא צריך לרדוף אחרי המגזר העסקי".

הפקת הלקחים הזריזה של לפיד מהבחירות צפויה לבוא לידי ביטוי לא רק ברמת העמדות, אלא גם בשטח: מי שסירב בעבר להשתתף במסורת הפוליטית של נדידה מבית של פעיל אחד לשני במימונה, מתכוון במוצאי השבת הבאה לבקר בלא פחות מחמש מימונות, החל מביתו של סגן ראש עיריית חיפה, שי אבוחצירא, דרך המרכז, ועד הדרום.

שיא חדש של ניתוק

משכן הכנסת, יום שלישי השבוע. שעתיים אחרי טקס ההשבעה החגיגי של חברי הכנסת ה-20, התכנסה הוועדה המסדרת של הכנסת וקיבלה שורת החלטות, ובהן יציאה לפגרה של חודש שלם, עד 3 במאי. זאת ביומם הראשון, אחרי ארבעה חודשי פגרה. אז בשבוע הבא צריכה להיות פגרה, כי יש חג וחול המועד. אבל מה בדיוק מונע מאותם נבחרים טריים לפקוד את המשכן בשבוע של יום השואה או של יום העצמאות? האם זו סיבה לבטל עוד שלושה שבועות שלמים של עבודה שבהם ניתן לפתוח את הלשכה למפגש עם אזרחים שחיכו בסבלנות ארבעה חודשים שתיבחר כנסת חדשה בשביל להציף בעיות ולחפש להן פתרון? אם אחרי מערכת בחירות, שהתעסקה כל כך הרבה בנושאים חברתיים, חברי הכנסת אינם מבינים מדוע מצופה מהם לתת דוגמה אישית ולא להוציא את עצמם לחודש של חופשה כהחלטה ראשונה של הכנסת ה-20, כנראה שמדובר בשיא חדש של ניתוק.

לפניות לכתב: omri_n@walla.net.il

(עדכון ראשון: 13:26)