העדות הצפונית ביותר לנוכחות מצרית בתקופת הברונזה הקדומה התגלתה בתל אביב, מרחק יריקה מגשר מעריב:
רגע לפני הקמתו של עוד בניין משרדים באחד ממרכזי העסקים של העיר, התגלו בחפירות הצלה ארכיאולוגיות ממצאים מפתיעים המעידים על כך שלפני 5,000 שנה חיה באזור אוכלוסייה מצרית קדומה. לצד מאות שברי החרס המאפיינים את התרבות המקומית, נחשפו בחפירות ברחוב המסגר כמה שברי אגנים גדולים מחרס שנעשו במסורת מצרית, ושימשו להכנת בירה. לכלים אלה הוסיפו קש או חומר אורגני אחר כדי לחזק אותם - שיטה שלא הייתה מקובלת בתעשייה המקומית. מרשות העתיקות נמסר כי כלים כאלו התגלו במבנה המנהל המצרי שנחפר בעין הבשור.
"מחפירות שנעשו באזור בעבר, ידענו שיש באזור אתר מתקופת הברונזה הקדומה. ידענו שהמצרים התיישבו באזור הנגב הצפוני ודרום מישור החוף, ושהם הגיעו עד אזור ולוד. אבל לא ידענו שהם הגיעו עד מרכז תל אביב. החפירה הזו היא העדות הראשונה להתיישבות מצרית במקום", אמר דייגו ברקן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, בריאיון לאולפן וואלה. היום (ראשון) יסתיימו החפירות ותיעוד השטח והמחקר יימשך במעבדות רשות העתיקות.
לדברי ברקן, "אנחנו יודעים שהם הכינו בירה במקום כי בתחתית הקנקנים, בניגוד לכאלו שנמצאו באתרים אחרים, מצאנו שאריות של שעורה שמשמשת להכנת בירה".
הוא ציין כי "המצרים נהגו לשתות את הבירה במהלך כל שעות היום, גם עניים וגם עשירים", ואמר בחיוך: "עכשיו אנחנו יודעים שגם הם העריכו את מה שהיה לאזור תל אביב להציע, ואף ידעו ליהנות מכוס בירה, ממש כמו התל אביבים של היום".
לדבריו, הבירה הייתה המשקה הלאומי של מצרים בעת העתיקה, והיא הייתה מצרך יסוד בדומה ללחם. היא נצרכה על ידי כל האוכלוסייה, בלי הבדלי גיל, מגדר או מעמד. היא יוצרה מתערובת של שעורה ומים, שנאפו חלקית ולאחר מכן הושארו לתסוס בשמש. לתערובת זו הוספו תרכיזי פירות שונים על מנת להוסיף לה טעם. התערובת סוננה בכלים מיוחדים והוכנה לשימוש. ברקן ציין כי בחפירות באזור הדלתא של מצרים נתגלו מבשלות בירה המעידות כי זו יוצרה כבר מאמצע האלף הרביעי לפני הספירה.
מלבד אגני החרס התגלו במקום גם 17 בורות ששימשו לאחסון תוצרת חקלאית בתקופת הברונזה הקדומה - 3,000-3,500 לפני הספירה. כמו כן, נמצאו פגיון מנחושת וכלי צור מהתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה.
