בימים אלו הרשת רועשת וגועשת - פרשת "טיסת השוקולד" מככבת וזוכה בתיאור "הישראלי המכוער". אכן, אין ספק שמדובר בהתנהגות מכוערת, לא מכבדת ומבזה שיש להוקיע מכל וכל. אבל באותה נשימה, לא פחות חשוב לזכור שמעשה כזה, מביש ככל שיהיה, הוא רק חלק קטן מהמציאות. זה לא שאין התנהגויות כאלו, הן כמובן קיימות, אבל הן היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. באותה מידה חשוב לזכור שיש גם אינספור עדויות למעשים יומיומיים, המתרחשים מדי רגע ומדי שעה סביבנו, ממש מתחת לאפנו שבקלות אפשר להגדיר אותם כמבטאים את "הישראלי הטוב". רוב הישראלים, רוב הזמן, ידועים ביכולת המיוחדת שלהם לבטא חמלה, נתינה, נדיבות, אכפתיות, רגישות והתגייסות לסייע - בארץ ובעולם.
שאלו את עצמכם, מדוע מעשים כאלה לא זוכים לאותה הכרה? מדוע הם לא מככבים באותה מידה, עוצמה ו"רעש" בתקשורת?
אולי אפשר לומר בהקשר זה שהתקשורת המתייחסת להתנהגות האנושית אינה משמשת כ"מראה משקפת" של המציאות באופן אובייקטיבי, אלא יותר כ"זכוכית מגדלת" המעוותת, מסלפת ומגדילה חלקים קטנים מהמציאות באופן שאינו פרופורציונלי וגורמת לה להיראות גרועה הרבה יותר ממה שהיא באמת. במקרה הזה, ההתמקדות בהתנהגות המשפחה בטיסה - התנהגות שיש לגנותה כמובן - בעוצמה כזו צובעת את האופן שבו אנחנו תופסים את הישראלי ומתייגת אותו כ"מכוער". הדגש הזה מסיט את תשומת הלב שלנו ממה שכן יפה, טוב, ובריא בחברה שלנו, במדינה שלנו, בעצמנו. כשאנחנו מרוכזים בעיקר בפגמים, במביש ובמכוער, אנחנו לא באמת רואים את "התמונה הגדולה". יותר מזה - אנחנו גם מפספסים את כל הטוב שקיים.
מחקרים מראים שהנטייה האנושית להתמקד בצדדים השליליים, תופעה הנקראת "נטאי שלילי" (negativity bias), מחלחלת למודעות שלנו ומשפיעה על האופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות שלנו, את עצמנו ואת העולם סביבנו. כך, למרות שהטוב והחיובי קיים ורווח הרבה יותר בעולמנו ובחיינו הוא מקבל הרבה פחות נראות ונוכחות בתקשורת ובעקבות זאת גם בתפיסה שלנו. הוא מתקבל כמובן מאליו.
הבעיה במיקוד יתר בשלילי היא שהוא יוצר מציאות טובה פחות, ואנחנו לא מממשים את הפוטנציאל לטוב שטמון בנו ובאחרים. מיקוד בצדדים השליליים רק מנציח ומעצים אותם. באותה מידה, כשאנחנו מתמקדים בטוב, הוא צומח. אנחנו רואים אותו יותר ויוצרים יותר ממנו. אין הכוונה בכך, כמובן, להתעלם מהצדדים השליליים של המציאות, הם קיימים וחשוב להכיר בהם ולהתמודד איתם, ובאותה מידה חשוב לזכור לא להפוך אותם לתכלית הכול ולהתעלם גם מהצדדים החיוביים והרבים הקיימים במציאות.
בואו ננצל את ההזדמנות הזו להוציא "מתוק מעז" ולהתמקד גם ב"ישראלים הטובים".
ד"ר בן-שחר וגב' רוסו-נצר מרצים במכון מיטיב במרכז הבינתחומי בהרצליה
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד