מאז נפילתו של הדיקטטור סדאם חוסיין בשנת 2003, מתרחש בעיראק בכל יום פיגוע. מתפוצצים בה מכוניות-תופת ומטענים, אלפי אנשים נהרגים ומחוסלים בה והטרור משתולל בכל פינה. בכל התקופה הזאת לא נתגלה ולו יזידי אחד שעסק בטרור, שהרג מישהו, שפוצץ מכונית-תופת או אפילו ששדד מישהו. למרות זאת, בכל מאה, בכל שנה, בכל חודש, בכל שבוע, בכל יום ואף בכל שעה אנו, בני העם היזידי, חשופים להרג, לקללות, לתיעוב ולחיסול פיזי מצד חברינו ושכנינו מאמיני הדת האיסלאמית, המאשימים אותנו בכפירה ורואים בנו בני-מוות. לאורך ההיסטוריה שלנו, נפלנו, בני העם היזידי העשוקים ומשוללי-החירות, קורבן ל-73 מסעות רצח-עם, מעשי-טבח ומלחמות שניהלו נגדנו בשם הדת אויבי האנושות והאנושיות, שכפו עלינו להתאסלם או למות על-פי חרב. הסיבה לכך היא השתייכותנו לדת שונה ולמסורת שונה והדבר קורה כיום, במאה ה-21, בשנת 2015.
ב-3 באוגוסט 2014 החל רצח-עם נוסף נגד היזידים באזור סינג'ר, עם שוחר-שלום, אחווה וסובלנות, שבניו עושים טוב וסרים מרע. 2,000 גברים ו-500 ילדים נרצחו, ו-7,000 נשים ונערות נחטפו על-ידי הכוחות האיסלאמיסטיים של דאעש. אלה הרסו את בתינו, בזזו ושדדו את כל רכושנו וכעת אין לנו עוד בתים שנוכל לחיות בהם בכבוד. גורל קהילתנו לא ברור ועתידנו גם הוא מעורפל.
כיום, במאה ה-21, ניצבת סכנת כליה מעל העם היזידי, ואין איש שיסייע לנו או יגן עלינו מפני הטרור והברבריות של אנשי דאעש. הקולות בוודאי הגיעו למדינות העולם, לארצות הברית, לישראל, למדינות אירופה ולמדינות ערב, אך הן שותקות ועומדות מנגד לנוכח הרצח ההמוני, הגירוש והפליטות של העם היזידי בעיראק. היכן האנושיות? היכן הכבוד? היכן המצפון? אל מי נפנה? אין לנו איש זולת האל.
לאחרונה הוקמו כוחות יזידיים שמטרתם הגנה עצמית והם מוצבים היום בהר סינג'ר ונלחמים בגבורה בדאעש. בכוחות האלה משרתים לוחמים משני המינים, גברים ונשים, אך גם הם, מצוידים אך ורק בנשק קל, ואינם מקבלים סיוע מאף גורם חיצוני.
אנו, בני העם היזידי בעיראק, פונים היום למדינת ישראל ולעם ישראל הנכבד בבקשה שתגיש סיוע ועזרה ליזידים ושתפתח בפני פליטים יזידים את שערי המדינה, כדי להגן עליהם מפני רצח-עם עתידי ומפני אויביהם. אנו פונים אל העם הישראלי החזק ולמוד-הסבל להתייצב לימין אחיו היזידים בעיראק משום שאויבנו הוא אויב משותף. אין לנו איש זולתכם ואנו חוששים ליפול קורבן למעשי רצח-עם נוספים בעתיד. אין לנו עוד עתיד או חיים בעיראק ועל כן אנו פונים בקריאה לארגונים הומניטריים, לארגונים דתיים, לאמצעי התקשורת, לעם ישראל ולממשלת ישראל להתייצב לצד היזידים בשעתם הקשה ובהקדם האפשרי, בטרם יהיה מאוחר מדי.
אנו נכונים לוותר על כל זכויותינו בעיראק ולוותר על אזרחותנו העיראקית בתמורה להתאזרחות בישראל, שתאפשר לנו חיים של חירות וכבוד. אנו פונים כיום לישראל בשם האנושיות כדי שתפעל מתוך הציווי האנושי להגנת היזידים ותאפשר להם להגר לישראל ולמצוא בה מקלט. באופן אישי, יחד עם משפחתי, אהיה הראשון להסכים בשמחה להגר לישראל ולהשתתף בהגנתה כאזרח ישראלי. אנא, בשם האנושיות, הגנו עלינו. יחי העם היהודי, תחי מדינת ישראל ותחי ממשלתה, יחי עם ישראל, ויחי צבא ההגנה לישראל, הצבא האיתן והחזק המגן על שטח מדינת ישראל והעם היהודי.
הכותב הוא יזידי יליד 1994, מן הכפר ח'ושאב?א, בקרבת העיר מוסול בצפון עיראק
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד