מסמך פנימי של ארגון המורים שהגיע לידי וואלה! חדשות חושף כי משכורתם של מורים בבתי ספר מקצועיים שבאחריות משרד הכלכלה נמוכה ב-3,000 שקלים ממשכורתם של מורים המלמדים במוסדות השייכים למשרד החינוך. כך למשל, מורים בעלי תואר ראשון בדרגת ותק 5 (השניה מתוך ארבע דרגות) במשרד החינוך מרוויחים משכורת בסיס הכוללת תוספות קבועות בסך 7,128 שקלים. זאת, לעומת מורים במשרד הכלכלה המרוויחים רק 5,152 שקלים בחודש על אותה עבודה - הפרש של 38%. "המורים רוצים להצטרף למשרד החינוך, אבל משרד הכלכלה לא מאפשר להם. מתייחסים אליהם כאילו היו מורים סוג ב', הם קהל שבוי של משרד הכלכלה", אמר בתגובה רן ארז, יו"ר ארגון המורים, לוואלה! חדשות.
עוד בוואלה! חדשות:
חשד לפרשת שחיתות חמורה: סגנית שר ואנשי ציבור נחקרים
ילד בן 7 נהרג בדליקה בבית שמש, אביו נפגע קשה
תרמית דובי הפנדה הגדולה שסיבכה את הקרקס האיטלקי
פערי השכר נעוצים בהסכמי העבודה "עוז לתמורה" הכוללים הטבה בשכר של עד 50%, תוספת שעות עבודה שבועיות, עבודה בכיתות קטנות וקידום ותגמול מורים על בסיס הערכה אישית. עוד עולה מהמסמך כי פערי השכר נשמרים ככל שדרגת הוותק עולה. לדוגמה, מורי משרד החינוך בדרגה 10, מרוויחים משכורת בסיס ותוספות קבועות בסך 8,295 שקלים. זאת, לעומת מורים בבתי ספר מקצועיים בעלי אותה רמת ותק המרוויחים 5,990 שקלים. על פי נתוני המסמך, שהופץ במסגרת דיונים פנימיים בין משרד הכלכלה לארגון המורים, הפרשי השכר נשמרים גם בקרב מורים בעלי תארים מתקדמים: מורים באחריות משרד החינוך בעלי תואר שני שדרגת הוותק שלהם היא 5, משתכרים 7,618 שקלים בחודש. זאת, לעומת מורי משרד הכלכלה בעלי אותה דרגת השכלה המשתכרים 5,506 שקלים בחודש. הפערים המדוברים אף גדולים מכך, משום שמשכורתם של מורי משרד החינוך המצוינת במסמך לא כוללת תוספות משניות כמו גמולי חינוך וגמולי השתלמות ותפקיד.
74 בתי הספר המקצועיים באחריות משרד הכלכלה שבהם מועסקים כ-2,200 מורים, מופרדים ממשרד החינוך ומתוקצבים על ידי משרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת) מאז הקמת המדינה. במשך שנים דרשו שרי חינוך מתחלפים להעביר אותם לאחריות משרד החינוך דבר שכמעט וקרה לפני כשנתיים בהסכם קואליציוני בין מפלגת יש עתיד לליכוד שנחתם טרם הבחירות הקודמות, ונעצר בגלל התנגדות של שר הכלכלה, נפתלי בנט.
בתחילת השנה עברו שמונה בתי ספר מקצועיים לאחריות משרד החינוך כפעימה ראשונה של ההסכם. אך מאז נתקע התהליך וגם המורים בבתי הספר שעברו לאחריות משרד החינוך, טרם זכו להטבה בתלושי השכר שלהם. "אין הבנה בסיסית או הכרה בצרכים של הילדים האלו", הסבירה רותי כהן-קורבלניק, מנהלת בית ספר 'עמל זיו' ברחובות, שעבר לאחריות משרד החינוך. "מדברים על זה שנים אבל לא הוקמה אף ועדת היגוי שניווטה את בתי הספר על פי הצרכים. המעבר נעשה כמעט בין לילה, באמצע יולי, בתוך המלחמה".
כהן-קורבלניק ציינה כי "הכפיפו את תכנית הלימודים על התלמידים", משום שמשרד הכלכלה "משווע ליותר ידיים עובדות". אולם לתלמידים, לדבריה, יש צרכים אחרים. "אם 25% מהילדים שלי הם יוצאי העדה האתיופית, אז הם צריכים מגשרת בגלל קשיי השפה של ההורים, ופסיכולוגית כמעט בחצי משרה כי היועצת החינוכית קורסת. אלו דברים שתוקצבו במשרד הכלכלה וכאן אינם".
עם זאת, ולמרות שלא חל כל שינוי במשכורתה, היא מברכת על המעבר ממשרד הכלכלה. "הצטרפנו כי צריכה להיות אחידות בחינוך במדינה הזאת. משרד החינוך יודע לעשות חינוך קצת יותר טוב ממשרד הכלכלה, ללא כניסה לפוליטיקה. אני שמחה שאני בפיילוט הזה, התחלנו לצאת להשתלמויות סוף סוף ויש עם מי להתייעץ". היא הוסיפה כי המעבר מועיל בעיקר לתלמידים. "התלמידים לומדים עכשיו בכיתות יותר קטנות מבעבר, כאשר התקן ירד ל-14 תלמידים בכתה, והמורים התחילו להגיש את התלמידים לציוני מגן מלבד הבגרויות, מה שלא התאפשר עד למעבר והוריד להם את הסיכויים להצלחה".
"זה ייתן דחיפה מאד גדולה לתלמידים. עצם האפשרות שנוכל לתת להם שיעורי תגבור ושיעורים פרטניים יוביל אותם למצוינות, וזה הנושא העיקרי בגללו חשבתי להיכנס לעניין הזה", הסביר ד"ר צבי אברמוביץ', מנהל בית ספר 'עמל בן-עמי' למקצועות הרכב והלוגיסטיקה בשוהם.
"לא רצו שהרפורמה תחול גם על החרדים"
לטענת ארגון המורים, מאז החלת "עוז לתמורה" ב-2011, הוא פועל להחלתו גם על מורי משרד הכלכלה, ללא הצלחה. הסיבה לכך, לטענת ארז, היא תקציבית: "אנחנו דרשנו שיחילו אצלם את רפורמת 'עוז לתמורה' אם הם לא עוברים לאחריות משרד החינוך. הממונה הארצי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה רשאי לעשות זאת על ידי הוצאת צווי הרחבה שיעבירו תקציבים ייעודיים ממשרד האוצר, אבל זה לא קרה כי הם לא רצו שהרפורמה תחול גם על החרדים", אמר ארז.
ארז הוסיף כי הוא חושש שהקושי התקציבי והבירוקרטי שגורר המעבר לצד פירוק הממשלה, יביאו לכך שמשרד החינוך יפסיק להילחם על העברת בתי הספר לאחריותו. "שר החינוך ושר האוצר, שדחפו ונתנו גיבוי לתהליך כבר לא מכהנים בתפקידם ולמנכ"לית המשרד, מיכל כהן, אין למי לפנות. אני מאד חושש מזה. פנינו לממונה הארצי על יחסי עבודה בכלכלה כמה פעמים, אבל אין התקדמות. לכן הכרזנו על סכסוך עבודה בשבוע שעבר ואנחנו שוקלים עיצומים בתיכונים בחלקי הארץ עד להשבתה כוללת בחודש הבא, אם יביאו אותנו לשם", אמר ארז.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "לא ברור לנו על מה ולמה הכריז רן ארז סכסוך עבודה. לפני כשלושה שבועות התקיימה עמו פגישה, בהשתתפות אנשי האוצר ואנשי המחלקה המקצועית במשרד, בה הוחלט להתחיל בהטמעה הדרגתית של הרפורמה. האגף להכשרה מקצועית, בשיתוף עם ארגון המורים עורך מיפוי צרכים של בתי הספר בשני היבטים - רצון המורים להצטרף לרפורמה ותשתיות פיסיות של בתי הספר. לכן לא ברור על מה ולמה הוכרז סכסוך עבודה.
"כזכור, תהליך ההטמעה בבתי הספר של משרד החינוך, היה גם הוא הדרגתי וטרם הסתיים גם כיום. באשר לטענה כי משרד הכלכלה מנסה להשאיר את בתי הספר באחריותו, נציין כי מזה כיובל עוסק משרד הכלכלה בהכשרה מקצועית בכל הרמות, נוער, חיילים משוחררים, מבוגרים טכנאים והנדסאים. החינוך המקצועי נמצא תמיד בליבת פעילות המשרד וניתנה לו תשומת לב רבה, לרבות לצוותים המקצועיים וכמובן לתלמידים. המשרד פועל בנושא במקצועיות, רגישות והבנת הצרכים הן של בני הנוער והן של המשק, וכל טענה אחרת בעניין חוטאת באי הבנת הנושא".
לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com