נציגים מכל מדינות העולם הגיעו להסכם ראשון מסוגו, הקורא להילחם בהתחממות הגלובלית. ההסכם מחייב את כל 196 המדינות החברות והלא-חברות באו"ם, המתקדמות והמתפתחות כאחת, וקורא להן להציג תכנית לצמצום פליטת גזי החממה.
ההסכם גובש בחסות האו"ם בשעת בוקר מוקדמת, יותר מ-30 שעות אחרי תאריך היעד, ובתום שבועיים של דיונים קדחתניים בלימה בירת פרו. ארגונים למען הסביבה, שהפגינו מחוץ לכינוס בלימה, אמרו כי ההסכם "חלש מדי" ומותיר מקום רב מדי לפרשנויות.
משמעותו החשובה ביותר של ההסכם היא בקביעתו התקדימית כי גם המדינות העשירות צריכות לשאת בעול צמצום פליטת הפחמן הדו-חמצני. היעדים הסופיים להפחתת פליטת הגזים יקבעו עד סוף חודש מרץ 2014. יעדים אלה ידונו בוועידה בלה בורז'ה שבפריז בחודש דצמבר, וייושמו עד 2020. באו"ם מקווים כי גם סין - שפליטת הגזים שלה עקפה את זו של ארה"ב - תירתם להסכם, כמו גם הודו וברזיל.
עם זאת, בוועידה לא נידונו רוב ההחלטות הקשות הנוגעים לצעדים המעשיים שיש לנקוט כדי להאט את התחממות כדור הארץ, והן יעלו לדיון רק במהלך השנה הבאה. שר החוץ של צרפת, לורן פביוס, אמר כי "נותרה עוד עבודה רבה עד (פסגת) פריז". שר הסביבה של פרו, מנואל פולגר-וידאל, שעמד בראש הוועידה, הודה כי "ההסכם אינו מושלם, אך הוא כולל את עמדותיהם של כל הצדדים".
ההסכם שנעל את הוועידה ריצה את סין הודו, שתי מעצמות מתפתחות שאינן מחויבות לפעול על-פי אמנת קיוטו מ-1997. נציגיהן בלימה פעלו רבות כדי לסכל את הטיוטות השונות שעלו בוועידה, ושהקלו על המדינות המתקדמות.
במהלך הדיונים, המדינות המתפתחות האשימו את המדינות העשירות בניסיון לצמצם את אחריותן להתחממות כדור הארץ. הטקסט שבו ננעלה הוועידה קרא ל"הסכם שאפתני ב-2015, שישקף את האחריות הנפרדת והיכולות היחסיות של כל מדינה", וכי מדינות עשירות יסייעו למדינות מתפתחות "פגיעות".
בחודש שעבר, חתמו נשיא סין שי ונשיא ארה"ב אובמה על הסכם משלהם לצמצום פליטת גזי החממה. השניים הכריזו על ההסכמים בבייג'ינג, בתום מו"מ חשאי של תשעה חודשים. לדברי אובמה, ארה"ב תפחית את פליטת הגזים המזהמים מ-28% ל-26% עד 2030. הסינים מסרו כי פליטת הגזים הרעילים תגיע לשיאה עד 2030, ולאחר מכן תופחת בהדרגה.
ארה"ב וסין אחראיות יחד לפליטה של כמחצית מכמות הפחמן הדו-חמצי המשתחרר מכדור הארץ לאטמוספירה. סין היא שיאנית העולם בפליטה של גזי חממה, אחרי שנטלה ב-2006 את "התואר" מארה"ב