בחג הזה, הסתכלו לאוכל שלכם בעיניים

ראש השנה, בשבילי, תמיד מתחיל בזמן של חשבון נפש. אין לי זיקה לדת או לאמונה באלוהים כזה או אחר, אך יש איזו אווירה קולקטיבית כזו המזמנת לנו את השקט הנכון לחשוב על שהיה ועל שיהיה. זו תקופת "הימים הנוראים", הזמן שבו בעצם נקבע גורלנו. היום שבו, לפי המסורת היהודית, הוא יום המלכת האלוהים על האנושות ויום הדין, שבו אנחנו נידונים על השנה שעברה וייקבע לנו העתיד.

אני מאמינה שאנחנו טובים מיסודנו, חומלים, איננו יכולים להתכחש לרוע, אך לפעמים הרוע מקבל איזושהי בנאליות בשם המסורת, החינוך, בשם מי שדואג שיסתירו מאתנו את המידע והמראות, בשם שקר הכסף. אני מאמינה שלעולם לא היינו נשארים אדישים אם היינו יודעים.

ראש השנה הוא זמן מצוין לפתוח את השנה עם ידע, לא להסתפק במה שמאכילים אותנו (תרתי משמע), לחקור, לשאול, להחליט שהשנה הבאה עלינו לטובה היא שנה שבה נהיה אנשים טובים יותר, סולידריים יותר, אכפתיים הרבה יותר. אנשים שלא מזיקים למישהו שלא לצורך. אני חושבת שאין זמן טוב יותר לקשר בין טבעונות לבין המעשים שלנו, הכוח שלנו כצרכנים, הכוח שלנו כחברה המעידה על טיבה ומוסריותה.

את החג הזה אחגוג כמו כל חג וכמו כל יום כחג נטול סבל. הרי לא תיתכן שמחה שלי על חשבון חיי גהינום מתמשכים וטבח של יצורים חפים מפשע. אותם בעלי חיים מעונים, כואבים וחולים אינם חלק מהתפריט שלי וכך גם יהיה שולחן החג שלי.

אני קוראת לכל אחד ואחת מכם להסתכל לאוכל שלכם בעיניים. אני הסתכלתי. גם אני, כמו רובנו, חייתי בלי לאתגר את המוח, הלב או המצפון שלי לגבי הדרך שבה אני חיה, שבה אני מגדלת את בנותיי, הערכים שאני מקנה להן. הרי תמיד ראיתי את עצמי כאם ששאיפתה הגדולה ביותר היא להגן על הילדות שלי, לגדל אותן כבנות אדם טובות, מלאת עזרה לאחר - על אחת כמה וכמה לחלשים מאתנו.

ביום שבו גיליתי מה המשמעות של כל כניסה שלי לסופר, הבנתי שזה הזמן לחשבון נפש. אני הסתכלתי לאוכל שלי בעיניים וראיתי את הדבר היחיד שהוא לא-אוכל. ראיתי ייאוש, כאב. ראיתי הלם, סבל. ראיתי שאלה אחת שעמדה ביני לבינם - "למה?". זה הרגע שבו החלטתי שאני יוצאת ממעגל הדמים הזה. אני רוצה אחרת, עבורי כאדם, עבורנו כחברה.

"טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה הגלומה בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. מבחנו המוסרי האמיתי של המין האנושי, המבחן הקודם לכל המבחנים כולם (ומסתתר הרחק מן העין), הוא מנהגו של האדם במי שנתונים לחסדו: בעלי החיים. בזירה הזאת נחל המין האנושי מפלה גמורה; מפלה גמורה כל כך, עד שכל המפלות האחרות אינן אלא נגזרותיה" (מתוך מילן קונדרה, "הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום").

זה זמן תיקון. החג שלי יהיה טעים, צבעוני, צודק וחומל. ושלכם?

טל גלבוע היא טבעונית, זוכת "האח הגדול 6".


מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד