נושאים חמים

נלחמים על דעת הקהל: שובו של חמ"ל ההסברה האזרחי

לאחר ההצלחה במבצע "עמוד ענן", שבו המתנדבים במרכז הבינתחומי בהרצליה ל"חמ"ל ההסברה האזרחי" הגדול בארץ. "העולם צריך להתעורר ולראות שלישראל הזכות להגן על עצמה ועל אזרחיה"

צילום: יוטיוב

אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי הרצליה פתחה השבוע, עם פתיחת מבצע "צוק איתן", חמ"ל הסברה שאותו הם מגדירים "חמ"ל ההסברה האזרחי הגדול ביותר בארץ". עד כה התגייסו מאות סטודנטים מהמכללה היוקרתית, אך גם אזרחים דוברי שפות זרות מחוצה לה, שמתנדבים לאייש אותו 24 שעות ביממה, תחת מטחי הרקטות ובתקופת המבחנים העמוסה. הסטודנטים פונים לא רק לתקשורת הזרה, אלא גם לצעירים ברחבי העולם, באמצעות הרשתות החברתיות.

היום (שבת) יצא הסרטון הראשון של המתנדבים והוא יופץ באתר שהקימו אנשי החמ"ל "Israel Under Fire" ובדף הפייסבוק של הקבוצה. הסטודנטים הצהירו כי החמ"ל יעסוק במניעת פעילות עוינת מגורמי חוץ, בהעלאת נוכחות פרו-ישראלית בטוקבקים ברחבי הרשת, באיסוף מידע רלוונטי לגורמים השונים, בתרגום מידע רלוונטי על מנת להגיע לכלל האוכלוסיות בעולם ובניהול והפצת מידע לגורמי מפתח ובעלי תפקידים בעולם. אין זאת התארגנות ספונטנית של החמ"ל ההסברתי של המרכז הבינתחומי בהרצליה: לפני כשנתיים, במבצע "עמוד ענן", הוקם החמ"ל והגיע ליותר מ-21 מיליון איש ב-62 מדינות ברחבי העולם. הסרטונים הופצו ב-31 שפות על ידי 1,600 מתנדבים שהצטרפו מדי יום. בסיום מבצע "עמוד ענן" אף שיבח שר החוץ אביגדור ליברמן את פעילות הסטודנטים כגורם מכריע במערכה ההסברתית בניו-מדיה.

מבצע ”צוק איתן”, היום החמישי: עדכונים שוטפים
רקטה התפוצצה בנתיבות: 2 פצועים קל, נפגעי חרדה ונזק לבית
חזרה לבית שנהרס בבאר שבע: ”בואו נעזוב מחדלים”
מחסני אמל”ח וחדרי מלחמה: מפת הכאב של חמאס

סרטון הסברה של הבינתחומי (צילום מסך)
נלי רייבר בסרטון ההסברה

"העולם צריך להתעורר ולראות שלישראל הזכות להגן על עצמה ועל אזרחיה", אמרה נלי רייבר, בת 22, סטודנטית שנה א' לממשל במכללה שעלתה לארץ מגרמניה לפני שלוש שנים ומשתתפת בסרטון. "לא יכול להיות שכמעט חמישה מיליון אנשים הולכים לישון או נכנסים למקלחת בחרדה שיצטרכו לקפוץ למקלט באמצע. חשוב לספר את הסיפור האמיתי, מה קורה בישראל ובמזרח התיכון". רייבר ציטטה אימרה באנגלית: "Don’t confuse me with facts". "לאנשים נוח לשמוע את החדשות שמוצגות להם ובסופו של דבר מתקבלת תמונה שקרית. אבל ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ועושה הכול כדי להשכין שקט לתושבים שלה, והיא באמת מאמינה שכל מי שנפגע בעזה - זה באחריות פעילי חמאס, שמשתמשים באזרחים שלהם כמגן אנושי. מה שהעולם רואה זה שאזרחים נפגעים, אבל לא רואים למה הם נפגעים".

רייבר העידה כי היא מקבלת תגובות שליליות רבות מחבריה ממינכן, שאינן אוהדות את החלטת ישראל לצאת למבצע צבאי. "יש לי הרבה חברים מבית בעלי גישה פרו-פלסטינית, שרואים בטלוויזיה שאין הרוגים בצד הישראלי, אז איך זה יכול להיות שישראל היא זאת שמגינה על התושבים שלה בזמן שיש הרבה הרוגים בעזה? אבל הם לא מכירים את המנטליות ההגנתית של ישראל, שהיא מהמיומנות והמקצועיות בעולם וחמאס מנגד מסתתר מאחורי תושבי עזה". לדבריה, למרות הדיווחים השונים כי משדרי החדשות בעולם מסקרים באדיקות את מבצע צוק איתן, נשמעים קולות צעירים רבים מעבר לים שאינם מתעניינים בכלל בנעשה כעת בישראל ואף יותר מזה: "חלק מהתגובות שאני מקבלת בגרמניה ובכלל, הן שלא מעניין אותם מבצע 'צוק איתן' ובכלל, המזרח התיכון נראה להם כזה רחוק ולא קשור אליהם. הם גם לא מבינים למה עושים כזה ביג דיל מעזה כשבסוריה יש אלפי הרוגים מדי יום".

"מצד שני, יש לי הרבה חברים שבאו לבקר אותי פה בארץ, במשך השנים שאני פה וגם בזמן האחרון, כאלה אמיצים מספיק בשביל לראות את התמונה שלי במציאות, מה שאני מספרת ולא להסתפק בחדשות", הוסיפה רייבר. "הם באים ומתרשמים לבד, ואני לא צריכה לעשות יותר מדי כדי שיבינו שהם בצד שלנו". החמ"ל הוקם כאמור רק השבוע, אבל כבר עורר התעניינות בינלאומית מגרמניה ומצרפת, שערכו עם חלק מהסטודנטים ראיונות. הסטודנטים סיפרו כי בניגוד למבצעים קודמים, ניכרת גישה סובלנית יותר ורגישה כלפי הצד הישראלי, עובדה שמחזקת אותם להמשיך בעבודת ההסברה.

הרס בצפון רצועת עזה בעקבות הפצצות צה"ל. 12 ביולי 2014 (רויטרס)
"לאנשים נוח לשמוע את החדשות שמוצגות להם". הרס ברצועת עזה (צילום: רויטרס)

נלי עצמה הגיעה לחמ"ל ביומו הראשון כדי לתת כתף וגם בשל העובדה שהיא דוברת שלוש שפות מבית - גרמנית, אנגלית ועברית. "הייתי בצבא בדובר צה"ל ובגלל שאני מתנדבת מחו"ל קיבלתי פטור ממילואים, אז החלטתי להתנדב במקום אחר. בסופו של דבר זה אותו הדבר - אנחנו עושים הסברה מאל"ף ועד ת"ו. גם הבאתי אתי חברה שעלתה מאקוודור והשתחררה לפני כמה חודשים מדובר צה"ל, שעדיין אינה סטודנטית. היא תרגמה לספרדית ואני לגרמנית, בפייסבוק ובמיילים". היא הסבירה: "עליתי לארץ בשביל להתגייס לצבא, והחלטתי להישאר אחרי זה. התאהבתי בישראל עוד לפני שעליתי, אבל אחרי העלייה מצאתי את הבית ואת המקום שלי כאן".

היא עזבה זוג הורים - אב גרמני ואמא ישראלית לשעבר - ושני אחים קטנים, שאחד מהם צפוי להגיע אף הוא לישראל ללימודים אקדמיים בשנה הקרובה. המבצע תפס אותה בכלל בחופשה בברלין, באירוע של חברים, וברגע ששמעה על ההסלמה, החליטה לחזור לארץ. "לרגע אחד אמא אמרה לי: 'אל תיסעי לשם, תחזרי למינכן', אבל תוך דקה התעשתה ואמרה לי: 'אין מצב. זה הבית שלך ואנחנו לא ניתן להם לשבור אותנו'. היא עצמה מגיעה ביום חמישי. זה אמנם תוכנן מראש, אבל היא לא מזיזה את הטיסה".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד:revital.blumenfeld@walla.com