נושאים חמים

מה הנהגת חמאס מנסה להשיג?

בתחילת השבוע עדיין לא קלטו בישראל שמצב הרוח בעזה השתנה. חמאס זיהה הזדמנות לרכוב על גל המחאה ברחוב הפלסטיני ולצאת מהרשימה השחורה של א-סיסי - ומשך להסלמה. אבל קשה להאמין שדווקא הסבב הזה יוציא אותו מהבוץ

בית שנפגע בהפצצת צה"ל בעזה, מבצע "צוק איתן", יולי 2014 (רויטרס)
תמונתו של יאסר ערפאת מתנוססת על בית שנפגע בתקיפת צה"ל בעזה (צילום: רויטרס)

ביום שלישי ב-11 בלילה, בזמן חצי הגמר הראשון במונדיאל בין ברזיל וגרמניה, היו רחובות עזה ריקים ולא בגלל המשחק. כמה ימים לפני כן, במהלך שלב רבע הגמר, היו בתי הקפה שעל החוף מלאים בגברים שבאו לראות את המשחקים ולעשן נרגילה. ביום שלישי וביום למחרת, נותרו תושבי עזה המפוחדים בבתיהם, חוששים מפגיעת המפציצים הישראליים. עם אבטלה שמגיעה ל-44% ועוני מחפיר שמקיף כמעט שני שלישים מתושבי הרצועה, הייאוש לא נעשה יותר נוח.

ע', פרשן פוליטי המתגורר בעזה, סיפר לי בצחוק בשיחת טלפון משם כי "אנשים התייאשו עוד יותר לאחר המשחק הראשון מאחר שהרוב כאן אוהדים את ברזיל". לדבריו, התושב העזתי הממוצע מאשים את ישראל בהידרדרות האחרונה. "האנשים כאן חושבים שנתניהו מנצל את החטיפה כדי לסיים את המשא ומתן עם אבו מאזן ולפגוע בפיוס ובחמאס. עד עכשיו הצליח נתניהו בשתי משימות - להכות את הפיוס ולגמור עם השיחות המדיניות עם הרשות". שאלתי אותו מה חמאס רוצה להשיג. בכל זאת, הוא יזם את ההסלמה. "קודם כל לפתוח יחסים חדשים עם קהיר", השיב. "הם קראו למלחמה הזו, 'עשרה ברמדאן'. אתה יודע לאיזה עוד מלחמה קראו כך? למלחמת יום הכיפורים. 'זו מתנה לצבא מצרים', הם אמרו. הם אפילו מציגים דרישות להעביר פצועים לטיפול במצרים. בסופו של דבר, הם רוצים את פתיחת מעבר רפיח ולמסד קשר חדש עם הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי".

"עד כה חמאס היה מבודד", הוא אמר. "הם אינם יכולים לצאת מעזה בכלל. אין עוד מנהרות. המחירים רק עולים והפיוס פגע בהם. עכשיו זו הדרך שלהם לשנות את הנוסחה הזו. מאז שהחלו ההתקפות הישראליות, הם זוכים לפופולריות רבה ברחוב הפלסטיני: הם הצליחו לירות על תל אביב כפי שרק סדאם חוסיין הצליח לעשות. הם ירו לעבר הכור בדימונה, לחיפה. חמאס הקטן הצליח להכניס חמישה מיליון ישראלים למקלטים. זה הישג אדיר בעיני האזרח הפשוט. בינתיים הם ממשיכים לעשות כל מה שהם רוצים. אפילו פקידי הרשות הפלסטינית – אלו של אבו מאזן שכן מקבלים משכורות - חוששים לגשת לבנקים, לאחר שחמושים ירו לעבר כספומטים ובנקים". לדבריו הפעילות הישראלית האגרסיבית והפגיעה בחפים מפשע רק מגבירות את התמיכה בארגון. "הם ירצו להקים ממשלה חדשה, אחרי שהכול ייגמר. הם רוצים להיות שוב על המפה ולא אלו שנכנעו בפני אבו מאזן או ישראל".

תושבי תל אביב במקום שבו נפלו רסיסי רקטה, מבצע "צוק איתן", יולי 2014 (רויטרס)
חמאס הקטן הכניס מיליונים למקלטים. תושבי תל אביב במקום נפילת רסיסי רקטה, היום (צילום: רויטרס)

ובכל זאת, כלל לא בטוח שבחמאס השקיעו מחשבה רבה בהחלטה לצאת למלחמה. ניכר שהייתה היערכות מראש לתרחיש כזה: תכנון ירי מדוקדק ומבצעים מיוחדים. לרוב, להחלטה כזו, אפילו באזורנו, קודמים דיונים, חשיבה קדימה ואולי גם אסטרטגיית יציאה. לצד היוזם יהיו מן הסתם מטרות ברורות בהחלטתו לצאת למערכה, הקשורות לאויב העומד מולו. ואולם העימות הנוכחי בין חמאס לישראל חושף תופעה פחות מוכרת באזורנו: ישות טרור סמי-צבאית, חמאס, שמבקשת מלחמה מול אויב חזק ממנה, ישראל, לא על מנת לגרום לו להיענות לדרישותיה אלא כדי להביא ישות שלישית ורביעית להיכנע לדרישותיה. חמאס גרר עצמו לתוך מערכה בלי לחשוב על נקודת היציאה ממנה, בתקווה שמצרים תשנה את גישתה אליו, ומתוך החלטה לחסל את הפיוס הפנים פלסטיני והפעם סופית. ישראל, כך נראה, נקלעה שלא מרצונה, לתוך מלחמת ההישרדות שמנהל הארגון העזתי עם מצרים ועם הרשות הפלסטינית.

למה עכשיו?

ההחרפה המכוונת בירי לעבר ישראל בימים שלפני הלחימה נראית כאלתור שנולד מתוך הבנת המציאות המשתנה. ואם לרגע אחד מנסים להבין מה התרחש כאן בשבועות האחרונים, ניכר כי חמאס פעל אד-הוק ולא על פי תכנית מוסדרת. תחילה באה החטיפה של שלושת הנערים הישראלים על ידי תא של חמאס בחברון. לישראל אין הוכחות שהנהגת הארגון בעזה או בחו"ל עומדת מאחורי המעשה, אך ללא ספק ניכר שיד נעלמה השקיעה בפיגוע הזה לא מעט משאבים וכספים בכוונה לבצע פיגוע מיקוח - לחטוף ישראלים ולנהל משא ומתם על שחרורם.

האירוע הזה הוביל למבצע נרחב של צה"ל בגדה המערבית ולפגיעה בתשתיות חמאס שם - הצבאיות והאזרחיות. מאות אנשי חמאס נעצרו, גופים כלכליים נסגרו והגרוע מכל עבור הארגון: יותר מ-50 מחברי חמאס ששוחררו בעסקת שליט נעצרו שוב על ידי כוחות הביטחון הישראליים. ההישג הגדול מלפני קצת פחות משלוש שנים - שחרור 1,027 אסירים תמורת חייל ישראלי אחד - התעמעם בשל ההחלטה בישראל להעניש את הארגון על החטיפה האחרונה באמצעות מעצר אנשיו ששוחררו לא מכבר. בינתיים, נמצאו גופות הנערים.

במקביל, יש לזכור עוד שני גורמים מרכזיים שהביאו את חמאס ליזום מלחמה. המסר של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לארגון בעקבות החטיפה היה בוטה: כאשר נבין מי עומד מאחורי הרצח של השלושה, נעניש אותו. לכך גם צריך להוסיף את היחסים הקשים עם מצרים; המנהרות סגורות והשלטון בקהיר רואה בחמאס בחבורה של פעילי טרור המסכנים את ביטחונה של מצרים וכופים מצור על עזה.

בתים שהופצצו על ידי צה"ל בעיר עזה במהלך מבצע צוק איתן – 10 ביולי 2014 (רויטרס)
המנהרות סגורות. הריסות בעזה לאחר תקיפת צה"ל (צילום: רויטרס)

ועם זאת, עד לרצח הנער הפלסטיני מוחמד אבו ח'דיר לא היה ברור שחמאס מכוון להסלמה. ההערכה הרווחת במערכת הביטחון בשנים האחרונות ועד ליום שני האחרון, הייתה שהנהגת הארגון ברצועה מבקשת לשמר את שלטונה בעזה בכל דרך. ייתכן שהתגובה של ערביי ישראל, יחד עם העימותים הקשים במזרח ירושלים, גרמו להנהגת החמאס בעזה ובחו"ל להבין שיש בידיו הזדמנות לנצל מומנטום - לעלות על גלי האהדה של כל הפלסטינים שרצו נקמה. ייתכן אף שהייתה זו הגישה השחצנית ביחס לישראל שמאפיינת את חמאס וחיזבאללה. כלומר, ההנחה שירי רקטות לעבר ישראל לא ייענה בתגובה אגרסיבית, בגלל החשש בירושלים ובתל אביב מגלישה למלחמה (תיאוריית קורי העכביש של חסן נסראללה מ-2000).

נראה שחמאס הגיע למסקנה שבאמצעות הלחימה עם ישראל, הוא יוכל לצבור אהדה בציבור הפלסטיני ולחולל שינוי בגישה המצרית לחמאס - כולל פתיחת מעבר רפיח. ולבסוף, הניחו בארגון, לאחר שיסתיים סבב הלחימה, אפשר יהיה ליזום הקמת ממשלה חדשה ברצועה, שתתבסס על שלל פלגים וארגונים, תזכה לשיתוף פעולה מצד קהיר ולקינוח - תותיר את עבאס מבודד במוקטעה בעוד הרחוב הפלסטיני רואה בו משתף פעולה של ישראל. ביום ראשון כבר נשמעו לראשונה הדרישות של חמאס תמורת הפסקה מוחלטת של הירי, וניכר היה שפני הארגון להסלמה. היו שם דרישות שכלל לא נגעו לישראל כמו, הסרת המצור על עזה באמצעות פתיחת מעבר רפיח. אולם בקריה בתל אביב עדיין לא קלטו את שינוי הגישה ואת ההחלטה שנפלה - ללכת לעימות כולל. רק ביום שני בערב הבינו בישראל שהלך הרוח של השנים האחרונות איננו, ושחמאס מחפש הסלמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתדרוך פיקוד דרום, יולי 2014 (לשכת העיתונות הממשלתית , חיים צח)
לא קלטו שהלך הרוח השתנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו בסיור בדרום (צילום: חיים צח, לע"מ)

גרשון בסקין, שתיווך בין חמאס וישראל בעסקת שליט, ניסה גם בימים האחרונים להביא להפסקת אש זמנית. בסקין, שאינו נחדש באהדת יתר למחנה הימין בישראל, כתב על כך בעמוד הפייסבוק שלו. בשיחה עמי ביום רביעי חזר והדגיש כי "ברור לי שהם (חמאס) לא רוצים בהפסקת אש. הייתה להם בתחילת ההסלמה אופציה להעביר את הדרישות שלהם כלפי ישראל דרך אבו מאזן. הם טענו שהם לא חטפו את השלושה ולא קשורים לכך. בסדר, נגיד. והם טענו שישראל ניצלה את האירוע כדי לפגוע בהם. אפשר לקבל ואפשר לא לקבל את האמירה הזו. אבל הם רצו ליזום תגובה. הם ידעו שהתקפה ישראלית על עזה תחזק אותם ציבורית. הם ידעו גם שלנוכח המחלוקות בתוך חמאס, הדבר היחיד שיאחד את כולם, הוא מאבק נגד ישראל. וגם שככל שישראל תכה בהם חזק יותר, זה יחזק אותם.

"לפני שההסלמה החלה, ניסיתי לשכנע אותם שנתניהו רציני הפעם, שהוא עלול ליזום מהלך קרקעי. לכן הצעתי להם להפסיק את האש ל-24 שעות, זה הכול, בלי תמורה. במהלך היממה הזאת יעבירו את הדרישות שלהם לישראל באמצעות אבו מאזן. זה לא היה פוגע בדבר. המסר שלי הגיע עד לחאלד משעל. אבל לא הייתה תשובה ובמקום זה הם הגבירו את הירי. עכשיו הם אומרים שהם רוצים בשחרור של מאות אסירים שנעצרו במסגרת פעולת צה"ל לאחר חטיפת הנערים, ובעיקר של משוחררי שליט שנעצרו מחדש". לדברי בסקין, בזרוע המדינית והצבאית יש כיום אישים שאינם מרוצים מהפיוס עם עבאס ואינם רוצים בו. ייתכן, הוא מסביר, שזו הייתה הדרך שלהם להתנער מההסכם הזה.

ראש ממשלת חמאס בעזה איסמעיל הנייה בעצרת הזדהות עם האסירים במחנה הפליטים ג'באליה, מאי 2014 (AP)
סוף לפיוס עם פתח? ראש ממשלת חמאס בעזה איסמעיל הנייה (צילום: אי-פי)

ביום רביעי בערב, נאם בקטאר ראש הלשכה המדינית חאלד משעל את נאום הפתיחה במלחמה שלו. הנאום כלל לא מעט דבר רהב ויוהרה וגם הבטחה ריקה מתוכן ש"אם הכיבוש לא ייפסק, חיפה תופצץ". מה בדיוק ניסה משעל לומר, לא ברור. הוא בעיקר פיזר סיסמאות לאוויר, ללא שום הבהרה מהם תנאי חמאס להפסקת אש.

במידה רבה, הנאום שלו הזכיר את ההיבריס של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בתחילת מלחמת לבנון השנייה. שיכור מהחטיפה של שני החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, התרברב נסראללה שוב ושוב ביכולות המופלאות של ארגונו. הוא זכה אז למעמד של כוכב-על בלבנון ובמדינות ערב האחרות. רק לאחר סיום המלחמה הודה בטעותו ומעמדו בציבור הערבי החל אט-אט להיחלש.

לא ברור איך העימות הנוכחי בעזה יסתיים. משעל כנראה ימשיך לשכון לבטח בדוחא בירת קטאר והנהגת חמאס שמסתתרת במנהרות מתחת לעזה לא תיפגע. הרקטות ימשיכו ליפול בישראל, בדרום, בגוש דן וצפונה משם. אך מי שצפוי לשלם את המחיר הכבד ביותר הוא הציבור העזתי, זה שמחבק כעת את החמאס. וכמו אז, לאחר המלחמה ב-2006, ספק אם החיבוק הזה יימשך גם לאחר הפסקת האש, כשתושבי עזה יגלו שכמעט דבר לא השתנה. עזה, ככל הנראה, תישאר עזה גם לאחר המלחמה הזו.