ירידה כללית ברוב מדדי האלימות בבתי הספר היסודיים. זו הבשורה החיובית העולה מהנתונים של הרשות הארצית להערכה ולמדידה בחינוך (ראמ"ה), שפרסמה את נתוני ניטור רמת האלימות במערכת החינוך. אלו מתייחסים לשנת הלימודים החולפת תשע"ג (2013), זאת בהשוואה לשנים תשס"ט (2009) ותשע"א (2011). עם זאת, יש לציין כי בין השנים תשע"א לתשע"ג נבלמה הירידה בחלק מהמקרים, ובבתי הספר העל-יסודיים נרשמה בעיקר יציבות.
עוד עולה מהנתונים כי חלה ירידה ניכרת בשיעורי התלמידים המדווחים על אלימות מסוגים שונים בכלל שכבות הגיל - יסודי ועל-יסודי. בפילוח הנתונים לפי מגזר-שפה נמצא, כי תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית מדווחים בשיעורים גבוהים יותר על תופעות אלימות - למעט לאלימות מילולית ולשתיית אלכוהול, תופעות בהן הפער שנרשם הוא בכיוון ההפוך.
עוד כותרות בוואלה! חדשות:
מאבקו של חצרוני בנגיד שקרא לו "מופרע עם קבלות"
"תוך חמש שנים: פחות 50 אלף סטודנטים חילונים"
המשטרה: תשתית להעמיד לדין את יוסי וסרמן על שוחד
נתוני הניטור נאספו באמצעות שאלוני אלימות שחולקו ל-24,243 תלמידים בכיתות ד'-י"א, במסגרת מדגם ארצי מייצג. התלמידים נשאלו על סוגי אלימות והתנהגויות בסיכון בבית הספר, דוגמת רמת האלימות שחוו - קשה או מתונה, אלימות חברתית, אלימות באמצעות תקשורת דיגיטלית, אלימות מילולית, חבורות אלימות ומעשי בריונות, אלימות מינית, שימוש באלכוהול, שימוש בסמים, אלימות מצד הצוות וכלפי הצוות. התלמידים גם נשאלו על אחזקת סכינים ואולרים בשטח בית הספר, אלימות בהסעות, הימנעות מהגעה לבית הספר מחשש לפגיעה, תחושת המוגנות של התלמידים ותפיסה של מאמצי בית הספר במניעת אלימות.
הסקר מצביע על תמונה לפיה ככל שגיל המשיב מבוגר יותר, כך פוחתים הסיכויים שידווח על אלימות. כך, למשל, 11% מקרב תלמידי בתי הספר היסודיים דיווחו כי סבלו ממקרי אלימות קשה, כגון מכות חזקות, איומים, סחיטה באיומים לעומת 6% בקרב תלמידי התיכון. לשם השוואה, לפני חמש שנים (תשס"ט), המצב היה חמור אף יותר והיקף הדיווח עמד על 19% ו-8% בהתאמה.
גם במקרי אלימות חברתית, כמו הפצת שמועות וחרמות, נמצא שיפור ושמירה על יחס בין תלמידי בתי הספר היסודיים למבוגרים יותר. לדוגמה, 38% מקרב תלמידי ד'-ו' דיווחו ב-2009 כי הם חוו מקרה אחד לפחות של אלימות חברתית בחודש האחרון, לעומת 19% מתלמידי תיכון שנשאלו. בשנת 2013 תלמידי כיתות ד'-ו' הראו שיפור משמעותי בכמות מקרי האלימות החברתית (24%), וגם תלמידי י'-י"א דיווחו על פחות מקרי אלימות חברתית (15%). בנושא האלימות דיגיטלית, כגון שימוש באינטרנט ובסלולר באופן פוגעני, אשר נדמה היה כי צבר תאוצה בשנים האחרונות, נרשמה דווקא בלימה עם ממוצעים של 8%-10% בכל הגילאים. הנתונים מעט גבוהים יותר בקרב בני הנוער דוברי הערבית (12%).
בתחום האלימות המינית ניכרת ירידה כללית בחמש השנים האחרונות בשיעורי המדווחים על היותם קורבנות לאלימות מינית, פיזית או מילולית, בכל שלבי הגיל. כך, כיתות ד'-ו' ירדו מ-14% ל-9% דיווחי אלימות מסוג זה; תלמידי חטיבות הביניים (ז'-ט') ירדו מ-20% ל-16%; ובקרב תלמידי התיכון נרשמה ירידה מתונה מ-18% בתשס"ט ל-15% בשנה החולפת. ואולם, בבחינת שלוש השנים האחרונות עולה כי ירידה זו נבלמה, והנתונים כמעט שלא השתפרו. בשכבות ז'-ט' בבתי ספר דוברי ערבית נרשמה עלייה בשיעורי המדווחים בפרק זמן זה.
כמחצית מבני הנוער שותה אלכוהול בריכוז גבוה
בקרב בני הנוער המבוגרים יותר, תלמידי כיתות י'-י"א, נרשמו סוגי אלימות שלא נמצאו כלל אצל הצעירים. בין היתר מדובר על אלימות כלפי הצוות החינוכי, הבאת נשק קר לבית הספר, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. בני הנוער נשאלו "האם במהלך החודש האחרון הבאת סכין או אולר למטרות של הגנה או התקפה?" וכ-4% מכלל התיכוניסטים בשנת הלימודים החולפת השיב בחיוב. המצב אף חמור יותר בקרב בני הנוער דוברי הערבית (9%). בקרב בני הנוער הצעירים יותר, בבתי הספר היסודיים, לא נרשמו דיווחים כאלו כלל, ובקרב בני הנוער דוברי הערבית באותם גילאים אחוז המדווחים נע בסביבות 2%. על אף שנתון זה לא השתנה כמעט בחמש השנים האחרונות, ממליצים בראמ"ה להתייחס לתיאור זה בזהירות בשל שיעורי הדיווח הנמוכים. מן הראוי להזכיר בהקשר הזה את התייחסות דוח מבקר המדינה לנושא האלימות בבתי הספר, כפי שפורסם לפני שבועיים. לפי הדוח, אירועי אלימות חמורים - בהם גם הצקות ובריונות - לא דווחו כלל למפקחי המחוזות ולרשויות, משום שהם לא מחויבים בכך בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.
הרגלי השתייה של בני הנוער בישראל, העולים מעת לעת לכותרות בהקשרים שליליים, נבדקו אף הם בסקר המקיף. מהנתונים עולה כי בני נוער אמנם שותים משקאות אלכוהוליים, כגון וודקה או עראק, בממדים שהולכים ופוחתים בחמש השנים האחרונות, אולם עדיין מדובר באחוזים גבוהים. כך, קרוב למחצית מתלמידי כיתות י'-י"א (45%) מעידים כי שתו לפחות פעם אחת בחייהם משקאות אלכוהול בריכוז גבוה. בקרב תלמידי כיתות ז'-ט', השיבו 18% מהנשאלים באופן חיובי, ואילו אחוז תלמידי כיתות ו' ששתו משקאות אלכוהוליים בשנה שעברה עומד על 6%. לפני חמש שנים המצב היה אף חמור יותר: אחוז תלמידי התיכון ששתו אלכוהול עמד על 55%. שיעורי המדווחים על שתיית משקאות אלכוהוליים בבתי הספר דוברי עברית גבוהים באופן משמעותי מהשיעורים המקבילים בבתי ספר דוברי ערבית - 56% לעומת 15%, בהתאמה.
עוד נבדקו בשאלונים רמת האלימות מצד הצוות החינוכי וכלפיו. התלמידים נשאלו אם נדחפו על ידי אנשי הצוות החינוכי, אם שמעו מצדם הערות עם כוונות מיניות או נפלו קורבן לניסיון תקיפה מינית. מהתוצאות עולה כי באשר ל-7% מתלמידי כיתות ד'-ו', לפחות אחד מאירועים חמורים אלו קרה להם לפחות פעם אחת במהלך החודש שקדם להעברת השאלונים. בקרב תלמידי התיכון הנתון מעט גבוה יותר (9%). בקרב תלמידי המגזר הערבי נרשמו נתונים אף גבוהים יותר - 16% מתלמידי כיתות ד'-ו' השיבו בחיוב, וכך גם 13% מקרב תלמידי כיתות י'-י"א. יצוין כי בקרב תלמידי המגזר הערבי לא חל שינוי בהיקף תופעת האלימות מצד צוות המורים - 15% מקרב בני הנוער במגזר השיבו כי חוו אלימות מהממונים עליהם.
באשר למצב ההפוך, תקיפת אנשי החינוך על ידי התלמידים, נראה כי לא חל שינוי משמעותי בפרק הזמן הנבדק. בשנה שעברה, 7% בקרב תלמידי כיתות ד'-ו', 11% בקרב תלמידי ז'-ט' ו-9% בקרב תלמידי התיכון העידו כי הפגינו אלימות כלפי הצוות החינוכי בבית הספר. בנוסף, נמצא כי הרוב המוחלט (80%) של תלמידי בתי הספר בכל הגילים העידו כי הם מרגישים מוגנים בין כותלי בתי הספר בחמש האחרונות - נתון הנמצא במגמת עלייה משנה לשנה.
משרד החינוך פרסם לצד נתונים אלו את התייחסותו לנושא האלימות בבתי הספר. "נושא הפחתת האלימות וקידום האקלים במוסדות חינוך הוצב כיעד מרכזי במדיניות משרד החינוך. המשרד הגדיר נהלים ברורים לטיפול בבעיות אלימות, ועומד לפרסם למוסדות החינוך נהלים חדשים בתחום הטיפול באלימות, בהם: התמודדות עם פגיעה ברשת, אלימות מחוץ לכותלי בית הספר, פגיעה בבעלי חיים, אלימות בהסעות, פרק מותאם לחינוך המיוחד ומעורבות ושותפות הורים", נמסר.